הריהוט הקיים היה מורכב מאוסף של רהיטים שנרכשו ונאספו בכל פעם לפי הצורך, בעיקר מיד שנייה. התחושה שנוצרה בחדרים היתה של אוסף פריטים שאינם קשורים זה לזה, מה שיצר בלגן ועומס. בקשת ההורים היתה להעביר את התינוק לחדר הילדים. להשתמש בממ"ד ולהפוך אותו לחדר ילדים, וכך ליצור שני חדרי ילדים מסודרים, מרווחים, בעלי מראה נקי ואחיד ושעדיין ישמרו על פונקציונליות מרבית.

קודם כל לטיפים:

כאשר יש תקציב נמוך לשיפוץ, עדיף קודם כל לראות איך אפשר להפיח רוח חדשה במה שקיים, בעזרת צבע או טפט, ולשנות כך את כל הקו העיצובי של החלל. תמיד כיף להתחדש, אך אפשר לעשות זאת בעזרת פרטי דקורציה קטנים ובעזרת טקסטיל, שאפשר אפילו להכין לבד וכך לשמור על מסגרת תקציב נמוכה ועל ייחודיות.
 
חישוקי רקמה: פריט עיצובי טרנדי שמוסיף מאוד לכל חלל: קונים חישוק רקמה בגודל הרצוי בכל חנות בדים כמעט. בוחרים בד שאוהבים, מחברים את הבד לחישוק, מהדקים היטב וגוזרים את שאריות הבד מאחור. כדי לשמור על קו עיצובי אחיד ניתן לרכוש בדים תואמים לכריות ולחישוקים או להתאים לבד הספה. אפשר לערבב בין כמה סוגי הדפס וטקסטורה וליצור כך תמונות יפות, זולות וייחודיות, שמדגישות את העיצוב בחלל.
 
חידוש רהיטים: כדי להוזיל עלויות, לשמור על ייחודיות וגם על העולם, מומלץ לשפץ רהיטים קיימים. שייפו את הרהיט, מרחו צבע יסוד, המתינו לייבוש, שייפו שוב בעדינות ואז צבעו בצבע על בסיס מים שאינו רעיל. לבסוף מרחו בלקכה על בסיס מים.
 
טפט מדבקה: נקו את הרהיט שאתם רוצים לצפות. בחרו טפט משלל הטפטים הדביקים המוצאים היום למכירה (כ-12 שקל למטר). הדביקו בתשומת לב והימנעו מבועות אוויר - והנה לכם רהיט מחודש ומיוחד.

ביצוע:

הום סטיילניג: אורית סוכות, 0548088720 - "ביתא - עיצוב. אווירה. בית"/
עיצוב פנים, הום סטיילינג, שיפוץ רהיטים :
אילה פרנק, 0505320198 - "יולתה - עיצוב הבית מאז ומעכשיו".
הנדימן: ויקטור, 0522549671

דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם
 
מכיוון שמדובר בדירה שכורה, השיפוץ כלל הום סטיילינג בלבד והתמקד בריהוט נייד, כדי שאם יצטרכו בני המשפחה לעבור דירה, יוכלו להשתמש בפריטים המעוצבים גם בדירה החדשה. התקציב שהוקצב למשימה היה נמוך מאוד -8,000 שקל.
 
החדרים היו עמוסים בציוד שהיה צריך לאחסן באופן חכם ופרקטי, אתגר לא פשוט בהתחשב בחדרים הקטנים ובתקציב הנמוך. ומשום שתחושת מרחב ופתיחות היתה דרישה קריטית של ההורים, המעצבות לא רצו ליצור עומס של ארונות. לפיכך, ציוד שהיה מאוחסן בממ"ד והיה שייך לאמא/לאבא/משחקים משותפים לכל הילדים חולק בין שני החדרים, כך שלא יהיה רק חדר אחד עמוס ציוד. גם בחלל החדרים חולקו אפשרויות האחסון –לארונות, מדפים, קופסאות שונות דקורטיביות, ארגזים מעוצבים שחלקם מעל ארון וחלקם מתחת למיטה.
 
אילוץ נוסף היה להשתמש בעיקר בריהוט הקיים ולהסב אותו כך שיתאים לצרכים ולעיצוב החדש, שוב בשל התקציב הנמוך שלא איפשר להזמין ריהוט חדש מתאים. הרכישות לפיכך היו מיד 2/איקאה/שוק הפשפשים ורוב העבודה נעשתה על ידי המעצבות. מובן שהיה צריך להתחשב גם באורך החיים החרדי של המשפחה, וזה כלל התחשבות בדקורציה והשארת מקום לדברי קדושה כגון סידורי תפילה וקופות צדקה.
 
"היתה לנו הזכות להכיר משפחה מקסימה, חסידית וחמה", מספרות המעצבות אורית סוכות ואילה פרנק, "אנשים שלא מוכנים לוותר על תחושת הנוחות והנעימות של החיים בבית – כנאמר: דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם - גם בדירה שכורה וזמנית. אנשים שהבינו את מורכבות העיצוב מבחינת הצורך בפרקטיות, תחושה מעוצבת ונעימה, תקציב נמוך ושמירה על הקו החסידי בבית, ושיתפו איתנו פעולה לאורך כל הדרך והמורכבויות שבה". ועכשיו לחדרים.

חדר הבנים: ללא תחושת עומס
 
החדר ששימש כחדר ילדים הוסב לחדר של שני הבנים. בחדר היתה מיטת נוער ששימשה את הבנות. היא הוצאה מהחדר והועברה לממ"ד. במקום הונחה מיטת המעבר של בן הארבע בצד אחד וארון איקאה ממול.  הארון שחסם את החלון הועמד בהמשך לארון החדש, כך נוספה כניסת אוויר ואור לחדר.
 
מיטת התינוק מוקמה מול הדלת. מיטת המעבר נצבעה בצבע שמנת (מס' P0009 של טמבור), ובכך נוצרה התאמה בין מיטת המעבר למיטת התינוק (שהיתה צבועה ובמצב מצוין). הארון שחסם את החלון נרכש על ידי הדיירים ביד2 לפני שנים. הוחלט להסיר לו את המסגרת החיצונית שלא היתה פרקטית. הארון צופה בטפט כחול עם נקודות לבנות ובמגירה טפט לבן עם פסים כחולים (12 שקל למטר) והידיות הוחלפו (מרקו קאירי, 8 שקלים).
 
המעצבות רכשו ארון פשוט באיקאה והתאימו אותו לחדר על ידי ציפויו בטפט לבן עם פסים כחולים כמו במגירה, וגם בו הוחלפו הידיות (מרקו קאירי). נוצר קיר ארונות. אך מכיוון שהם נמוכים ולא בומבסטיים ומשום ששודרגו בקו תואם - אין תחושת עומס בחלל. הארון הגדול נוצל לאחסון חפצים שיצרו בלגן קודם – בגדים של האב שהיו תלויים בממ"ד, משחקי קופסה, ספרים ואף קופסאות הפלסטיק שאוחסנו מתחת למיטה. מעל הארון הונחו שתי מזוודות (איקאה, 95 שקל למזוודה) שבהן משחקים נוספים, מקום שמאפשר גישה נוחה להורים אבל לא לילדים, זאת לבקשת ההורים, שרצו לשלוט על המשחקים.
 
קנו שולחן קטן, כיסא ושטיח (איקאה) כדי ליצור בחדר פינות משחק נגישות לילדים, ואפשרות לבנים לשחק גם בנפרד, כל אחד בפינה שלו. כמו כן נקנה מדף (שוק הפשפשים, 100 שקל), שנצבע בצבע המיטות וכוסה טפט (כמו בארון) ומשמש לקופת צדקה וסידורי תפילה. מעליו נתלתה תמונה של הרבי מלובביץ' – הרבי של חב"ד.
 
הקירות נצבעו בתכלת ולבן וקיר אחד טופל בוואשי טייפ ועליו נתלו מדפים ("פשוט יפה", 90 שקל לאחד). כאשר החלל קטן, עדיף שלא לצבוע את כל החדר בצבע מגוון, זה עלול להקטין אותו. נצבעו שני קירות מקבילים - מה שמוסיף ייחודיות, מדגיש את הקו העיצובי ועדיין משאיר תחושת אווריריות נעימה.
 
לקישוט וליצירת אווירה צבעונית נתלו חישוקי רקמה (עבודת יד של המעצבות), אייל מעץ (סנדלווד, 90 שקל), שרשרת דגלונים (גם היא נעשתה על ידי המעצבות), מובייל סירות אוריגמי (79 שקל) וגלויות שלYOOLETA  (30 שקל שלושתן), שמוסגרו במסגרות איקאה בצבע תואם. וילונות מבדים רכים (איקאה, 145 שקל לזוג) נתלו בחלונות ליצירת תחושת אינטימיות ונעימות. הוספו גם כריות, שנתפרו על ידי האמא בעיצוב משותף עם המעצבות, מבדים שנבחרו יחדיו בנחלת בנימין.
 
ומחשבה על העתיד - משום שהחדר אינו עמוס, אפשר בקלות להחליף את המיטות לגדולות יותר בלי לפגוע בעיצוב.

חדר בנות: אישי ודקורטיבי

הממ"ד הוסב כאמור לחדר הבנות. מיטת הנוער מעץ הועברה מחדר ילדים אל הממ"ד ונצבעה בצבע שמנת (P0009של טמבור) להוספת אור ובהירות. למגירות שמתחת לאחת המיטות הוחלפו ידיות, והמיטות הוצבו בצורת רי"ש ליצירת מקום ולתחושת מרחב.
 
מכיוון שהתקציב לא איפשר החלפת ארון, חוזק הארון הקיים בחדר. הוא צופה בשני סוגי טפט שיצרו תחושת קיר טפט (טפט על קיר לא מתאפשר בדרך כלל בדירות שכורות) – טפט פרחוני וטפט ורוד עם פסים לבנים ליצירת עניין, והוחלפו הידיות.
 
בממ"ד היתה כוורת גדולה שהכילה ציוד של בני הבית, ומתחתיה היה שולחן עבודה גדול ולא שמיש. את הפריטים הללו, שהאב בנה, התבקשו המעצבות לעצב מחדש.
 
הכוורת הוקטנה במקצת, צופתה בטפט בהיר ונתלתה במרכז הקיר. מתחתיה נוצרה פינת קריאה/הירגעות/אירוח על ידי הוספת כיסאות קש שהיו בחצר במצב לא אידיאלי, וצביעתם בוורוד פוקסיה (ספריי מט של קאפזולה 40 שקל ליחידה) שביניהן שרפרף ("פשוט יפה", 140 שקל). בכוורת הונחו קופסאות קטנות דקורטיביות לאחסון גומיות, סיכות ותכשיטים של הבנות (מקס סטוק, 45 שקל לשלוש קופסאות).
 
השטח המת שבין ארון הבגדים לקיר נוצל ליצירת פינת עבודה. שוב היה שימוש בקיים – הוקטן שולחן העבודה שהיה בהתאם למידות הנישה ומחלק משאריות השולחן והכוורת יצרו המעצבות מדפים שצופו בטפט תואם. המדפים
 
במחזיקי איקאה למדפים (15 שקל לאחד). על שולחן הכתיבה הוצבה מנורת שולחן ורודה (איקאה, 110 שקל) ודליי פח לאחסון כלי כתיבה, כולל משפך מפח בצבע פוקסיה (פוקס הום, 19.90 שקל).
 
יצירת פינת העבודה בגומחה אינה תופסת מקום מיותר בחלל ומאפשרת תחושת פרטיות למשתמש בה. כך נשמר ההיבט הפונקציונלי בלי לפגוע בתחושת המרחב בחלל. בספרייה הונחו סידורי תפילה וקופות הצדקה של הבנות.
 
המעצבות דאגו לקופסאות ומעמדים לכתבי עת בכוורת ובספרייה, לחומרי היצירה, למשחקים ולחומרי לימוד, ודבר לא נשאר גלוי לעין. גם מתחת לאחת המיטות הונחו שתי קופסאות גדולות (איקאה, 35 שקל לאחת). כך נוצר מראה נקי יותר ומסודר שמתכתב עם הקו העיצובי בחדר.
 
נתלו מראה משוק הפשפשים (100 שקל), שנצבעה בהתאם לגון החלל, חישוקי רקמה (מעשה ידי המעצבות) ואיילה עם ילדה מעץ (סנדלווד, 90 שקל). הוסף טקסטיל לאווירה רכה ונעימה בחדר – שטיח (איקאה, 65 שקל), וילון (מרקו קאירי, 49 שקל), מובייל לבבות שהוכן על ידי האמא וכריות שרובן נתפרו על ידי האמא מבדים שנקנו יחד בנחלת בנימין. מעל מיטת הבת הבכורה, שהוגדרה כתולעת ספרים, הוצבה מנורת קריאה (משוק הפשפשים), ואילו לצד מיטתה של הבת הצעירה, המוכשרת בציור, נתלה מתלה מידיות לתערוכת ציורים מתחלפים.