מטרתו ומעלתו של ספר זה כבר נכתבו בפתח דבר של המהדורה הראשונה שנכנסה את הקודש פנימה, לרבי, ואף זכתה שאת התאריך שבסופה בחר הרבי עצמו. כמו"כ הוסיף הרבי הערה בנוגע לפסיקת דינים עפ"י הרמב"ם – ע"מ להכניסה בפתח דבר. עיי"ש. מספר פעמים הרבי התייחס לספר זה ואף כינה אותו "ספר מיוחד". כשהוכנס הספר לרבי טרם הדפסתו הוסיף הרבי מראי מקום: "לפום ריהטא להתחלת ספר המדע: לאהוי"ר – בהל' ת"ת לאדמוה"ז וכן בשו"ע שלו הל' ק"ש?". חודשים מספר לאחר שיצא הספר לאור עולם, נכנס בחול המועד פסח (ה'תשמ"ו) הרה"ג הרב אפרים אליעזר הכהן יאלעס ע"ה מפילדלפי' ל'יחידות' לכ"ק אדמו"ר. בתחילת ה'יחידות' דיבר עימו הרבי בנוגע להרמב"ם ושו"ע אדמוה"ז, שישנם כללים רבים בשו"ע אדמו"ר הזקן שהם בדוגמת הכללים ברמב"ם וכן בנוגע לפסקי דינים, ואז הוסיף הרבי כבדרך אגב, וזלה"ק (ע"פ סרט ההקלטה): "עס איז דאָ איצטער אַ רב – דער ביסטריצקי'ס אַ זון – אַ רב אין צפת, (וואָס) האָט אַרויסגעגעבן ספעציעל אַ ספר וואָס פאַרגלייכט די פסקי דינים פון רמב"ם מיט'ן אַלט'ן רבי'ן, און בריינגט אין דערוף דעם השוואה וואָס פאַרגלייכט דעם אַלט'ן רבי'ן מיט'ן רמב"ם". [= ישנו רב – בנו של ביסטריצקי – רב בצפת, שהו"ל ספר מיוחד "הרמב"ם ושו"ע אדמו"ר הזקן" שבו הוא משווה את פסקי הדינים של הרמב"ם ואדמו"ר הזקן, כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים]. קשר מיוחד היה לו לרב ביסטריצקי עם הרמב"ם. כשיצא הרבי עם התקנה אודות לימוד הרמב"ם הי' מסיים על קברו בטבריה יחד עם מנין מאנ"ש מצפת את הספר הנלמד, דבר שזכה ליחס חם מהרבי. כמו"כ זכה שהרבי התבטא עליו שהוא המרא דאתרא שע"י ציון הרמב"ם.