משה בן-חיים

שוחחנו עם הרב יעקב ביטון, שליח חב"ד ליובאוויטש בעיר סארסול:

מה קרה ביום ראשון עם בית הכנסת הקטן?

בית הכנסת שהפורעים ניסו לשרוף, נמצא בעיר גרז' השוכנת ליד סארסל. הפורעים הפרו ערבים היו חמושים במוטות ברזל, בקבוקים, ועוד כלי משחית. הם התאספו, והחלו לזרוק בקבוקי תבערה לכיוון בית הכנסת. אחד הבקבוקים חדר פנימה והתלקח. אלמלא התערבותה המהירה של המשטרה, הם היו ח"ו מצליחים לבצע את זממם.

כמה יהודים יש בגרז'?

העיר גרז' שוכנת ליד סארסל, ויש בה קהילה קטנה של יהודים ספרדים. בשנת תשל"ה עלו מתוניס, והתיישבו במקום. לפני כ-15 שנה, עם הגירת המוסלמים לאיזור בהמוניהם, האיזור נהיה יותר ויותר מסוכן. מקהילה יהודית של כ-15000 יהודים, נותרה שם היום קהילה המונה כאלף יהודים בלבד, בעיקר מסיבות כלכליות. 

עד שנת תשנ"ח ניהלנו שם בית ספר לכ-150 תלמידים. אחרי התקפות בלתי פוסקות של אנטישמים על בית הספר והגן הסמוך, נאלצנו לעזוב את המקום. 25 (!) פעמים עשו הרס לגן הילדים. היו זריקות בקבוקים לחלונות, והתקפות בלתי פוסקות. הרב יעקב ברמי שמשמש כרב הקהילה, היה תלמידו של הרב ניסן פינסון, שהרבי שלח אותו לשליחות בתוניס. אנשי הקהילה יהודים תמימים, ויש רושם של חב"ד על הקהילה.

מה אירע אצלכם בסארסל?

למרות שהמשטרה אסרה על קיום הפגנה, התאספו אלפי פורעים פרו ערבים והתקדמו לשכונה היהודית בסארסל הנקראת גם "ירושלים הקטנה". אותם לא מעניין בכלל המצב בארץ, הם רק רצו לעשות רע ליהודים. הגיעו עם מוטות ברזל ובקבוקים, ובאו לנסות היל"ת לשרוף את בית הכנסת של סארסל. הם צעקו בגרונות ניחרים "מוות ליהודים" ו"ישראל רוצחת" וכו'.

התאספנו אנחנו היהודים קבוצה כנגדם, למנוע מהם להגיע לבתי היהודים ולעשות ח"ו פוגרום רצחני. היינו סה"כ כ-500 מול כמה אלפים. חסיד חב"ד בשם משה נג'אר, יליד סארסל והיה קצין בצה"ל, אירגן את ההתארגנות ההגנתית שלנו אל מול אלפי הפורעים.

היינו מעטים מול רבים. אנו במרחק כ-100 מטרים בלבד מהפורעים שמנו כמה אלפים. המשטרה חצצה בננו אולם אנו לא פחדנו כלל. התארגנו מראש עם יכולות להגנה עצמית, למקרה שהם יתקפו. כבר החלה התגוששות קלה, שהופסקה מיד ע"י השוטרים. מה שברור לי, שאלמלא התערבות המשטרה המצב היה יכול להיות לא טוב, משום שהיינו מעטים מול רבים. תוך כדי העימות בין הקבוצות, כשכוחות המשטרה באמצע, התחלנו לשיר את הניגון "האדרת והאמונה" בדבקות ובהתעוררות. (ההמנון של צרפת) היה זה מעמד מרגש מאוד, אפילו השוטרים התרגשו. המסר שהעברנו באמעות הניגון, שאנו יהודים, ואנו בצד של המדינה, לעומת הפורעים שהם נגד הסדר והשלטון.

הרב שלום ברוס רב הקהילה הספרדית, דאג מבעוד מועד שתהיה נוכחות משטרה חזקה. היו שם עשרות רכבי משטרה ומאות שוטרים.

כל העימות ארך כחמש שעות. במהלך הזמן הזה, נצלנו את ההזדמנות והנחנו תפילין לכ-250 יהודים (!).

אחרי שהפורעים הבינו שלא יצליחו להכנס לבית הכנסת, הלכו לחנות בבעלות יהודים המשתרעת על שטח של כ-500 מ"ר. הם שרפו את כל החנות. במסע ההרס המשיכו לבנק, והרסו אותו. גם בית קפה גדול בבעלות יהודית ניזוק קשה מאוד. אני נמצא כרגע ליד בית מרקחת, בו שברו את החלונות ואת הציוד והעלו אותה באש. כעת אני נמצא ממש ליד, וחש עדיין את ריח השריפה וההרס מאתמול.

אחרי שההפגנה האלימה התפזרה, יותר מאוחר הם יצאו בקבוצות קטנות של שלושה ארבעה והמשיכו בפוגרום. הם הרסו דלתות של בתים ועסקים יהודיים. אם לא היינו עוצרים אותם הם היו הורסים ח"ו את כל הקהילה היהודית.יש כאן התאספות של אנשי תקשורת מכל רחבי צרפת והתגודדויות של תושבים. אנחנו כאן גם כעת מניחים תפילין ליהודים שנמצאים כאן."

ספר לנו על פעילות חב"ד והקהילה היהודית.

יש לנו בית ספר לבנים ובנות כמאתיים ילדים. יש גן לפעוטות יש בית חב"ד שוקק חיים מסביב לשעון. עשרות מניינים, ועוד. הקהילה כאן מאוד מאוחדת ממש כמו משפחה באהבת ישראל גדולה. בסארסל יש כ-15000 יהודים, ואם נוסיף את הפרברים, סה"כ יש כ-50000 יהודים. יש חמישה שלוחים שפועלים בפרברי העיר ויש להם בתי חב"ד ופעילות מרשימה.

"אנחנו דואגים לכם בארץ על המצב, יותר משאנו דואגים על עצמינו כאן" אומר הרב ביטון.

הרב יעקב ביטון מסיים את דבריו, כשמסביב החלה שוב התקהלות מפגינים, ואנשי תקשורת מרחבי צרפת. הוא אומר שכעת נראה שתפרוץ שוב הפגנה, והוא נאלץ לסיים את השיחה...

שוחחנו גם עם משה נג'אר חסיד חב"ד שאירגן את ההגנה על השכונה היהודית:
התארגנו קבוצה של יהודים מהקהילה. צעירים, אבות לילדים. גם היו נשים צדקניות שהשתתפו. עמדנו נחושים ומאוחדים, עמדנו בתוקף ובמסירות נפש "שלמעלה מטעם ודעת".

אספר לך אנקדוטה מעניינת: ראש המשטרה פנה אלי במהלך ההפגנה וממש התחנן אלי שנישאר במקום, ולא נלך הביתה. "השוטרים שלי ימותו אם לא תהיו כאן", התחנן. הפורעים עזבו את המקום רק בזכותינו, שעמדנו במסירות נפש ובלמנו אותם," מספר משה נג'אר.  "זה היה ממש מלחמה, כמעט כמו ליל הבדולח."

הם שונאים את צרפת ומתנפלים על היהודים. זה להבדיל כמו המשל של רש"י על הילד על כתפי אביו מקבל הכל ושואל איפה אבא? כך הערבים בצרפת. הם מקבלים הכל מהמדינה, ופועלים נגדה.

אתם חוששים לבאות?

בשבת הבאה הם מתכננים שוב לבוא ולפרוע בקהילה היהודית, ואולי גם ינסו להגיע לבית הכנסת. הם סבורים שבשבת אנו לא נגיב אבל "רבות מחשבות בלב איש".

בהפגנה עמדנו בתוקף ולא הראינו שום פחד וחלישות. עמדתי וצעקתי לקבוצה שלנו "אל תירא ישראל! אף פעם לא היינו רבים, ובכל זאת ניצחנו בעזרת השם!" עמדנו בידיים חשופות מולם, למרות שהם היו חמושים. אולי דווקא בשל כך, כשהם ראו את הנחישות והאמונה שלנו הם נסוגו.