מה שגרר מיד דיבורים על מעבר לישיבת חב"ד, צימוח זקן, ולימוד התניא בע"פ (טוב נו, את ההתחלה של פרק ל"ב אני יודע בע"פ). אז אומנם הוטל ווטו על לימודים בישיבות חב"ד, וגם בלימוד הרמב"ם היומי התחלתי לזייף, אבל טעם טוב מאוד נשאר לי בכל מה שקשור לתנועת חב"ד. הרבי, שענה לי בחום לכמה מכתבים ואף שיגר כמה דולרים להצלחה, נחשב בעיניי לסוג של גדול הדור שממשיך למרות שהוא לא איתנו במובן הרגיל של "להיות איתנו", נשארתי מעריץ מוחלט של האישיות הזאת. בית חב"ד ההוא, עליו נסוב סיפורנו היה בשבילי מקום ללמוד ניגונים, להתדבק בהתוועדויות, ולהתפלח מהבית בשבת אחה"צ במקום הסעודה השלישית... בהתוועדויות האלה גיליתי משהו מדהים. לא כל הנוכחים שם היו חבדניקים, או דתיים. לאירועים האלה היו באים כל מיני, בדגש על כל מיני. חילונים, סתם קשיי יום שעברו במקום בטעות או שלא, ואפילו אנשים שיהדות גרמה להם להתעצבן, נכנסו, טעמו, התרגשו ולפעמים גם חזרו. שירה של חסידים המלווה שלגימת משקה ואמירת "לחיים", מקרבת, אין אפס, וזה עבד. ולמה אני מתרגש כ"כ לשקוע בנוסטלגיה? בגלל דיסק שנחת על שולחני, דיסק מוזיקאלי מקורי, לימודי. לא מדובר במשהו שקונים מתנה ליום הולדת, דיסק הרקדה, או להעביר את הזמן כשעושים ספונג'ה. מדובר בתקליטור כפול שמאפשר הצצה אל ניגוני חב"ד הקלאסיים והעתיקים. יאיר כלב אסף סביבו כמה חברים/תלמידים, איתם הוא משייט בנבכי ספרי הניגון של לובביטש עם גיטרה ואולי גם תוף קטן, והוא שר, מנגן ולומד תוך כדי את משמעות הניגונים. לפני כל קטע הוא מסביר מי כתב את הניגון מתי זה היה ולמי הוא מיוחס. אחד המלחינים שמספקים כמה ניגונים לדיסק הזה הוא הרב הלל מפאריטש, בררתי. הוא אחד מחשובי חסידיו של בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד, ובכלל לא היה בצרפת. השירה של כלב, אוטנטית, מרגשת, נוגעת. הוא מתלבט לפעמים, חוכך בדעתו מה ראוי לספר, הקול שלו עורג לימים ההם, והחוויה מותירה את רישומה, אל תנסו לבד בבית. האזנה לדיסק הזה השכילה אותי אשר למקורות ההיסטוריים של הניגונים. אלמלא כלב לא הייתי יודע עד זקנתי שהניגון שמזמרים לפני אמירת "מאמר" ושמזמזמים עוד הרבה אחרי שהמאמר נגמר, נקרא "ניגון רוסטוב"... אם אתם אוהדים את חב"ד ומרגישים אליה משהו, טוב שהאלבום הזה יהיה אצלכם בבית.