חיים ברון

"תשמע סיפור", פותח את השיחה אַטִילַה שׁוֹ‏מְפַלְבִי, הפרשן הפוליטי של אתר החדשות ynet ומגיש התוכנית "המשחק המרכזי" בערוץ הכנסת, "לפני שבועיים, בפינת 'נייעס' של קובי נחשוני, הוא סיפר שביוגרפיה חדשה שעוסקת ברבי מליובאוויטש הפכה לרב-מכר ברשימה שהציג ה'ניו-יורק טיימס'.

"כשראיתי את העטיפה, אמרתי לעצמי שזה נראה מעניין. ביקשתי מקובי שישיג לי את הספר. ההקלטה הסתיימה ויצאנו מהאולפן. כמעט שבועיים לאחר-מכן, נכנס למערכת שלנו חב"דניק עם בקבוק וודקה. הוא הגיע בכדי לספר לנו על הרבי, לקראת יום ג' תמוז וכמובן להרים איתנו כוסית 'לחיים'.

"אמרתי לחב"דניק: תראה איזה קטע, בדיוק לפני שבועיים דיברתי באולפן על הביוגרפיה החדשה שהופכת ללהיט. החב"דניק שואל אותי: 'נו, קראת?' השבתי: /עדיין לא, אני דווקא מחפש את הספר'.

"החב"דניק הולך הצידה, שולף מהארגז את הספר, ואומר: 'הבאתי איתי שני ספרים. אחד הבאתי לעורך משנה. את השני אתה מקבל'. תגיד לי אתה", כך אטילה, "אני מחפש את הספר והוא מגיע היישר לידיים שלי. מה הסיכוי שדבר כזה יכול לקרות?"

שיאים מדהימים

סטטוס שפרסם שומפלבי בסוף-השבוע על הספר, הביא אותנו להרים אליו טלפון. "התחלתי לקרוא מתוך סקרנות עצומה", כתב בסטטוס, "התחלתי לקרוא כי חשבתי שאני לא יודע מספיק. התחלתי כי גם אם אתה לא מסכים עם דרכו של אדם, אתה מוכרח להבינו בטרם תבקר אותו. התחלתי לקרוא, ואני לא מסוגל להניח את הספר מהידיים".

כבר סיימת לקרוא?

"טרם, הספקתי כבר מאתיים עמודים".

תשתף אותנו במסקנות ביניים.

"תשמע, תן לי קודם להחמיא לסופר ולכותב. מדובר בספר שכתוב פשוט טוב. הוא קריא, הוא מעניין, הוא סוחף אותך מעמוד לעמוד. באיזה שהוא מקום זה כמעט ספר מתח. תבין, גם כשכותבים על אישיות בכירה, כמו ראש מוסד, לא תמיד אפשר לכתוב ספר כל-כך מסקרן, שהופך לסיפור מדהים, שמשתנה כל הזמן. ככל שאתה מעמיק בחייו, אתה יותר מסוקרן. קל וחומר כשמדובר בדמות רוחנית.


הביוגרפיה החדשה על הרבי

"יש פה את כל האלמנטים שאפשר לעלות על הדעת. זה מעבר לסיפור של אדם, או דרכו של אדם, אתה מדבר כאן על מישהו שלקח משימה על כתפיו – ואפשר לומר שלא תמיד המציאות הייתה דווקא לצידו – והוא מוביל את זה לכדי שיאים שהם פשוט מדהימים ומרתקים. זה גורם לך לחשוב איך אדם אחד, עם משב-רוח שכזה, עם עוצמות ועם מוסר עבודה שראוי להערצה, מצליח לעשות זאת.

"אני יושב וקורא, ואומר לעצמי: מדהים. יש קטע בספר, בו מסופר על אנשים שבאים לבכות כמה קשה להם ועמוס להם, וכמה הם כורעים תחת הנטל. ומה הרב'ה עונה להם: קשה לך? תעמיס עוד קצת...

"זה דבר מדהים ואני פשוט מרותק לסיפור חייו של הרבי. בליל שבת, אחרי הדלקת נרות בבית, זה מה שעשיתי עד אחד בלילה: ישבתי וקראתי".

ללמוד ולחקור  

מה ידעת על הרבי עד לקריאת הספר?

"קשה להתעלם מן האישיות שלו, היא לא משהו שאתה יכול להתעלם ביום-יום. בפרט אם אתה ישראלי, ועוד יותר במציאות היהודית של ימינו. לא ידעתי עליו פרטים ביוגרפיים מעמיקים. דווקא לכן, זה כל-כך סקרן אותי. עובדה נוספת שגרמה לי לקרוא את הספר: חסידות חב"ד, בראשה הוא עומד, 'חיה ובועטת'.

"לא פעם אני נתקל בשליחים של חב"ד, גם בחו"ל, אבל הרבה מאוד בארץ. הם מגיעים לכל מיני מקומות בהם אני מסתובב, במסירות נפש שכזו, ואתה רואה את זה חי-וקיים, למרות שהמנהיג של חב"ד לא פה, בשר ודם, ביום-יום. כל זה גרם לי להבין את העוצמה הרוחנית ואת השליחות הזו.

"גם אם אני לא מסכים עם הרבי בכל דבר שחשב, או איך שהוא ראה את העולם - אבל אישיות שהצליחה להטמיע כל-כך הרבה שליחות בכל-כך הרבה אנשים, זה משהו שצריכים ללמוד עליו ולחקור אותו, ובמובנים מסוימים להעריך עד בלי די".

איזה מסר של הרבי הכי 'תפס' אותך?

"הרבה מאוד מן המסרים שלו. בעיקר את המסר של אהבת האדם; השכן, האח, בכלל - בעם הזה. בעולמנו המפולג זה מסר חשוב".

יש משהו מהספר שתיקח איתך לחיים?

"טרם סיימתי את כל הספר, כאמור, אבל בינתיים מה ש'התנחל' בלבבי, הרי שזה הרצון העז של הרבי להפיץ טוב ולהפיץ אהבה ולקרב בין אנשים וגם לקבל אנשים שלאו דווקא הסכימו איתו במאה אחוז.


אטילה שומפלבי (צילום מסך: ynet)

"אני לא מדבר עכשיו על התוכן, אני מדבר על העיקרון הזה של לעשות טוב, לחבק, לקרב, פשוט לאהוב. זה דבר שהוא נדיר, וכמעט שלא שומעים אותו מהמנהיגים של היום. הרבי משתמש בעיקרון הזה בלי ציניות ובלי להסתתר מאחורי אידאולוגיה פוליטית, אלא אומר פשוט: לאהוב את האדם. זה בעיניי דבר יוצא דופן.

"ועוד דבר אחד: ההשקעה האין-סופית שלו בלענות למכתבים של אנשים, לפעמים באותו יום, לפעמים כמה שעות לאחר שקיבל את המכתב, ולפתור להם את הבעיות. אני רואה בזה מסירות עצומה מצד הרב'ה וגם משימה ערכית".

לסיום, הוא אומר: "מי שיש לו זמן, ומי שרוצה לראות מנהיג ציבור: שישקיע בקריאת הספר. אני כבר מחכה לקרוא את ההמשך".