משה בן-חיים

מה הפעילות המיוחדת שלכם במבצע "צוק איתן?"

פעם בחברון היה רק ויקטור... (הרב ויקטור עטייה – שליח חב"ד בקריית ארבע חברון. מב"ח) היום הפעילות התפתחה לכל הכיוונים ב"ה. הרב דני כהן, מנהל בית חב"ד בחברון, הרב יוסי נחשון שעושה פעילות מדהימה, הרב רפאל (פולע) ברוד שאחראי על "בית חיה מושקא", כולל אברכים, שיעורים לנוער ועוד. השליח הרב איציק ניימרק, השליח הסופר הרב מנחם פורטר. 

כולם יחד עושים פעילות מגוונת ומרשימה ב"ה. יש גם בחורים שבאים לפעילות כמעט בכל יום. יוצאים ל"שטח" למקומות כינוס ובסיסי צבא, מניחים תפילין לחיילים, מחלקים קפה ועוגות, ומפיחים עידוד. יש לנו פעילות והרצאות חיזוק בבתי ספר, שמכניס אידישקייט (יהדות) ומרים את המורל. מדובר בבתי ספר מכל רחבי הארץ. במיוחד בתקופה מתוחה כזו, יש לפעילות הזו ביקוש גדול.

מה מיוחד בהרצאה שלכם שמרים את המורל לתלמידים צעירים?

הייתי לאחרונה באחד מיישובי הדרום. שם מתמודדים עם מצב לא פשוט כלל ועיקר, של פחדים וחרדות של ילדים. יש לי ידע מסויים, שעוזר לי "לפרוץ חומות". בעזרת טלפתיה ו"טריקים" מסויימים, בצורה מהנה וכייפית, מפיגים את הפחדים והחששות של הילדים.

זה לא נקרא "קסמים" חס ושלום, אלא רק "טריקים". ה' נתן לי כישרון לשמח ולעודד ילדים, נוער ומבוגרים, ובתקופה זו הדבר נדרש במיוחד.


הרב ויקטור עטייה (במרכז) באחד מכנוסי השלוחים בארץ מרתק את הקהל

אתה משתמש ב"טריקים" הללו גם בפעילות עם מבוגרים?

אספר לך מה שקרה לאחרונה: העמסנו רכב עם 1000 סיפרי תהילים, ממתקים, ועוד תרומות לחיילים, עד אפס מקום ברכב, ונסענו לחלק לחיילים בגבול עזה. אמרתי לעצמי זו הזדמנות לפגוש גם בן משפחה קרוב שמשרת בגולני וכבר חודש לא היה בבית. הגענו למקום מסויים, ועוצר אותי בכניסה הש.ג. הוא מודיע לי חגיגית, שאין כניסה לאף אחד! אמרתי לו: בוא אני אנסה לשכנע אותך בתוך שתי דקות. אם לא הצלחתי, אני לא נכנס. הראתי לו את אחד ה"טריקים" שלי, והוא התלהב מאוד.

"כאלה דברים ראיתי רק בטלויזיה", אמר. הוספתי לו ואמרתי: "אני רק נכנס לשטח להביא לקרוב המשפחה משהו מתוק בפה..." החייל לא נחה דעתו עדיין. "איך תמצא אותו בין כל אלפי החיילים כאן?" הוסיף להקשות. "אל תדאג אחי היקר. ה' מוביל אותנו!"


בפעילות עם חיילים 

האזור לא היה ממש מגודר, ואמרתי לחייל שאם ישאלו, אנחנו לא שמנו לב שנכנסנו... התחלנו לחלק לחיילים ממתקים, שמפו, מוצרים שונים, ספרי תהילים. פתאום אני מזהה קבוצת חיילים מגיעה לכיוונינו, ואת קרוב המשפחה ביניהם! החבר'ה שאיתו, כשהבינו שאני קרוב שלו, טפחו לו על השכם באמרם: "ישי, שיחקת אותה..." הם לא הבינו מאיפה צץ פתאום קרוב משפחה של חברם החייל ישי, ו'כל טוב' בידו...

ניצלתי את ההזדמנות, ואמרתי בפניהם דברי תורה וחיזוק. וכמובן, מקומם של "הטריקים" שלי לא נפקד, דבר שמאוד העלה להם את המוראל...

לפתע הגיע קצין למקום וקרא לעברי: "רגע, מי בכלל הכניס אתכם לכאן?!..."

מה שמעניין, שהרבה חיילים שלא נראים בכלל מרקע דתי, ביקשו שאביא להם ציציות. נראה היה שהם בעלי אמונה חזקה. המלאי שהבאתי לא הספיק לכולם, והבטחתי להם שבפעם הבאה אשלים את החסר.

  
הרב ויקטור עטייה בפעילות עם החיילים בגיזרת עזה

אני עצמי שירתתי בחיל האויר, ועשיתי שירות מילואים כמעט 30 שנה בגיזרת חברון. מי ששומע מתפעל מכך.

בהשגחה פרטית, מצווה גוררת מצווה: השדרן ר' עמי מיימון, ראיין אותי ברדיו על הפעילות וכו'. אירגון חסד גדול מאלעד שמע את השידור, נרתם לעניין, ותרם המון ממתקים ומוצרים לחיילים. התפעלתי מנדיבות ליבם, ומהעזרה הגדולה שלהם, ואמרתי שאני מנדב עצמי להרצאה אצלם. בתקופה זו אנשים מאוד הזדהו עם הכאב של החטופים.

בהרצאה ביקשו ממני לספר את סיפורי האישי, ומאוד נגע לליבם הסיפור של בתי חיה מושקה ע"ה, שנפטרה והיא בת שמונה וחצי. יום הולדתה בב' ניסן, יום פטירתה הוא בכ' אב.
                                                                  

"בית חיה מושקא" בקריית ארבע חברון ע"ש חיה מושקא עטייה ע"ה

לאחר ההרצאה שהיתה באלעד, הלכתי לנחם את משפחת יפרח, על האסון הנורא שקרה להם עם בנם אייל הי"ד.

התחלתי לדבר עם האבא וחיבקתי אותו. הוא עצמו יליד חברון ואמר שהוא זוכר את הסיפור עם הבת שלי. אמרתי לו שאף אחד לא מבין את הכאב הגדול הזה, מבין זאת רק אבא שעבר דבר דומה.

הוספתי ואמרתי לו: "אף אחד לא מבין את הכאב העז, את הלילות טרופי השינה. חוץ מקידוש ה' עצום שאתה עשית, והילדים היקרים האלה עשו, אתה תראה בהמשך שהכאב הגדול יתועל לעשייה. האב התרגש מאוד, והביא את אחד מילדיו הקטנים גם להצטרף לשמוע את הדברים.

האב כל כך התרגש ששמע את הדברים, עד כדי כך, שנכנס מישהו להודיע ששר הביטחון בוגי יעלון נמצא ורוצה לבוא לנחם. האב ענה: שימתין, שימתין. כל כך הרגיש שמתחבר לדברים. בסיום הבחנתי באלמנת קצין המשטרה שנרצח בערב פסח השנה שהגיעה גם היא לנחם את משפחת יפרח. היא עצמה גם תושבת חברון, ממשפחת סיימון המוכרת בקריית ארבע. היתה תחושה של שותפות גורל אמיתית.

כשהיה מבצע "שובו בנים" וחיפושים אחרי החטופים בחברון, פעלתם לחיזוק החיילים. כשהכוחות הגדולים עזבו את השטח ועברו לגיזרת עזה במבע "צוק איתן", עברתם לפעול גם שם. איך זה התבצע בפועל?

כמו שאמרנו, מצווה גוררת מצווה. חלק מהתרומות לחיילים שנשארו ממבצע "שובו בנים", העברנו גם לחיילים בגבול עזה במבצע "צוק איתן". דברים משתנים כאן במהירות, אבל אנו ממשיכים בפעילות. חסידי חב"ד נמצאים תמיד "בחוד החנית". בנוסף יש את הפעילות הרגילה שבשגרה.

איך התחילה הפעילות שלכם בחברון?

מי שהיה הראשון, זה חמי הרב ברוך נחשון, שהרבי שלח אותו לחברון. "כל ההתחלות קשות". בהתחלה היו קשיים עצומים, והם רצו לעזוב. הרבי שלל זאת מכל וכל, וברך אותם שיישארו בחברון. אני עצמי הגעתי אחר כך דרך צעירי אגודת חב"ד, ובמשך השנים גם קיבלתי עידודים מהרבי, "פעולה נמשכת", ו"תשואות חן", על דוחות מהפעילות ששלחנו לרבי. במשך השנים, כמו שציינתי לעיל, השלוחים פיתחו הפעילות לאורך ולרוחב ב"ה.

איך שגלגל מסתובב. רק לפני זמן לא רב הייתם במרכז ההתרחשויות הבטחוניות, והנה חברון הפכה לאחת המקומות השקטים בארץ...

רואים כל העת את הניסים הגדולים, וכיצד ה' שומר על עם ישראל. גם אצלינו היה משהו. בשבת שעברה אחרי תפילת מנחה שמענו כמה "בומים" חזקים. 'בני דודינו' השכנים בגבעת אבו סנינה, קיבלו רקטה, ובית אחד שלהם ספג פגיעה ישירה ונהרס. הרבי אמר שארץ ישראל זהו המקום הבטוח ביותר לעם ישראל, ורואים את זה עכשיו בעיניים.

אנו מקוים ומתפללים עם כל עם ישראל לביאת משיח צדקינו תיכף ומיד ממש.