הרב דוד-מאיר דרוקמן

"דוקטור, כשאני נושם – יש לי כאבים בחזה" מתלונן הפציינט, "אז תפסיק לנשום" עונה לו הרופא.

"תרבות  הנסיעה בטרמפים עלולה להביא לחטיפות" - ברם, מה נעשה ולא קיימת כמעט תחבורה ציבורית מסודרת באזורי יהודה ושומרון.

מסקנה: לא נגיע הביתה.

הנסיעה באוטובוסים מסוכנת – עיין ערך "אוטובוסים מתפוצצים" – מורשת אוסלו. אז  גם בתחבורה ציבורית אסור להשתמש. אנא אנו באים?

ניסע במוניות? זוכרים את נהג המונית גרגורי רבינוביץ הי"ד שנרצח ע"י מחבלים?

אולי ברכב פרטי? כך עשיתי גם אני, וכמו רבים אחרים 'זכיתי' לספוג מטר אבנים לידיעת שמאלנינו, לא רק "מילים יכולים להרוג" אלא, 'יש אומרים' כי גם אבנים יכולים להרוג.

בשעתו התבטא באופן די מפתיע אחד מראשי ישיבת ההסדר בגוש עציון בחיוב על ההתנתקות מגוש קטיף – באשר גוש קטיף, לדעתו, הוא מקום סכנה.

עתה, לאחר החטיפה שהתרחשה באזור גוש עציון יהיה, לשיטתו, אסור להתגורר גם באזור ה'גוש', מקום מגוריו של אותו ר"ם.

רגע, ובמרכז הארץ ניתן להתגורר? איפה היה הפיגוע הרצחני בליל הסדר? לא בבית מליון בנתניה? כמוהו הפיגוע ב'דולפינריום' בתל אביב.

גם בעיר קרית מוצקין היה פיגוע בבית קפה הנקרא בשם היומרני 'וואל-סטריט', ובשידורי הרדיו הפלסטינאי דיווח  השדרן בשמחה כי התרחש  פיגוע ב.."התנחלות קרית מוצקין".

ומה עם הפיגוע במסעדת 'מצה' בבית הקפה בחיפה?

קיצורו של דבר:  אם נטה אזן לעצת חוכמולוגינו, נצטרך פשוט לנהוג כעצת הרופא הנ"ל שאם יש כאבים בחזה בעקבות נשימה – צריך פשוט להפסיק לנשום.

אלא מאי? נברח לחו"ל. רגע, לאן בדיוק?

* * * *

כולם אהובים, כולם חכמים, כולם פותחים את פיהם ומקטרים על 'מחדלים'; כפי שהתפרסם, אחד מהבחורים החטופים שליט"א  שהתקשר למשטרה והודיע על חטיפה, וזאת לא מיהרה לפעול.

צר לקבוע, אבל הבחור פשוט טעה:

היה לו להודיע למשטרה, כי הוא מבצע כעת פעולת 'תג מחיר' על איזה מסגד ("תג שנאה" בלשון התקשורת), ואז הייתה המשטרה מגיעה למקום במהירות של טיל, בתוספת תגבור של כוחות צבא, ומטפלת בנחישות במצב.

אגב זה, קראנו שהשר לביטחון פנים שבא לבקר לרגל המצב בעיר חברון נתקל בקבלת פנים של איש חברון ר' ברוך מרזל אשר "צרח" עליו - כי המשטרה המשקיעה את כל מעייניה ברדיפת ילדים החשודים בביצוע 'תג מחיר', שוכחת את תפקידה האמיתי בכל הקשור לבעיות ולסכנות האמיתיות, והחטיפה אינה אלא  תוצאה של התנהגות הזויה זו.

כמובן; "ברוך מרזל צרח". אילו היה מדובר באיזה פעיל שמאל היינו מקבלים כותרת: "יריב אופנהיימר מחה". זה "מחה" וזה "צרח". כרגיל, מכבסת המילה עובדת שעות נוספות.

* * * *

ואם במחדל קא עסקינן – אבי אבות המחדלים הוא מסירת רוב שטחה של העיר חברון לידי הרוצחים.

לפני 17 שנה, כיבד בנימין נתניהו את החלטות קודמיו בראשות הממשלה ומסר את חלקה הגדול של העיר החברון, לידי הגרועים שבאויבינו.

מאז, העיר העברית הראשונה שהיא עיר האבות עיה"ק חברון ת"ו (ולא תל אביב של תיאודור הרצל, כפי שמשכתבים כיום את ההיסטוריה) - הועברה לשליטת  מרצחים שפלים.

אגב, המקום היחידי בעולם בו מתנוסס בגאון שלט המזהיר כי '"אין מעבר ליהודים" הוא בנקודת הגבול שבין חברון שעדיין נותרה בידינו , לבין שטח H1   כפי שזה מכונה, הנמצא כתוצאה מ'הסכם חברון' בשליטת הפלסטינאיים.

מה שנותר הוא רק להתנחם בעובדה שעל השלט כתוב "אין מעבר ליהודים", ולא נכתב "אין מעבר ליהודים ולכלבים" (לכלבי בוקסר מהלכים על השתיים האחוריות יש ויש מעבר).

כיום, מכוח הנסיבות, חיילי צה"ל היהודים – ה' עליהם יחיו, נכנסים גם נכנסים לאזור זה בו "אין מעבר ליהודים", וזאת,  במטרה להכות בכלבים, ולאתר את החטופים שיחיו.

* * * *

עשרות אלפי יהודים חתמו על עצומה, להפסיק את אספקת החשמל והמים לפלסטינאיים. היה מי שהעלה הצעה טובה יותר: לספק חשמל, היינו להזרים חשמל  לתוך המים של שונאי ישראל. רעיון לא רע.

טוף, מי סופר את ההזויים האלה. ה'מחנה השפוי' שבצד השמאלי והנאור, לו ורק לו הבלעדיות על שיקול הדעת, השכל והתבונה.

אינני יודע כמה שמו לב; בפרק הזמן, בצהרי היום של שבוע שעבר,  בקטע  בו נדמה היה כי האי גברא הנאור אדון  מאיר שטרית עומד להיבחר ל'נשיא מדינת ישראל', השתפך אלוף במילואים וחה"כ במפלגת העבודה עמרם מצנע, ואמר בערך כך; הנה, סוף כל סוף 'המחנה השפוי'  מנצח.

אלה שפוייך - שפוכיך  ישראל.

 * * * *

בתקופת מלחמת יום הכיפורים, כשהמצב היה איום ונורא, וללא כל מוצא נראה לעיין,  שאל מישהו את מי שהייתה רה"מ הגב' גולדה מאיר, מדוע, למצער בעת שכזו היא אינה  נושאת עיניה למרום בעתירה לסייעתא דשמיא?

ענתה גולדה; "מה יגידו עתה? אם גולדה מאיר כבר מתפללת, סימן שבאמת המצב איום ונורא".

הלוואי ונטעה; אם בעיתונים החילונים מדברים כיום על תפילות, אם בתקשורת האלקטרונית מדווים בפירגון על תחינות לבורא עולם  ליד הכותל – זה מעורר חששות כבדים אודות המצב היל"ת. והלוואי ונתבדה.

ברם, הבה ונשים לב, לצד השני והחיובי של המטבע:

"אמר רבי יוחנן למה נמשלו ישראל לזית, לומר לך, מה זית לא מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין" (מנחות נ"ג, ב')

בעקבות החטיפה - האמונה הטבעית הטמונה בלב כל יהודי, יוצאת ומתפרצת, הולכת ומתגלית, ובד בבד שוב עדים אנו  לתופעת האחדות והסולידאריות היהודית המפעימה.

* * * *

שבת קודש  הקרבה הממשמשת ובאה, היא שבת מברכים החודש. בתפילת "מי שעה ניסים" שבברכת החודש, מצינו נוסח רב עמרם גאון:

"אחינו ישראל ואנוסי ישראל הנתונים בצרה ובשביה, המקום ירחמם, ויחון אותם בעבור שמו הגדול, ויושיעם ויושיענו, ויוציאם ויוציאנו, מצרה לרווחה, ומאפילה לאורה, ונאמר אמן".