לראשונה, יצא-לאור ספר עם כלים מעשיים להצליח בחינוך - "נעשה ונצליח", מאת ר' שחר שאער. הספר 'נחנך ונצליח' נכתב לאחר עשרים שנות ניסיון בשדה החינוך, בניהול מוסדות, בהכשרת מורים והנחיית צוותי הוראה.

הספר כתוב בשפה ברורה ומובנת לכל מי שהחינוך חשוב לו - מחנכים, מורים, מנהיגי קהילות, מדריכים בקהילה, יועצים וכמובן להורים.

יחודו של הספר בכך שהוא נותן כלים מעשיים המבוססים על שיחותיו והוראותיו הקדושות של  הרבי כמעט בכל נושא כפי שאומצו במהלך השנים על ידי המחבר וב"ה בהצלחה גדולה.

להלן קטע מהספר, העוסק ביקורת בונה.

"אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי" כיצד ניתן לאהוב דבר לא טוב? מסביר הרבי הרש"ב שהביקורת אינה בהכרח דבר לא טוב שכן היא תגרום לך להתרומם ולהגיע לגבהים – ומי אינו רוצה בכך? אז מדוע אנשים לא אוהבים את הביקורת עד שצריך הרבי לתת "טיפ" שיאהבו אותה ? תלוי למה, איך, מי, מתי וכמה ביקורת אומרים! התוצאה שהיא תעמידך על הגובה האמיתי תהיה כאשר היא נאמרת ממניעים טהורים ובמינון נכון.

התפיסה אומרת שהאחריות על המסר המועבר מאחד לזולתו, הוא על מעביר המסר. לעתים בשיחה בין שניים אתה שומע את הביטוי "לא הבנת אותי" בביטוי זה מסתתר סוג של התנשאות וחוסר לקיחת אחריות מצד מעביר המסר. הביטוי המשדר לקיחת אחריות הוא "לא הסברתי את עצמי טוב". אם-כך, בבואנו להעביר ביקורת על הזולת, חובה עלינו לשים לב שהמסר יקלט באופן הראוי.

כיום אנו מודעים למושג ביקורת בונה וביקורת הורסת. בטבלה שלפנינו נבחין מהי ביקורת בונה ומהי ביקורת הורסת ונבין כיצד עלינו להעביר ביקורת על התלמיד כדי שתהיה זו ביקורת בונה.

הרבי מתייחס לכך בעצה למחנך וכותב לו מן הראוי שהתוכחה לתלמיד לא תהיה ממקום של כעס, שזה עלול לגרום לפריקת עול, אלא להפך ממקום של הכוונה לדרך הנכונה וכאשר הדברים נעשים ממקום של "מוח שליט על הלב" ומתוך "דרכיה דרכי נועם" בוודאי הם יפעלו את פעולתם.



● ● ●

פרק נוסף מהספר העוסק בהכרת התלמיד:

לפני שנצא בביקורת חשובה ככל שתהיה, עלינו בעצם להכיר את התלמיד, את המחונך.
להיכרות זו ישנם כמה מרכיבים:

היכרות רגשית, היכרות פיזית, היכרות קוגניטיבית, היכרות מנטלית והיכרות תרבותית.

היכרות רגשית: לכל אחד ישנם רגשות שונים הבולטים אצלו ודברים שונים המפעילים את רגשותיו, מנווטים את התנהגותו ותגובותיו. אצל אחד התחלה חדשה יכולה לגרום לו לסגירות, לשני היא עלולה לגרום לבכי, לשלישי היא תגרום לתוקפנות. אצל אחד המעמד של טרום מבחן יכול לגרום לו להתרגשות יתר ואיבוד הזכרון, לשני הדבר יגרום מתיחות ותגובות עצבניות וכן הלאה.

היכרות פיזית (פיזיולוגית): היכולות הפיזיות של הזולת יכולות לגרום לו להצלחה או כישלון בתחומים שונים. אחד חזק בריצה, השני נמוך, השלישי רגיש למאכלים שונים, הרביעי שונא שיעורי ספורט והחמישי מסורבל בעל קשיי התארגנות. מגבלות פיזיולוגיות יכולות לבוא לידי ביטוי גם בבעיות ראיה, עייפות, מוטוריקה גסה ועדינה ועוד.

היכרות קוגניטיבית: היכרות אודות תהליכי החשיבה וההתנהגות של המחונך, בחיים בכלל ובכיתה בפרט. ליכולת שלו להקשיב, ללמוד, לזכור ולהפנים, לישם את מה שהוא לומד. האם יש לו את היכולת להסיק מסקנות בעקבות אירועים ולמידה, האם יש לו את היכולת להציג את מסקנותיו, האם יש לו יכולת לקבל החלטות ולפתור בעיות. חשוב שנדע מהי יכולת הלמידה והזכרון של התלמיד בטרם נדרוש ממנו דרישות לימודיות כאלו ואחרות. באותה הכיתה משימה לימודית  זהה יכולה להיות קלילה עבור תלמיד אחד, ובלתי מובנת כלל לתלמיד אחר. היכרות עם רמת התלמיד תסייע לנו להכין משימות מתאימות ולא להביא את תלמיד למצב תסכול.

היכרות מנטלית: המציאות הפנימית של האדם מכתיבה הרבה את יחסו לנעשה מסביבו. המציאות הפנימית נוצרת כתוצאה מתפיסות עולם שעוצבו באופן עצמאי או כתוצאה מחינוך אותו קיבל האדם מקטנותו או כתוצאה מאירועים אותם חווה במהלך חייו. המנטליות של התלמיד עשויה להשפיע באופן משמעותי על התנהגותו. עלינו להיות מודעים במידת האפשר לעולמו הפנימי של התלמיד או לפחות במקרים של משבר וכשמתעורר צורך להבין מהי המנטליות שלו.

היכרות תרבותית: התרבות של הזולת, הרקע ממנו הוא מגיע והחוויות אותן הוא חווה מילדותו משפיעות עליו רבות. בעוד שמשפט מסוים יכול להיות לגיטימי אצל תלמיד אחד, הרי שאצל לתלמיד אחר משפט זה יכול להוות פגיעה משמעותית באישיותו. יכול להיות הבדל משמעותי בביצוע משימות, בעוד שהבקשה לבצע משימה מסוימת יכולה להיות לגיטימית אצל אחד, הרי שאצל השני הדבר בגדר "בל יראה ובל ימצא".       

ההבדל בין תרבות למנטליות אפשר להסביר בכך שמנטליות היא עולמו הפנימי של הזולת. תרבות הם הרקע ממנו הוא מגיע וההרגלים אותם רכש במהלך לעצמו.