גפילטע פיש, לא רק לאשכנזים ● מתכון מסביב לעולם

לרגל ח''י אלול, מדור 'מתכון מסביב לעולם' מביא את סיפור פגישתם הראשונה של שני המאורות הגדולים, הבעש''ט והאדמו''ר הזקן, בהיות בעל התניא פעוט בן שלוש שנים בלבד ● את הסיפור יוכלו הילדים לספר בשלחן שבת ולרענן את אוצר הסיפורים עליהם גדלנו ● בפנים: הסיפור ומתכון לגפילטע פיש ביתיים וקלים להכנה גפילטע פיש

מאת שלומית

שערות ראשו של הילד הקטן גלשו אל כתפיו. עיניו הבורקות והסקרניות הסגירו מיד את תבונתו המרובה והלא אופיינית לגילו הצעיר. בידו האחת אחזה אמו ובשנייה דודתו. קודם שירדו מהעגלה שהביאתם למז'יבוז', הציצו הנשים החוצה וסקרו את סביבות הכרכרה. הן הביטו כה וכה, ניכר שהן חוששות מפני עיניים מיותרות העלולות להפיץ את דבר בואם.

כשירדו מהעגלה החלו פוסעות במהירות, דוחקות גם בילד להאיץ את צעדיו הקטנים. כעבור רגע, כבר נבלעו בתוך הבית. בפנים, המתין להן הצדיק, שהכול הרבו לספר בנפלאותיו. הדממה שעמדה בחלל הבית הוסיפה נופך לתחושת המסתורין שאפפה את המעמד והילד פיזר מבטים ערניים לכל עבר, מנסה לבאר לעצמו את מהות הביקור.

"הנה רבי, עשיתי כפי שהורית והבאתי לכאן את בני", אמרה האם בקול נרגש.

הצדיק הביט באם בפנים קורנות הוד וחסד, העביר יד רכה ומלטפת על ראש הילד ואמר; "מקווה אני כי את ובעלך הקפדתם היטב למלא את כל הוראותיי", נטל זוג מספריים שהיה מונח על השולחן והחל גוזר את שערותיו של הפעוט בכוונה עצומה ובתנועות של קדושה.

"אכן, רבי", השיבה האם בחרדת קודש, "השגחנו היטב על בננו לבל יראה בחוצות ולבל תשזוף עין אדם את בואו לכאן".

כשסיים הצדיק את 'החאלקה', משני צידי ראשו של הילד הניח פאות, כמנהג ישראל סבא.

"אל תתעכבו", פנה בגמר התספורת אל האם והדודה. "מהרו לשלום לבתיכן והוסיפו לנהוג כפי שהוריתי במפורט לר' ברוך". הן הנהנו ברוב תודה והוקרה ופנו לעזוב את מז'יבוז'.

"ועוד דבר לי אליכן", פנה הצדיק אל הנשים כשכבר עמדו לצאת את הבית. הוא קירב אצבע לשפתיו כממתיק סוד בעוד מבטו מופנה לעבר הילד. הכוונה הייתה ברורה. הצדיק ביקש להסתיר את פשר המאורע גם מהפעוט עצמו.

בדרך חזרה הילד המסופר אחוז היה בשתיקה פנימית. הוא כבר ידע מזמן על המנהג לספר ילד יהודי בהגיעו לגיל שלוש, כדי לחנכו במצוות. הוא ידע שהיום מלאו לו שלוש שנים. אולם זהותו של הצדיק שגזז את שערותיו, נותרה חידה בעבורו והוא יידע את מוחו למציאת פתרון לתעלומה.

"מי הוא האיש שסיפר אותי?", שאל לפתע את אמו.

האם נבוכה לרגע אך מיד התעשתה. "זהו סבא", ענתה בפשטות ולא הוסיפה. למרבה המזל, הסתפק הילד בתשובה והוא המשיך להתכנס בשתיקתו במשך כל הדרך חזרה לביתם.

ר' ברוך, שהוזכר קודם לכן ע''י הצדיק, היה כידוע, אביו של הילד ובעלה של האם רבקה. הוא נמנה עם הצדיקים הנסתרים, שהונהגו על-ידי הבעש"ט. אף היא, הרבנית רבקה, לא הייתה אישה פשוטה. בינה לבינה ניהלה בצניעות סדר קבוע של שיעורים בתורה והייתה למדנית לכל דבר.

הכל החל לאחר שחלפה תקופה מאז נישואיהם ור' ברוך ורעייתו טרם נפקדו בפרי-בטן. הם פנו אל רבם בתחינה שיעורר עבורם רחמים ויזכו לישועה. פעם אחת, בעת שפנו אליו בעניין, אורו עיניו. "בעזרת ה', בשנה הבאה תיוושעו", אמר להם. למשמע הדברים נתקף הזוג באושר ללא גבול.

עברה שנה והגיע יום ח"י באלול תק"ה. באותו בוקר היה הבעש"ט שרוי במצב-רוח מרומם. כששב מסדר הטבילה במקווה, ניגש אל העמוד ופתח בתפילה בנעימה של חג. הוא לא אמר 'תחנון' באותו יום. תלמידיו הבחינו בכך והתפלאו. ספק אם היו בהם מי שידעו כי זהו יום הולדתו של הצדיק בעצמו, אך גם כך הייתה שמחת הבעש"ט בלתי מובנת עבורם ויוצאת דופן בחגיגיותה.

לאחר התפילה התאספו התלמידים סביב רבם והוא אמר להם: "ביום זה, יום רביעי, בשבוע שבו אנו קוראים את הפטרת 'קומי אורי', ירדה לעולם נשמה חדשה שתאיר את העולם בתורת הנגלה ובתורת החסידות. בעל הנשמה בורך במסירות-נפש למען החסידות ודרכו תצליח עד ביאת המשיח".

התלמידים שיערו אפוא כי זוהי הסיבה לשמחתו המיוחדת של רבם, אך יותר מזה לא ידעו ולא העזו להקשות ושאול.

כעבור שנה מאותה הבטחת ישעוה קרבה לבוא, הופיע ר' ברוך במז'יבוז', שם את פעמיו לבית הציד בכדי לבשר לרבו על הולדת בנו ב...י"ח באלול. פניו של הבעש"ט נשפטו בשמחה גדולה והוא הורה לר' ברוך סדר שלם ומפורט של הנהגות בכל הקשור לרך הנולד. עיקרם של הדברים היה - להסתיר את הילד מעין רואים מחשש עינא בישא, ולא לספר לו מאום על הבעש"ט. "דע, כי נשמת בנך אינה שייכת אליי אלא לתלמידי רבי בער" (לימים 'המגיד ממזריטש'), אמר הבעש"ט לאב.

לאחר תקופה הגיעו ההורים הטריים יחדיו אל הבעש"ט כדי להודות לו על הברכה שנתקיימה. באותה הזדמנות ביקשה האם רשות להביא את בנה למז'יבוז', כשימלאו לו שלוש שנים, כדי שהבעש"ט יקיים בו את מצוות ה'חאלקה' ויעתרו בפאות. הבעש"ט שקע בהרהורים לרגע קצר והסכים. זאת, בתנאי שהעניין כולו יוסווה מעיני הבריות ושזהותו תוסתר מן הבן הקט, ביקש וכך אכן היה.

הבעש''ט הסתלק כחמש-עשרה שנה לאחר לידת הילד, במשך כל אותם שנים הקפיד הבעש"ט להסתיר את זהותו מן הילד, שבברכתו נולד, ושאת נשמתו כה הילל ושהוא עצמו, במו-ידיו, הניח לו את פאות ראשו.

לא חלף זמן רב עד ששמו של הילד נודע בעולם כולו כמייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור-זלמן מליאדי המכונה האדמו''ר הזקן.

כל ימיו הוסיף האדמ''הז לכנות את הבעש"ט 'סבא'. לחסידיו הסביר; "הבעש"ט הוא סבי הרוחני" שכן בעל התניא היה תלמיד תלמידו של הבעל שם טוב.

רכיבים:

● 1 קילו בשר של דג קרפיון טחון
● 4 בצלים
● 2 כפות סוכר
● 1 כפית מלח
● 3/4-1 כפית פלפל שחור
● 3/4 כוס מצה (אם צריך מוסיפים עוד)
● 4 ביצים

לציר שהוא הרוטב של הגיפילטע פיש:
● 1/4 כוס סוכר
● 1 כף מלח
● פלפל שחור
● 2 בצלים פרוסים
● גזר
● ראש וזנב הדג

אופן ההכנה:

● טוחנים את הבצל לקציצות במטחנת בשר

● מערבבים את כל החומרים יחד ונותנים לתערובת לנוח שעה

● מכניסים את כול החומרים לציר לסיר עם מים ומבשלים 20 דקות

● מנמיכים את האש . מכינים קציצות בידיים רטובות ומכניסים לסיר

● מבשלים שעתיים שעתים וחצי על אש נמוכה

● מוצאים בעדינות את הקציצות לכלי רצוי

● מסננים את הציר ויוצקים לכלי עם הקציצות

● פורסים את הגזר ומסדרים על הקציצות

● ניתן להכין גם תפוחי אדמה מבושלים, ליצוק עליהם את הציר ולהגיש אותם כתוספת לגפילטע פיש

הצטרפו עכשיו לכל החדשות החמות של 'קול חב"ד' בווטסאפ

למקרה שפספסתם

הוסף תגובה

0 תגובות

נצפה באתר

עוד באתר