מערכת COL | יום י"א אב ה׳תשע״ד 07.08.2014

הקמפ יצא לדרך - ומה עם דמי הרישום? ● בנימין ליפקין

הבעיה האמיתית והיחידה שאורבת לכל הורה, בדרך אל הרישום ל'גן ישראל' על מפעליו השונים והברוכים, כרוכה בפן הכלכלי ובעול הכרוך בכך. העובדה שהדברים נכתבים ורואים אור משעה שתם הרישום, ישיבת הקיץ כבר יצאה בשעה טובה ומוצלחת לדרכה והקמפ פותח את שעריו ביום ראשון הקרוב, מעניקה פריבילגיה לדון בנושא בחופשיות ● טורו השבועי של בנימין ליפקין  הקמפ יצא לדרךמה דעתכם לגביי דמי הרישום? תגובות נבחרות יתפרסמו בכתבה נפרדת >>>
הקמפ יצא לדרך - ומה עם דמי הרישום? ● בנימין ליפקין
יום הורים בקמפ גן-ישראל (צילום ארכיון: COL)
בנימין ליפקין

בשעה ששורות אלו נכתבות עולה השחר על יומה הראשון, המלא, של ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש', אליה הצפינו כבר בערבו של היום שלמחרת תשעה באב, מאות 'תמימים' מכל רחבי הארץ. זו הסנונית הראשונה של רשת מפעלי 'גן ישראל ארץ הקודש'. ביום ראשון יצטרפו אל אחיהם ה'תמימים', מאות חיילי צבאות ה', בכפר הנוער 'אור אבנר' (מלפנים 'כפר סיטרין') בקמפ הגדול והמסורתי המגשים, הלכה למעשה, מדי שנה בשנה, את קוד הפעולה שחקק הרבי לקמפ 'גן ישראל' לפני שנות יובל: "קמפ הוא הסדן שמייצרים עליו חסידים".

המערכה שתמה בדרום גררה, בטרם הוכרז על תומה, גלים של שינויים בהיערכויות עולם הישיבות באשר לימי 'בין הזמנים'. השינוי נבע מתמימות דעים שנגזרה מזעקתו הנודעת של משה רבנו כלפי בני ראובן, גד וחצי שבט המנשה: "האחים יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?". ההחלטה הכמעט קולקטיבית הייתה לבטל כליל את 'בין הזמנים' או להשהות את פתיחתו עד להודעה חדשה.

הלבטים שקדמו להחלטה הזו לא היו מנת חלקן של ישיבות 'תומכי תמימים' ברחבי הארץ. אמרתו הנודעת של כ"ק אדמו"ר הריי"צ כי "טובה זיבורית שלנו מעידית שלהם" מוצאת לה ביטוי מוחשי ומובהק בעתות פנאי בימי שובה ונחת כבימי עברה וזעם. עדות לכך מתקבלת מדי שבוע בימי שישי הארוכים של עונת הקיץ כמו הקצרים של עונת החורף.

בשעה שבני גילם יוצאים לחילוץ איברים לחופו של הים הסמוך, עם או בלי 'מטקות' – פושטים תלמידי התמימים על חוצות הערים, תחת השמש הקופחת, ובמשך שעות על גבי שעות מזכים את המוני בית ישראל בהנחת תפילין. בנטות היום לערוב, בעוד המונים שבים אל היכלי הישיבות שזופי פנים מהבילוי המרענן, גודשים את מקוואות הטהרה הסמוכים לישיבותיהם 'תמימים' שמתנצחים זה עם זה בכמויות היהודים שזכו להתעטר בתפילין באמצעותם ובפנים סמוקות לחיים ינקבו הנחשונים שבהם במספרי הנשמות היהודיות שיצאו היום הזה, לראשונה בחייהם, מהגדר של "קרקפתא דלא מנח תפילין".

איש מראשי הישיבות לא מצא עצמו מתחבט או מתלבט כדת מה לעשות השנה הזאת, עוד בטרם החליט הדרג המדיני להקיץ את הקץ על המבצע הצבאי בעזה. זו השנה ה-14 ברציפות שבה ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש' (מבית היוצר המשותף של הנהלת 'גן ישראל ארץ הקודש', מטעם הנהלת קריית חב"ד בצפת ומוסדותיה, עם 'ועד התמימים העולמי' ומרכז חב"ד בתל אביב) מהווה מוקד משיכה לכל אשר בשם 'תמים' יכונה. על החממה הלימודית-החסידית הזו, שאין מערער על היותה לבת אש יוקדת של לימוד, יראת שמים וחסידישקייט בשיא מיטבם, לא רוצים ולא יכולים לוותר.

* * *

הבעיה האמיתית והיחידה שאורבת לכל הורה, בדרך אל הרישום ל'גן ישראל' על מפעליו השונים והברוכים (קמפ לבנים, קמפ לבנות, ישיבת קיץ ו'מתמידים' לתלמידי הישיבות ולעולים לישיבות), כרוכה בפן הכלכלי ובעול הכרוך בכך. העובדה שהדברים נכתבים ורואים אור משעה שתם הרישום, ישיבת הקיץ כבר יצאה בשעה טובה ומוצלחת לדרכה והקמפ פותח את שעריו ביום ראשון הקרוב, מעניקה פריבילגיה לדון בנושא בחופשיות.

הבה נודה. מדובר בסכומים בלתי מבוטלים שהופכים לקשים ומעיקים יותר שעה שמדובר בהורים לכמה אחים ואחיות היוצאים בו זמנית לקמפים ולישיבת הקיץ. גם אחרי ההנחה הניתנת לא לפני הצגת נימוק משכנע, גם לאחר פריסת התשלומים המתחשבת, הסכומים גדולים וגורמים להורים מן השורה שבלאו הכי מתאמצים ונאנקים לכלכלת ביתם, להזיע שבעתיים וללא מעטים מהם להגיע למסקנה מייסרת של תשובה שלילית לילדיהם המשוועים לצאת לקמפ. "אין לנו כסף", אומרים ההורים בצער כן.

אי אפשר לגמד את הבעיה הזו, להתעלם ממנה או לפטור אותה במחי יד. אמת, כל מי שמנסה לפצח את העלויות הגדולות והמורכבות הכרוכות בהפעלת מחנה קיץ על כל הפעולות הכרוכות בו, מהפעלתו הבסיסית ועד שפע החוויות שהוא מכיל מדי יום, יודע אל נכון כי גם התשלום המלא, עוד לפני ההנחה הניתנת לזכאים לכך, אינו אלא מחיר מסובסד. לא סוד הוא גם שכל אחד מהעשרות הרבות של ה'תמימים' הבוגרים הנוטלים חלק בצוותי הקמפ וישיבת הקיץ אינו מקבל שום תמורה. ה'תמימים' הנפלאים הללו עושים זאת בהתנדבות גמורה, בגיוס טוטלי של כל כוחות הגוף והנפש שלהם, אך ורק על מנת להיות נמנים עם מכשירי העתודה של חסידות חב"ד. עם זאת ולמרות כל זאת, להורה הממוצע, קל וחומר לקשיי היום הלא מעטים שבינינו, מדובר בהוצאה קשה.

השתתפתי בימים האחרונים בשיח גלוי בנושא זה בין הורים מתחבטים. חלקם הודיע במפורש כי ילדיהם נאלצו להשלים עם העובדה שלא ישתתפו השנה בקמפ. חלקם גם דיבר על כך שמותר להנהלת הקמפ להוריד רף ולצמצם גם בפעילויות וכך גם להגיע לסכומים שווים יותר לכל נפש.

כאב למשפחה ברוכת ילדים בלעה"ר, כמי שכתלי ובני ביתו יעידו כי "בתוך עמי אנוכי יושבת" גם במובן של התעוקה הכלכלית היומיומית, הנני מרשה לעצמי לחלוק על הגישה הזאת ולקבוע כי למרות הקושי הגדול, אין לנו לקרוא תיגר על דמי הרישום ואל לנו להימנע מלשלוח את ילדינו אל 'גן ישראל' על שלוחותיו.

נקודת ההנחה פשוטה ובסיסית. מי שמתייחס אל הקמפ כאל מותרות של לוקסוס, יכול לעשות בו קיצוצים או לוותר עליו לחלוטין. מי שבעיניו הקמפ הוא צורך חיוני ובמידה רבה ערובה לגידולו של הילד כילד חסידי, הדורש מעצמו יותר מרגילותו, שואף להתקשרות אמת לרבי ופועל במסגרת זאת – אינו יכול לשלב שיקול כלכלי, חמור ומעיק ככל שיהיה, להחלטה הזו. כל מי שנחשף ולו פעם אחת לתוצאה של הקמפ על הווייתו של ילד ושל ישיבת הקיץ על דמותו של בחור, אינו יכול להרשות לעצמו לומר לעצמו ולבניו: השנה לא.

הווארט החסידי הידוע "רבי לא שנה – חייא מניין" אומר שאם לא נסעת לרבי ולו פעם בשנה, כיצד תקבל חיות לכל השנה. כפרפרזה לאמרה התוססת הזאת ניתן להשתמש לצעירי הצאן: אם פעם בשנה אין הם שוהים ושורים ביורה הרותחת של 'מתמידים', 'ישיבת קיץ' או קמפ לבנים או לבנות, שכל כולם, 24 שעות פשוטו כמשמעו, טבולים ומזוגים בהתקשרות אמת לרבי – חייא מניין? מניין תהיה לילד או לילדה הזו חיות? מאין ישאב התקשרות אמיתית וחיות חיונית להתקשרות?

גם מי שבקוצר דעתו מסיק כי הקמפ הוא סוג של לוקסוס אקסלוסיבי שנחשב למותרות, ידע איניש בנפשיה כיצד נראית מערכת קבלת ההחלטות שלו בתחום האפור הנע בין צורך חיוני לבין מותרות. כשעל הפרק עומדת רכישת רכב חדש, כשמדובר ברכישת או שיפוץ בית, כשנופלת ההחלטה על מטבח חדש, ריהוט חדש, בגד חדש או כל דבר אחר – האם לא נתחבט, נתייסר ונתלבט, ולבסוף נגיע למסקנה ש"אם כבר" הולכים על הטוב והיפה ביותר, חרף העלות הגבוהה מאוד הכרוכה בכך? האם ניתן להשוות את כל הדברים הטובים והחיוניים הללו לסדן שעליו מיוצרת החסידישקייט של הילדים שלנו, שבהם כל משאת נפשנו והם שכרנו בכל עמלנו?

איך אומר הרב חיטריק, בטורו הפופולרי ב'כפר חב"ד', זו רק דעתי. ומה דעתכם?
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.