ראיין: משה בן-חיים

פרשנים מסוימים טענו שלא ישראל ניצחה במלחמה ולא החמאס. אותם פרשנים טענו שמי שמעמדו עלה מאוד דווקא בעקבות המלחמה, הוא חאלד משעל ימ"ש, שבכלל לא נמצא באיזור, ומושבו בקטאר.

חאלד משעל הוא לא הסיפור כאן. בדרך כלל מי שיושב בחוץ ולא מעורב בעצמו, הוא לכאורה מוביל, אבל אין לכך שום קשר לישראל. משעל היה בעיה לישראל כבר לפני כ-15 שנה, וישראל כזכור, ניסתה אז לחסלו. זה עניין פנימי של הפלסטינים ולא הוא נקודת העניין.

מי ניצח במלחמה? מי הפסיד? האם יש מנצחים ומפסידים בנקודות?

זו מלחמה שהסתיימה רק עם מפסידים. היא הסתיימה בתיקו עגום, לפחות בצד הישראלי. היא השאירה תחושת חמיצות בשני הצדדים אצלינו. גם אצל אלה שרצו לראות שאנו 'שוברים להם ת'עצמות', וגם אצל אלה שלא רצו שניכנס לשם בכלל. תיקו עגום הוא לא עניין של 'הפסד בנקודות'.

שני הצדדים סיימו בתיקו, דבר הבולט יותר בצד הישראלי שהוא החזק יותר והתמודד מול ארגון קטן ללא טנקים, מטוסים, תותחים ומודיעין. ובסופו של דבר הוא עמד מולנו במלחמה הארוכה ביותר חוץ ממלחמת השחרור!

איך זה קורה? הרי ישראל היא מעצמה אזורית.

ישראל היא מדינה דמוקרטית וההיסטוריה הצבאית מלמדת שמדינה דמוקרטית לא יכולה להביס ארגון טרור קטן. ראינו זאת עם ארה"ב מול אל קעידה, בעיראק ובאפגניסטן. כדי לנצח ארגון כזה, אתה צריך לחסל אותו. רוסיה עשתה זאת מול צ'צ'ניה ומחקה כפרים שלמים. כשאתה נוהג בדרכים מערביות דמוקרטיות לא תוכל לנצח, לא משנה אם תקבל על כך לגיטימציה מהעולם או לא. כשישראל הבליגה פרשו זאת כחולשה ואמרו שזה מבטא חולשה ופחד.


צילום: דו"צ

'מדינה דמוקרטית' לא יכולה להכריע ארגון טרור, כי המחיר שתידרש לשלם גבוה, וחלק מהציבור לא מוכן לשלם אותו. לישראל עד עכשיו במבצע "צוק איתן" נפלו מעל שישים חיילים. בכניסה קרקעית מלאה לרצועה יכולים להיות ח"ו יותר הרוגים.

הדרגים המחליטים אצלנו הגיעו למסקנה שהציבור לא מסוגל לשלם את המחיר הזה. הרי גם אם תשלם את המחיר, לא בהכרח שהתוצאה תהיה טובה הרבה יותר מאשר לתקוף מבחוץ.

"היה לישראל חופש פעולה ולא יכלה למוטט ולחסל את החמאס. הוחלט להעדיף סוג של שקט כברירת מחדל, על פני פתרון. החמאס קרא את התמונה נכון, והחזיק עצמו עד לקצה לפני שהוא נופל לתהום. כמו שאמר נתניהו, מדובר במלחמה משולבת צבאית ומדינית. השאלה היתה ונותרה, מי ימצמץ ראשון? והנה, הערבים, וארה"ב הגיעו לעזור לחמאס באמצעות המו"מ להשיג הישגים מול ישראל. בשלב מסויים שהלחץ הצבאי גבר על החמאס, הוא הרגיש שהגיע לנקודת אל-חזור, ולכן הלך להפסקת אש.

"בנאומו במסיבת העיתונאים עם שר הביטחון והרמטכ"ל, (רביעי) צדק נתניהו בכך שאת רוב הדברים החמאס לא קיבל. עוד הוא אמר שהסכמנו לתת להם חומרים לשיקום הרצועה כולל חומרי בנייה, הגדלת כמות הסחורות הנכנסות אליהם, הגדלת שטח הדיג ועוד. מה שהוא לא ציין זה איך בדיוק יפוקחו החומרי בנייה והסחורות שייכנסו לשם. כמו כן ישראל ביקשה פירוז צבאי של כל רצועת עזה, ושלא ייצרו עוד נשק ויגיעו באמצעות מנהרות תופת, ולא קיבלה".

נתניהו אמר בתשס"ט שצריך למוטט את החמאס. זהו נתניהו אחר?

"צריך להבין דבר בסיסי: מהרגע הראשון הממשלה לא האמינה שהפלת החמאס תביא לתוצאה הרצויה. ישראל מקווה שמצרים תמנע הברחות מתחומה וישראל תמנע הברחת נשק מהים.

"ישראל גם מקווה שהחיזבאללה ואיראן לא ימשיכו לאורך זמן לשלוח נשק לחמאס, וגם מקווה שהעזתים יבינו בסופו של דבר שהחמאס פועל נגדם ולא לטובתם".

"מדובר בתיקו עגום, כי מישראל ציפו ליותר. העניין הוא שגם הישראלים לא מוכנים לשלם את המחיר של הכרעת ומיטוט החמאס, ולכן בנסיבות אלו, זה היה נבון להמשיך ולתקוף מהאוויר, מחשש להרג וחטיפת חיילים.



"זה אומר דבר פשוט: השיקולים שעומדים בפני ההנהגה כלולים ממרחב גדול של נתונים, במעגלים קרובים ורחוקים. כח עמידת הציבור במלחמה, איך הדבר משפיע על מדינות נוספות באיזור, יחסים בתוך הממשלה, ועוד. למעשה מוקדם מדאי לסכם מי ניצח ומי הפסיד במלחמה, והדברים נבחנים לאורך זמן בפרספקטיבה רחבה יותר".

נתניהו השווה את חמאס לדאע"ש. מה תוכל לספר לנו על ארגון המדינה האיסלמית הרצחני שמאיים על העולם?

"זה משתלב במה שאמרתי קודם, שהעולם צריך לחשוב איך לטפל באירגון הרצחני הזה, שמאיים על העולם כולו. הטיפול בו – הוא חיסולו המוחלט. אם לא יחסלו אותם זה לא יעזור, הם נגד כל מו"מ. במלחמת חורמה אין הפסקות אש. העולם התחיל להבין, אמנם באיחור, שמתקרב הרגע בו הוא יצטרך לשנות את התנהגותו וצריך למגר את האירגון הרצחני הזה.

"עד היום חשבו להתנהל מולם בכפפות של משי. לאט לאט העולם מתחיל להבין את הבעיה במלוא חריפותה. לכן ארה"ב נתנה נשק ללוחמים בדאע"ש כדי שהיא עצמה לא תצטרך אחר כך לעשות זאת. אבל עדיין בעולם יושבים ומצפים שהאמריקנים יפתרו להם את הבעיה".

יש מאירגון דאע"ש סכנה מיידית לישראל?

"בינתיים לסוג הזה של הטרוריסטים יש טקטיקה שהם לא נלחמים בשתי חזיתות.  כרגע הם עסוקים בעיראק ובסוריה. בטווח הקצר הם לא מאיימים על הגיזרה הישראלית, בטווח הארוך הכל יכול לקרות".

האם בעקבות האיום של דאע"ש על מדינות ערביות, ייתכנו "בריתות הזויות", נניח בין ישראל לאסאד בסוריה, או אפילו הסכם חשאי עם ישראל לבנון וחיזבללה נגד דאע"ש?

"הכול יתכן במציאות המתרחשת כיום. דוגמא טובה לכך היא הברית המוזרה בין איראן לארה"ב נגד דאע"ש. גם ההתקרבות בין ישראל לסעודיה נובעת מאותה סיבה, וגם ההתנהלות של סיסי נשיא מצרים. סיסי חושש שהטרור יגיע מעזה לסיני, ומסיני למצרים. מי יודע, אולי הקב"ה הופך את כל העניין הזה לטובת ישראל".

הערת מערכת: הפרשנות מייצגת את זווית ראייתו של המרואיין.