מערכת COL
|
יום ט"ז תמוז ה׳תשע״ד
14.07.2014
לאור המצב: התעוררות גדולה במבצע "אות בספר תורה"
התעוררות רבה בקרב אנ"ש לרשום אנשים נשים וטף, ובפרט חיילי "צבא הגנה לישראל", לאות באחד מספרי התורה הכלליים. בפנים: שביבים מיוחדים מדברי הרבי על מעלת הרישום לאות בספר-תורה דווקא בקרב החיילים התעוררות במבצע אות בספר תורה
ספר תורה (צילום ארכיון: שלמה ניימרק)
התעוררות בקרב אנ"ש לרשום אנשים נשים וטף, ובפרט חיילי "צבא הגנה לישראל", לאות באחד מספרי התורה הכלליים.
להלן קטעים מתוך שיחותיו של הרבי מתשמ"ב:
כלי הביטחון הכי חזק לחיילי צה"ל
בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ב, הרבי פנה אל החסידים בקריאה מיוחדת להגברת פעילות הרישום בקרב חיילי צה"ל:
שיעסקו בהרשמת יהודים לספר תורה – החל מקטנים וקטני קטנים, ועד ל"ראשיכם שבטיכם", ועד לגדול שבגדולים.
ובמיוחד ועאכו"כ להשתדל לרשום לאחד מספרי התורה את כל אלה הנמצאים ב"צבא הגנה לישראל", המגינים על יהודים בגופם כפשוטו, ועד לאופן של מס"נ,
שלכל אחד מהם יהיו כלי הביטחון הכי חזק – ההתקשרות עם נותן התורה, ע"י אות בספר תורה, שהקב"ה נתן לו – אנכי השם אלקיך גו', לשון יחיד – בתוככי כלל ישראל.
וכל זה בזריזות, ויפה רגע אחד קודם, לא רק שעה אחת קודם.
כל חייל מאוחד עם 304,805 חיילים ועם כל בני ישראל
ושוב עורר על כך הרבי בהתוועדות ליל ב' דחנוכה:
כאן המקום לעורר שוב אודות הפעולות דאחדות כל בני ישראל ע"י כתיבת ספרי־תורה הכלליים, ובמיוחד – בנוגע ליהודים אלו שזכו לשמור ולהגן על עם ישראל וארץ ישראל, ועושים זאת תוך כדי מסירת הנפש והגוף כו' – שצריכים להשתדל באופן מיוחד שכל אחד ואחד מהם יקנה אות באחד מספרי התורה, ועל ידי זה יתאחד עם כל בני ישראל, "כאיש אחד בלב אחד".
ועניין זה פועל גם "אימתה ופחד" על אומות העולם – כי בידעם [ואפילו אם אינם יודעים זאת – אין זה משנה את המציאות האמיתית] שכל חייל ואיש ביטחון יהודי הרי הוא מאוחד עם 304,805 חיילים (כמספר האותיות שבספר־תורה), ויציאתו למערכה היא בכוח כולם – הרי לא זו בלבד שהם נסים מן המערכה (מגודל הפחד), אלא הם עושים את מירב ההשתדלות שלא לבוא מלכתחילה לידי מלחמה ומערכה...
...ואשרי חלקו וגדול זכותו של כל אחד ואחד שפועל על איש צבא וביטחון נוסף שיתאחד בכתיבת ספרי־התורה הכלליים, ועל ידי זה הרי הוא זוכה לברכת הקב"ה באופן דמידה כנגד מידה, אבל – כמה פעמים ככה.
בוודאי השתדלו לרשום את כל הנמצאים בצה"ל
עם פרוץ מלחמת 'שלום הגליל', בחודש סיוון של אותה שנה, שב הרבי והזכיר את החשיבות שבדבר:
ישנו עניין מיוחד הנפעל ע"י כתיבת אות בספר תורה לזכותו של כל אחד ואחד הנמצא ב"צבא הגנה לישראל" – שבוודאי השתדלו לרשום את כל אחד ואחד מהם באחד מספרי התורה הכלליים – כי על ידי זה מתקשר כל אחד ואחד מהם בקשר אמיתי ונצחי עם עוד 304,804 יהודים (כמספר האותיות שבספר תורה), וכאשר הצד שכנגד רואה (כי "מזלייהו חזי") שכל יהודי קשור והולך ביחד עם עוד 304,804 יהודים – הרי זה מטיל עליו אימה ופחד, ולא זו בלבד שאינו מתחיל במלחמה, אלא הוא בורח כל עוד נפשו בו .
שלא יישאר אפילו חייל אחד בלי אות בס"ת
בהתוועדות י"ג תמוז תשמ"ב עורר הרבי בדבר הצורך להתמסר במיוחד לרישום חיילי צה"ל לספר התורה:
...ולפי עניות דעתי, הרי זה דבר שהזמן גרמא שכל יהודי יהי' "כתוב בספר", ועל ידי זה יתאחדו כל בני ישראל כולם למציאות אחת, באופן המובן גם בשכל הפשוט.
וענין זה שייך במיוחד לאנשי הצבא בארץ הקודש – וכפי שראו בפועל שלמרות היותם "צבא הגנה לישראל", הנה כאשר דיברו עמהם אודות קניית אות באחד מספרי התורה הכלליים – נתקבל אצלם הדבר בסבר פנים יפות, ועשו זאת בזריזות הכי גדולה.
כאן עבר הרבי לדבר בנימה חריפה וכואבת במיוחד על כך שלא הזדרזו כפי הצורך ברישום כל חיילי צה"ל לספר התורה:
עד היום מתנהל מבצע זה "בזריזות" – לפי דעתם ורגילותם, אבל לגבי הממדים שבהם היה צריך להתנהל המבצע – הרי זה בעצלות הכי גדולה!
כל חיילי "צבא הגנה לישראל" היו צריכים להיות רשומים בספר תורה מזמן, והלואי היו עושים זאת במשך זמן רב לפני זה – כי אז היו חוסכים כמה וכמה ענינים! וזה כבר כמה שבועות שהחיילים מצדם עומדים הכן להירשם בספר התורה – ואעפ"כ, למרות שהתחילו לעשות 'טומל' אודות ענין זה לפני משך זמן, הנה במשך כמה שבועות עסקו רק באסיפות ויישובי הדעת כו', ולאחרי שהמשיכו לעשות 'טומל' מתוך 'שטורעם' – היו מוכרחים לזוז ממקומם ולעשות משהו, כי למחרת ביררו ושאלו מה נעשה במשך היום! [...]
אין אנו נמצאים בימים רגילים – אתה בעצמך רואה שהעולם כולו מזדעזע ומתפורר. בכל יום ממש ישנם מאורעות שונים ומשונים, ובפרט בנוגע למצב בארץ הקודש – אזי זוז ממקומך, תצא מרגילותך!! [...]
כוונתי לכל אלו שיש בידם לעשות, ועסקו בזה, אבל לא עסקו בזה כדי הצורך, ואפילו אם עשו דברים הכי גדולים בעניין זה – הרי העניין שהזמן גרמא הוא: להשתדל שלא יישאר אפילו איש־צבא אחד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה הכלליים! – ויפה שעה אחת קודם! [...]
"...ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"
בתחילת הפרק האחרון של ספר דניאל, בפסוקים העוסקים בתקופה שלפני ביאת המשיח, נאמר: "ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך, והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא, ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר".
לפי פשוטו של מקרא (וכן פירש רבינו ישעיה מטראני בעל "תוספות רי"ד"), הכוונה במילים "כל הנמצא כתוב בספר" היא לאלה שכתובים בספרו של הבורא – ספר-התורה. אם כן, כשיש מצב של 'עת צרה', כאשר העולם מזדעזע, מבטיח לנו הנביא ורומז מהי הדרך להצלחה ולהגנה עבור בני ישראל (בנוסף להגנה של מלאך מיכאל על כל בני ישראל): כל אלה שיש להם אות בספר-התורה, יזכו להימלט מן הצרה!
(משיחת שבת פרשת מקץ תשמ"ב)
"משוגע אחד עלול ללחוץ על כפתור"...
בהתוועדות שבת-קודש פרשת בחוקותי, י"ט אייר תשמ"א, אמר הרבי:
"בעולם מסתובב משוגע אשר עלול ללחוץ על כפתור ולהחריב את כל העולם רחמנא-ליצלן. ורק בחסדו של הקב"ה, "לב מלכים ושרים ביד ה'", מתנהלים העניינים למעלה מדרך הטבע!
"הדרך להביא שלום לעולם, היא הוספה באהבת ישראל ואחדות ישראל, ובפרט על-ידי ילדי ישראל מכל העולם, שמתאחדים בכתיבת ספר תורה בירושלים עיר-הקודש בין החומות".
באותם ימים הפציר הרבי לעסוק במרץ ברישום ילדים לספר התורה.
בשבת-קודש פרשת נשא, ד' סיון, ביקש הרבי שלמחרת, בערב חג השבועות, תהיה התמסרות מיוחדת לרישום ילדים לספר-התורה.
באותו ערב חג הושמד הכור הגרעיני בעיראק במבצע ניסי.
שלא יישאר אף ילד אחד בלי אות בס"ת
בשבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון, עורר הרבי שוב אודות הצורך בהגברת הרישום של ילדי ישראל לספר־התורה:
על כל אחד ואחד להשתדל לרשום ילדים לספר־תורה, ובאופן כזה שלא יישאר ילד יהודי אחד שלא תהיה לו אות בספר־התורה! וההתעסקות בזה צריכה להיות בזריזות הכי גדולה – לא כמו אלו שחושבים שלכל לראש ילך לטייל, מאחר שהטיול מוסיף בבריאותו גופו [...] ואחר־כך הוא צריך לקרוא את העיתון, ולאחרי כל זה – כשיישאר לו זמן פנוי, ילך לרשום ילדים לספר־התורה!
הוא חייב לקרוא את העיתון – טוען הוא – כדי לדעת את מצב העולם, ואז ידע מה הוא צריך לתקן בעבודתו כו'! הוא כבר קרא את העיתון אתמול בלילה, קודם קריאת־שמע שעל המיטה, ואף־על־פי־כן, למחרת בבוקר הוא חייב שוב לקרוא את העיתון, כדי לדעת אם במשך הלילה השתנה מצב העולם! ידיעת מצב העולם דאתמול, כבר מספיקה לפעול עליו שילך ויתעסק ברישום ילדים לספר־התורה! ואם כן – לכל לראש, צריך הוא לרשום ילדים לספר־התורה, ללמוד את השיעורים הקבועים בתורה וכו', ואחר־כך, כשיישאר לו זמן פנוי, יקרא את העיתון כדי לדעת אם מצב העולם השתנה לטובה!
וכל פעולה טובה בזה, אפילו כשרושמים עוד ילד אחד – הרי זה עניין גדול ביותר, ואפילו השכל דנפש הבהמית (ה"בהמה" שבו) מבין בפשטות את גודל העילוי שנפעל על ידי זה שמוסיפים עוד ילד אחד לספר־התורה, ומאחדים אותו עם כל ילדי ישראל, הן העילוי שנפעל למטה, ועל־אחת־כמה־וכמה העילוי שנפעל למעלה!
וכאמור לעיל, שצריכים להשתדל שלא יישאר ילד יהודי אחד שלא תהיה לו אות בספר־התורה – שאז הרי זה באופן ד"ברוב עם הדרת מלך" ...
שכל אחד יטרח בגופו ובממונו
בהתוועדות יום ב' דחג השבועות שב הרבי ועורר פעם נוספת אודות חובת ההשתדלות בנוגע לרישום ילדי ישראל לכתיבת ספר־התורה:
ויפה שעה אחת קודם. היינו, לא רק יפה שעה אחת קודם – שגם כאשר אומרים יפה שעה אחת קודם, אין הכוונה לשעה כפשוטה, 60 דקות, אלא 'שעה' מלשון 'וישע' ("א קער"); אבל אף־על־פי־כן, כדי להוציא מידי ספק מדגישים בפירוש 'יפה רגע אחד קודם' [...]
ולכן מבקשים מכל אחד ואחת להתעסק בזה ולהשתדל לרשום ריבוי ילדים וילדות לכתיבת הספר־תורה [...] וההתעסקות בזה צריכה להיות הן בגופו – ע"י הטירחה שלו לחפש ולרשום ילדי ישראל לכתיבת הספר־תורה, והן בממונו – עבור ההוצאות שצריכים כדי להגיע לרישום הילדים, ע"י הטלפון, ע"י מכתבים וכו', וע"י נסיעות אל הילדים וכיוצא בזה.
להשתדל ביגיעה רבה, ובאופן ד'אחישנה'
ובהתוועדות ליל ב' דחנוכה תשמ"ב:
כאן המקום לעורר עוד הפעם אודות המבצע דכתיבת ספרי־תורה – היינו, להשתדל ביגיעה רבה, ובאופן דמהדרין מן המהדרין, ובאופן ד"אחישנה" – שכל אחד ואחד מבני ישראל, מקטנם ועד גדולם, יקנה אות באחד מספרי־התורה: ילדי ישראל שקודם בר־מצוה ובת־מצוה – בספרי התורה הנכתבים במיוחד עבורם, והמבוגרים – בספרי התורה הנכתבים עבורם.
ספר תורה הכללי ע"י בית חב"ד קריות – הרב משה אוירכמן, אחראי הרב מענדי ברוק
052-4258275, [email protected]
ספר התורה של ילדי ישראל, ת.ד. 8 כפר חב"ד 6084000, 03-9607358
[email protected] | www.kidstorah.org
להלן קטעים מתוך שיחותיו של הרבי מתשמ"ב:
כלי הביטחון הכי חזק לחיילי צה"ל
בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ב, הרבי פנה אל החסידים בקריאה מיוחדת להגברת פעילות הרישום בקרב חיילי צה"ל:
שיעסקו בהרשמת יהודים לספר תורה – החל מקטנים וקטני קטנים, ועד ל"ראשיכם שבטיכם", ועד לגדול שבגדולים.
ובמיוחד ועאכו"כ להשתדל לרשום לאחד מספרי התורה את כל אלה הנמצאים ב"צבא הגנה לישראל", המגינים על יהודים בגופם כפשוטו, ועד לאופן של מס"נ,
שלכל אחד מהם יהיו כלי הביטחון הכי חזק – ההתקשרות עם נותן התורה, ע"י אות בספר תורה, שהקב"ה נתן לו – אנכי השם אלקיך גו', לשון יחיד – בתוככי כלל ישראל.
וכל זה בזריזות, ויפה רגע אחד קודם, לא רק שעה אחת קודם.
כל חייל מאוחד עם 304,805 חיילים ועם כל בני ישראל
ושוב עורר על כך הרבי בהתוועדות ליל ב' דחנוכה:
כאן המקום לעורר שוב אודות הפעולות דאחדות כל בני ישראל ע"י כתיבת ספרי־תורה הכלליים, ובמיוחד – בנוגע ליהודים אלו שזכו לשמור ולהגן על עם ישראל וארץ ישראל, ועושים זאת תוך כדי מסירת הנפש והגוף כו' – שצריכים להשתדל באופן מיוחד שכל אחד ואחד מהם יקנה אות באחד מספרי התורה, ועל ידי זה יתאחד עם כל בני ישראל, "כאיש אחד בלב אחד".
ועניין זה פועל גם "אימתה ופחד" על אומות העולם – כי בידעם [ואפילו אם אינם יודעים זאת – אין זה משנה את המציאות האמיתית] שכל חייל ואיש ביטחון יהודי הרי הוא מאוחד עם 304,805 חיילים (כמספר האותיות שבספר־תורה), ויציאתו למערכה היא בכוח כולם – הרי לא זו בלבד שהם נסים מן המערכה (מגודל הפחד), אלא הם עושים את מירב ההשתדלות שלא לבוא מלכתחילה לידי מלחמה ומערכה...
...ואשרי חלקו וגדול זכותו של כל אחד ואחד שפועל על איש צבא וביטחון נוסף שיתאחד בכתיבת ספרי־התורה הכלליים, ועל ידי זה הרי הוא זוכה לברכת הקב"ה באופן דמידה כנגד מידה, אבל – כמה פעמים ככה.
בוודאי השתדלו לרשום את כל הנמצאים בצה"ל
עם פרוץ מלחמת 'שלום הגליל', בחודש סיוון של אותה שנה, שב הרבי והזכיר את החשיבות שבדבר:
ישנו עניין מיוחד הנפעל ע"י כתיבת אות בספר תורה לזכותו של כל אחד ואחד הנמצא ב"צבא הגנה לישראל" – שבוודאי השתדלו לרשום את כל אחד ואחד מהם באחד מספרי התורה הכלליים – כי על ידי זה מתקשר כל אחד ואחד מהם בקשר אמיתי ונצחי עם עוד 304,804 יהודים (כמספר האותיות שבספר תורה), וכאשר הצד שכנגד רואה (כי "מזלייהו חזי") שכל יהודי קשור והולך ביחד עם עוד 304,804 יהודים – הרי זה מטיל עליו אימה ופחד, ולא זו בלבד שאינו מתחיל במלחמה, אלא הוא בורח כל עוד נפשו בו .
שלא יישאר אפילו חייל אחד בלי אות בס"ת
בהתוועדות י"ג תמוז תשמ"ב עורר הרבי בדבר הצורך להתמסר במיוחד לרישום חיילי צה"ל לספר התורה:
...ולפי עניות דעתי, הרי זה דבר שהזמן גרמא שכל יהודי יהי' "כתוב בספר", ועל ידי זה יתאחדו כל בני ישראל כולם למציאות אחת, באופן המובן גם בשכל הפשוט.
וענין זה שייך במיוחד לאנשי הצבא בארץ הקודש – וכפי שראו בפועל שלמרות היותם "צבא הגנה לישראל", הנה כאשר דיברו עמהם אודות קניית אות באחד מספרי התורה הכלליים – נתקבל אצלם הדבר בסבר פנים יפות, ועשו זאת בזריזות הכי גדולה.
כאן עבר הרבי לדבר בנימה חריפה וכואבת במיוחד על כך שלא הזדרזו כפי הצורך ברישום כל חיילי צה"ל לספר התורה:
עד היום מתנהל מבצע זה "בזריזות" – לפי דעתם ורגילותם, אבל לגבי הממדים שבהם היה צריך להתנהל המבצע – הרי זה בעצלות הכי גדולה!
כל חיילי "צבא הגנה לישראל" היו צריכים להיות רשומים בספר תורה מזמן, והלואי היו עושים זאת במשך זמן רב לפני זה – כי אז היו חוסכים כמה וכמה ענינים! וזה כבר כמה שבועות שהחיילים מצדם עומדים הכן להירשם בספר התורה – ואעפ"כ, למרות שהתחילו לעשות 'טומל' אודות ענין זה לפני משך זמן, הנה במשך כמה שבועות עסקו רק באסיפות ויישובי הדעת כו', ולאחרי שהמשיכו לעשות 'טומל' מתוך 'שטורעם' – היו מוכרחים לזוז ממקומם ולעשות משהו, כי למחרת ביררו ושאלו מה נעשה במשך היום! [...]
אין אנו נמצאים בימים רגילים – אתה בעצמך רואה שהעולם כולו מזדעזע ומתפורר. בכל יום ממש ישנם מאורעות שונים ומשונים, ובפרט בנוגע למצב בארץ הקודש – אזי זוז ממקומך, תצא מרגילותך!! [...]
כוונתי לכל אלו שיש בידם לעשות, ועסקו בזה, אבל לא עסקו בזה כדי הצורך, ואפילו אם עשו דברים הכי גדולים בעניין זה – הרי העניין שהזמן גרמא הוא: להשתדל שלא יישאר אפילו איש־צבא אחד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה הכלליים! – ויפה שעה אחת קודם! [...]
"...ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"
בתחילת הפרק האחרון של ספר דניאל, בפסוקים העוסקים בתקופה שלפני ביאת המשיח, נאמר: "ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך, והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא, ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר".
לפי פשוטו של מקרא (וכן פירש רבינו ישעיה מטראני בעל "תוספות רי"ד"), הכוונה במילים "כל הנמצא כתוב בספר" היא לאלה שכתובים בספרו של הבורא – ספר-התורה. אם כן, כשיש מצב של 'עת צרה', כאשר העולם מזדעזע, מבטיח לנו הנביא ורומז מהי הדרך להצלחה ולהגנה עבור בני ישראל (בנוסף להגנה של מלאך מיכאל על כל בני ישראל): כל אלה שיש להם אות בספר-התורה, יזכו להימלט מן הצרה!
(משיחת שבת פרשת מקץ תשמ"ב)
"משוגע אחד עלול ללחוץ על כפתור"...
בהתוועדות שבת-קודש פרשת בחוקותי, י"ט אייר תשמ"א, אמר הרבי:
"בעולם מסתובב משוגע אשר עלול ללחוץ על כפתור ולהחריב את כל העולם רחמנא-ליצלן. ורק בחסדו של הקב"ה, "לב מלכים ושרים ביד ה'", מתנהלים העניינים למעלה מדרך הטבע!
"הדרך להביא שלום לעולם, היא הוספה באהבת ישראל ואחדות ישראל, ובפרט על-ידי ילדי ישראל מכל העולם, שמתאחדים בכתיבת ספר תורה בירושלים עיר-הקודש בין החומות".
באותם ימים הפציר הרבי לעסוק במרץ ברישום ילדים לספר התורה.
בשבת-קודש פרשת נשא, ד' סיון, ביקש הרבי שלמחרת, בערב חג השבועות, תהיה התמסרות מיוחדת לרישום ילדים לספר-התורה.
באותו ערב חג הושמד הכור הגרעיני בעיראק במבצע ניסי.
שלא יישאר אף ילד אחד בלי אות בס"ת
בשבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון, עורר הרבי שוב אודות הצורך בהגברת הרישום של ילדי ישראל לספר־התורה:
על כל אחד ואחד להשתדל לרשום ילדים לספר־תורה, ובאופן כזה שלא יישאר ילד יהודי אחד שלא תהיה לו אות בספר־התורה! וההתעסקות בזה צריכה להיות בזריזות הכי גדולה – לא כמו אלו שחושבים שלכל לראש ילך לטייל, מאחר שהטיול מוסיף בבריאותו גופו [...] ואחר־כך הוא צריך לקרוא את העיתון, ולאחרי כל זה – כשיישאר לו זמן פנוי, ילך לרשום ילדים לספר־התורה!
הוא חייב לקרוא את העיתון – טוען הוא – כדי לדעת את מצב העולם, ואז ידע מה הוא צריך לתקן בעבודתו כו'! הוא כבר קרא את העיתון אתמול בלילה, קודם קריאת־שמע שעל המיטה, ואף־על־פי־כן, למחרת בבוקר הוא חייב שוב לקרוא את העיתון, כדי לדעת אם במשך הלילה השתנה מצב העולם! ידיעת מצב העולם דאתמול, כבר מספיקה לפעול עליו שילך ויתעסק ברישום ילדים לספר־התורה! ואם כן – לכל לראש, צריך הוא לרשום ילדים לספר־התורה, ללמוד את השיעורים הקבועים בתורה וכו', ואחר־כך, כשיישאר לו זמן פנוי, יקרא את העיתון כדי לדעת אם מצב העולם השתנה לטובה!
וכל פעולה טובה בזה, אפילו כשרושמים עוד ילד אחד – הרי זה עניין גדול ביותר, ואפילו השכל דנפש הבהמית (ה"בהמה" שבו) מבין בפשטות את גודל העילוי שנפעל על ידי זה שמוסיפים עוד ילד אחד לספר־התורה, ומאחדים אותו עם כל ילדי ישראל, הן העילוי שנפעל למטה, ועל־אחת־כמה־וכמה העילוי שנפעל למעלה!
וכאמור לעיל, שצריכים להשתדל שלא יישאר ילד יהודי אחד שלא תהיה לו אות בספר־התורה – שאז הרי זה באופן ד"ברוב עם הדרת מלך" ...
שכל אחד יטרח בגופו ובממונו
בהתוועדות יום ב' דחג השבועות שב הרבי ועורר פעם נוספת אודות חובת ההשתדלות בנוגע לרישום ילדי ישראל לכתיבת ספר־התורה:
ויפה שעה אחת קודם. היינו, לא רק יפה שעה אחת קודם – שגם כאשר אומרים יפה שעה אחת קודם, אין הכוונה לשעה כפשוטה, 60 דקות, אלא 'שעה' מלשון 'וישע' ("א קער"); אבל אף־על־פי־כן, כדי להוציא מידי ספק מדגישים בפירוש 'יפה רגע אחד קודם' [...]
ולכן מבקשים מכל אחד ואחת להתעסק בזה ולהשתדל לרשום ריבוי ילדים וילדות לכתיבת הספר־תורה [...] וההתעסקות בזה צריכה להיות הן בגופו – ע"י הטירחה שלו לחפש ולרשום ילדי ישראל לכתיבת הספר־תורה, והן בממונו – עבור ההוצאות שצריכים כדי להגיע לרישום הילדים, ע"י הטלפון, ע"י מכתבים וכו', וע"י נסיעות אל הילדים וכיוצא בזה.
להשתדל ביגיעה רבה, ובאופן ד'אחישנה'
ובהתוועדות ליל ב' דחנוכה תשמ"ב:
כאן המקום לעורר עוד הפעם אודות המבצע דכתיבת ספרי־תורה – היינו, להשתדל ביגיעה רבה, ובאופן דמהדרין מן המהדרין, ובאופן ד"אחישנה" – שכל אחד ואחד מבני ישראל, מקטנם ועד גדולם, יקנה אות באחד מספרי־התורה: ילדי ישראל שקודם בר־מצוה ובת־מצוה – בספרי התורה הנכתבים במיוחד עבורם, והמבוגרים – בספרי התורה הנכתבים עבורם.
ספר תורה הכללי ע"י בית חב"ד קריות – הרב משה אוירכמן, אחראי הרב מענדי ברוק
052-4258275, [email protected]
ספר התורה של ילדי ישראל, ת.ד. 8 כפר חב"ד 6084000, 03-9607358
[email protected] | www.kidstorah.org
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
