בשנת תשכ"ז הוקמה ע"י מוסדות חב"S בעיר מלבורן שבאוטרליה, ישיבה גדולה. על מנת לבסס ולחזק את הישיבה הכריז הרבי על קבוצת "תלמידים שלוחים" שתצא מבית חיינו 770 ללמוד בישיבה החדשה במשך שנתיים תמימות. הרב אריה לייב ע"ה קפלן והרב יוסף שי' מינקוביץ', זכו להימנות על ששת הבחורים שהשתתפו בשליחות מיוחדת זו. בלילה שלפני נסיעתם אור לכ"ד אדר א' ה'תשכ"ז, זכו ששת הבחורים להכנס אל הקודש פנימה ליחידות. במהלך היחידות ביאר הרבי בפרטיות את מטרת השליחות ואת הנדרש מהתלמידים השלוחים, בהדגישו שעיקר נסיעתם היא להתייגע בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובזמניהם הפנויים - רק כאשר הדבר אינו מפריע כלל לסדרי הלימודים - לעסוק בהפצת המעיינות. הרבי הודה להורי הבחורים על הסכמתם לנסיעת בניהם, וחילק לתלמידיםה השלוחים מאמר שנאמר בקשר לנסיעתם לשליחות, הרבי גם העניק להם מספר בקבוקי משקה, בהדגישו שאחד מהבקבוקים נשלח אליו מאת "אנשי מסירות נפש" מעבר למסך הברזל ברוסיה הסובייטית. למחרת הורה הרבי לכל תלמידי הישיבה ב770 וראשיה, לנסוע לשדה התעופה וללוות את התלמידים השלוחים בנסיעתם, לאחר תפילת מנחה חילק הרבי לכל אחד מהתלמידים השלוחים ספר תניא, ויצא לחצר 770 על מנת ללוותם. במשך השנתיים הבאות זכתה קבוצה זו לקרבה והתעניינות מיוחדת מהרבי. (מתוך עטיפת התשורה)