שאלה: האם מותר לאדם 'לנסות' את הקב"ה במתן צדקה?

תשובה: כתב הרמב"ם: "לעולם אין אדם מעני [=נעשֶה עני] מן הצדקה, ולא דבר רע ולא היזק מתגלגל על ידה, שנאמר (ישעיה לב,יז): 'והיה מעשה הצדקה שלום'". והטור כתב: "הדבר בדוק ומנוסה, כי בשביל הצדקה שנותן לא יחסר לו, אלא אדרבה תוסיף לו עושר וכבוד".

ובגמרא אמרו: מהו שנאמר (דברים יד,טז): "עשר תעשר"? - עשר בשביל שתתעשר. אמר לו: מניין לך? אמר לו: לך ונסה! אמר לו: וכי מותר לנסות את הקב"ה, והלוא נאמר (דברים ו,כב): "לא תנסו את ה'"?! אמר לו: כך אמר רבי הושעיא, חוץ מזו, שנאמר (מלאכי ג,י): "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר... ובחנוני נא בזאת, אמר ה' צבאות, אם לא אפתח לכם את ארובות השמים, והריקותי לכם ברכה עד בלי דיי...".

אף שפשטות הפסוק בספר מלאכי מדברת במעשַר דגן, שחייבים לתת ללוויים (ולכן יש פוסקים שפקפקו אם מותר לנסות את ה' במעשַר כספים או בצדקה בכלל), כבר הביאו התוספות מה'ספרי' ומעוד מדרשי חז"ל, שהכוונה בפסוק "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" היא גם לרווחים מריבית ומסחר, וכפירוש 'ספר חסידים', שהפסוק מדבר במעשַר כספים הניתן לצדקה. וכן פסק הטור, שעניין זה קיים הן במעשר הן בשאר סוגי צדקה. הרבי מליובאוויטש סיכם שזו מסקנת רוב הפוסקים האחרונים, וכמו-כן הציע לפונים רבים שביקשו ברכה – להוסיף בצדקה, "ובחנוני נא בזאת".

מקורות: תענית ט,א ותוס'. רמב"ם פ"י מהל' מתנות עניים ה"ב. ספר חסידים סי' קמד, ובהגהות החיד"א ו'מקור חסד' וש"נ. טושו"ע, רמ"א ונו"כ יו"ד סי' רמז ס"ד. שדי חמד, קונטרס הכללים מע' נ כלל טז, וש"נ. תורת מנחם כרך ו עמ' 54. שערי צדקה (לאדמו"ר מליובאוויטש) סימנים קה,קיב ועוד.