בהכרעתם מגוללים השופטים חיות, פוגלמן והנדל סאגה ארוכה הנמשכת מ־ 2007 אז הוקצה תקציב ממשרד הדתות להקמת מקוה טהרה במקום, אך המועצה המקומית הסכימה לבצע את הבניה במידה ולא תיאלץ לממן את הבניה בסכום כסף נוסף או לתפעל מתקציבה את המבנה והשירותים הניתנים בו.

בהמשך הפרשה הוקצתה קרקע לבניית מקוה אך ייעודה של הקרקע שונה והפרשה הלכה והסתבכה עם ביטול המכרז להקמת המקוה בעקבות שינוי ייעוד הקרקע.

הפרשה הלכה והסתעפה עוד עם עתירתם של תושבים שדרשו להשיב את המכרז לקדמותו ובסופו של יום, לאחר עימות משפטי ארוך הכריע בית המשפט העליון לחייב את כפר ורדים להקים מקוה.

בהכרעתם כותבים השופטים: "בנסיבות המקרה דנן, בהן לא ניתן משקל ראוי לפגיעה המשמעותית בהעדרו של מקוה נגיש בשבתות ובמועדי ישראל, ומשהתברר כי ניתן משקל יתר לשיקול הקצאת המשאבים, על אף שנמצא כי קיימת קרקע זמינה שתאפשר הקמת מקוה בלא לפגוע בצורכי ציבור אחרים ובלא שתדרש הקצאת משאבים משמעותית מצד המועצה, מצאתי כי החלטת המועצה שלא להקים מקוה כאמור חורגת ממתחם הסבירות, ומשכך דינה להתבטל. נוכח "ההיסטוריה" הארוכה של הדיונים בנושא זה, לא ראינו להחזיר את הדיון למועצה פעם נוספת, שכן במערך הנתונים עליו עמדנו, ההחלטה המתחייבת היא הקמת המקוה במהירות הראויה".

כאמור, פסיקה זו מבטלת את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה שטען כי אין מקום להתערבות בית המשפט בסוגיה ובעימות בין התושבים למועצה. שופט ביהמ"ש העליון פוגלמן ציין בהכרעה אתמול כי "בהינתן המסקנה שאליה הגעתי אציע לחבריי לקבל את הערעור במובן זה שפסק דינו של בית המשפט קמא יבוטל, והעתירה תתקבל. על המועצה המקומית כפר ורדים לפעול לאלתר להקמת מקוה על אחד מן המגרשים ביישוב שפורטו בהודעת המדינה – או במגרש אחר שתמצא לנכון – כך שתחל בנייתו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משנה וחצי מיום מתן פסק דין זה"

לצפייה בפסק הדין: לחצו כאן