תשובה: לא ייתן אדם את כל כספי הצדקה שלו לעני אחד, בתנאי שכל אחד ואחד מקבל סכום ממשי ולא פרוטות. הנה חלק מסדר העדיפות המופיע בהלכות צדקה:

א. שיפור חינוך הילדים. זו מצוותו האישית של האדם, והיא קודמת לשאר העניינים (החינוך עצמו וההסעות אליו הם חובה, ובכלל זה קייטנות, וכל מצווה שהיא חובת האדם, אין הוא רשאי לשלמה ממעשַר כספים. אבל אם יש במקום חינוך כשר, וההורים נותנים חינוך מהודר וטוב יותר, ההפרש בין כשר למהודר, ובכלל זה הסעות והוצאות שונות, יכול לבוא מכספי מעשר).

ב. בניית בית כנסת – אם אין בסביבה מקום להתפלל בו (מדובר בעיקר בנייתו וצרכיו של בית הכנסת, ולא ביופיו החיצוני. אם בית הכנסת נחוץ לחוג מסויים בלבד, אין לבנייתו דין קְדימה זה).

ג. סיוע לקרובים העניים (על-פי הסדר שלהלן:  הורים, בנים ובנות גדולים ועצמאיים, אחים ואחיות, שאר הקרובים). בבנים ובנות, אפילו כשאין זו צדקה ממש, אלא שהוא נותן להם להרווחה, נחשב כצדקה, כלשון הרמב"ם "כדי ללמד את הבנים תורה, ולהנהיג הבנות בדרך ישרה".

ד. שכנים קודמים לעניי העיר, ועניי העיר קודמים לעניי עיר אחרת. הפוסקים נחלקו בשאלה אם תלמיד חכם קודם לעניי העיר.

ה. אישה קודמת לאיש למזון, לביגוד ולסיוע לנישואין.

ו. סיוע ללומדי תורה. יש לתת להם בהרווחה ובכבוד כדי שיוכלו ללמוד כראוי.