מילה לשבחו של שמעון פרס ● הרב דוד-מאיר דרוקמן

'נשיאנו' שמעון פרס, עפ"י הפרסומים עומד להשתתף בימים אלה במיסה נוצרית בכנסיית הוותיקן ביחד עם האפיפיור. הבה נהיה אובייקטיבים; פרס בסך הכל נאמן לדרכו – דרך הציונות; לפני שנים, אותו פרס שיחרר חרצובות לשונו, מעל בימת הכנסת, נגד דוד המלך – משיח ה', כך שלבנאדם יש קו ברור, וזה לשבחו ● טורו השבועי של הרב דוד-מאיר דרוקמן מילה לשבחו של שמעון פרס

(צילום: מאיר דהן)

הרב דוד מאיר דרוקמן

מספרים על נער יהודי שהידרדר וירד מטה מטה, ועד שישמור ה' – השתמד.

הבחור כנראה היה מוכשר, וכך הוא עלה ב"מעלות" הנצרות והפך לכומר, ואח"כ לבישוף-ארכיבישוף, ועד שהתמנה כסגן האפיפיור.

לימים שאל אותו מאן דהו, האם נשאר לו דבר מעברו, האם זוכר הוא משהו מתקופת ילדותו היהודית? על כך הוא ענה בתשובה מפתיעה: "דווקא כן. זכורני שהייתי ילד, סבתא לימדה אותי כי כשרואים 'שתי וערב' צריך לתת רקיקה. מהגירסא דינקותא הזו אינני יכול להיפרד אף היום, וכל בוקר כשאני מבחין בצלב – בא לי לירוק.

לפני כמה שנים התבקשתי על ידי כמה רבנים ועסקנים חרדים להיפגש עם נציג האפיפיור בארץ, כדי לדבר על ליבו, שביקורו של ה'בוס' שלו האפיפיור בארצנו הקדושה לא יביא לידי חילול שבת. זכורני שתבענו מהמארח שיופיע ללא צלב, וגם החדר שבלשכתו בירושלים בו אנו היינו אמורים להיכנס אליו יהיה ללא כל סממנים של עבודה זרה. ב"ה שתביעתנו התקבלה.

אגב, נציג האפיפיור טען אז בפנינו, כי הם הנוצרים מוכנים בהחלט שביקור האפיפיור לא יביא לידי חילול שבת, "הבעיה היא אצלכם" אמר לנו הגוי, "הממשלה שלכם לא אכפת לה מחילול שבת"..

נחזור לסיפור צלב/יריקה. מה אומר ומה אדבר, כשראיתי לשניה קלה (כי מיד סילקתי בשאט נפש את המראה הטמא מנגד עיניי), את הוד טומאתו נושא בגאון את סמל העבודה הזרה, כאשר מימינו רב פלוני ומשמאלו רב אלמוני, התמלאו בלוטות הרוק שלי על גדותיהם.

אולי היה זה עניין של הכרח לא יגונה, ברם, עדיין תקוותי שאותם רבנים, למצער, נטלו לפני הופעתם המביכה הזו גלולות נגד בחילה.

נחזור לענייננו; 'נשיאנו' שמעון פרס, עפ"י הפרסומים עומד להשתתף בימים אלה במיסה נוצרית בכנסיית הוותיקן ביחד עם האפיפיור.

הבה נהיה אובייקטיבים; פרס בסך הכל נאמן לדרכו – דרך הציונות; לפני שנים, אותו פרס שיחרר חרצובות לשונו, מעל בימת הכנסת, נגד דוד המלך – משיח ה', כך שלבנאדם יש קו ברור, וזה לשבחו.

שמעון פרס גם עקבי בכל הקשור לדרכה של הציונות, וכך כתב מייסדה של התנועה הציונית תיאודור הרצל ביומנו בליל 'ניטל' שנת 1986 : "חפצתי לפתור את שאלת היהודים, לכל הפחות באוסטריה, בעזרת הכנסייה הקתולית. רציתי להבטיח לעצמי לראשונה את עזרת נסיכי הכנסיה באוסטריה, ולהשיג על ידם ראיון אצל האפיפיור, על מנת להגיד לו: עזור לנו מידי האנטישמים, ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו לנצרות באופן גאה וחופשי. חופשי וגאה במובן זה, שמנהיגי התנועה, בפרט אני, נשאר יהודים, ובתור יהודים נטיף לקבלת הדת השלטת. בעצם צהרי היום, ביום ראשון, בשעה השתיים עשרה, תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן. לא בבושת פנים כמו שעשו היהודים עד אז, כי אם מתוך זקיפות קומה" (כתבי הרצל כרך ב', יומן א', הוצאת ניומן, עמ' 14).

ולהגיד מעלתו של פרס שלא שינה; לא שינה מדרכה של הציונות הורתה והווייתה של המדינה.

ויש עוד אחד שרואה את עצמו כמועמד בבא הזמן לנשיאות המדינה, הלא הוא 'הרב' יחיאל אקשטיין.

כן זה שעומד בראש 'הקרן לידידות', זה שמעיד על עצמו (בספרו 'המסע הביתה' עמ' 204) בהאי לישנא: "כי מבחינתי הוא (הכוונה ל'אותו האיש' ימש"ו) יהודי שהביא ישועה לגויים במספר היבטים. זה בדיוק מה שאני הפכתי להיות ...יהודי למען ישו".

אז, כאמור, הרצל, המדינה, פרס, הנשיא בפוטנציאל אקשטיין, עקביים מאד.

אלא, שדווקא אנשי שלומנו הפכו למאוד אלסטיים וגמישים.

אמנם התכוננו למצב המביך זה. ידענו, שבעיקבתא דמשיחא, יהיה מבול של העלם והסתר. אבל, שכסף, ועוד כסף שמתובל בכבוד מפוקפק, יבלבל את הטובים ביותר?

אגב זה, כמה צריך לשלם לרב פלוני/אלמוני (סליחה, לא לרב עצמו, אלא לקרנות החסד שבנשיאותו של הרב) כדי שיתלווה לשמעון פרס במיסת העבודה זרה בוותיקן.

בתקופת הקנטוניסטים, שאלו את אדמו"ר ה'צמח צדק' האם מותר לילדים החטופים לאכול בשר לא כשר, כאשר שוביהם מכריחים אותם, וזה נכנס לגדר של 'פיקוח נפש? ענה הצמח צדק, שיאכלו את הבשר, אלא שלא ילקקו את העצמות..

דומני, שרגשי הנחיתות אצל כמה וכמה עובדים שעות נוספות, ואלה לא מסתפקים באכילת הבשר בלבד.

והחילול ה' גדול עד למאוד.

מספרים על אחד מגדולי ישראל שראה חתן וכלה מטיילים ברחוב שבוע לאחר נישואיהם.

לפתע הפטיר אותו גדול: "לא עליי, לא עליי". לתמיהת תלמידיו שליוו אותו שלא הבינו מה פשר הדברים, הוא הסביר את עצמו; הזוג הזה שיהיו בריאים, מצויים באופוריה של זוג טרי, וחושבים כעת שכל העולם הוא שלהם, והם שליטים על כולו, אז לכן אמרתי להם שעליי הם לא בעלי-בתים...

ואף אנו נחרה-נחזיק ונאמר: כל מלחכי ומלקקי פינכת האפיפיור – דעו לכם; אותנו אין אתם מייצגים!

ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו והבדלנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת!

(פורסם ב'שעה טובה')

הצטרפו עכשיו לכל החדשות החמות של 'קול חב"ד' בווטסאפ

למקרה שפספסתם

הוסף תגובה

0 תגובות

נצפה באתר

עוד באתר