מערכת COL
|
יום ז' סיון ה׳תשע״ד
05.06.2014
השבוע לפני 40 שנה: השמועה על התאונה המזעזעת בארץ
בלילה הגיעה השמועה אודות התאונה המחרידה בארץ הקודש [בה נספו הרה"ח ר' שניאור זלמן גרליק ז"ל, רבה של כפר חב"ד; הרה"ח ר' יחיאל מאיר יהודה גולדברג ז"ל; הרה"ח ר' ישעיה ווייס; ומרת נחמה רוזנברג ז"ל], הבחורים היו מזועזעים וכל הלילה נשארו ערים ב-770 ● באדיבות מערכת הספר יום יום עם הרבי, אנו מגישים מידי יום קטע מהספר, המתאר רגע עם הרבי שהתרחש בתאריך היומי יום יום עם הרבי - ז' סיון
הרב שניאור זלמן גרליק ע"ה
תשל"ד – יום שלישי
תשל"ד: מיומנו של הרב שלום דובער שור והרב יצחק מאיר סוסובר ועוד
בשעה 10:00 נכנס לשחרית. ר' זלמן יפה שר ב"האדרת והאמונה" וכן בהלל. הרבי לא עודד כלל. קריאת התורה בספר תורה של משיח. במוסף עודד ב"הוא אלוקינו".
בשעה 19:15 נכנס למנחה.
בשעה 20:00 נכנס להתוועדות. נטל ידיו הקדושות בספל החדש שקנו עבורו מכסף, פרס את החלה לשניים. לקח חלק אחד, פרס ממנו פרוסה, וטבל אותה ארבע פעמים במלח. ציוה להכריז אודות מי שלא נטל ידיו, כרגיל.
שיחה הא׳ דיבר בענין משה רבינו. שיחה ב׳ בענין דוד המלך. שיחה הג׳ בענין הבעש׳׳ט ותורתו שבמקום שרצונו של אדם נמצא שם הוא נמצא, וכן שאר כמה שיחות בענין זה, ודיבר על הקשר שבין משה רבינו, דוד המלך והבעל שם טוב. שיחה בענין חכמה יש בגוים תאמין, תורה יש בגוים אל תאמין.
דיבר עוד הפעם בנוגע להמבצעים. בהמשך דיבר אודות התהלוכה, וציוה לכל ההולכים לומר לחיים.
אמר שיחה כהשתתפות לכינוס תורה בענין נבואה ותורה וכו׳.
אמר מאמר ד"ה וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר.
ניגנו ניגון אדמו"ר הזקןז, וכפלו את הבבא הד׳ שלוש פעמים.
להתוועדות זו הגיע הבעל מנגן הנודע בן ציון שיינקער, מחסידי מודז'יץ הידוע בנגינותיו ובין שיחה לשיחה התחיל לנגן שיר על הפסוק "ואני קרבת אלקים לי טוב לספר כל מלאכותיך" מקאפיטל התהלים של הרבי עג. כלומר, הוא הלחין שיר לכבוד הרבי.
בהתחלה זה היה חלש, אולם תוך מספר דקות כל הקהל שר אחריו, (למרות שהוא ניגן בסגנון פולני) וגם הרבי עזר בתנועות ידיו וכתפיו. אחר כך החל הרבי שיחה על פסוק זה וביקש מהחזן שיינקער שיאמר 'לחיים'
בשעה 01:30 בלילה ברכת המזון. הרבי זימן, ובסוף כל ברכה סיים בקול והסתכל על היין. מ"הרחמן הוא ינחילנו" אמר בקול רם עד לסיום ברכת המזון.
במעריב היו דחיפות עצומות, והרבי הסתכל על מקומו של הרש"ג כדי שהבחורים יתנו לו מקום להתפלל ברווח.
אחרי מעריב הבדיל והתחיל לחלק 'כוס של ברכה'. במשך החלוקה עודד כמה פעמים את השירה, וגם בזמן שניגנו את הניגון של הרב בן ציון שנקר.
בשעה 03:30 בבוקר הסתיימה החלוקה. כשיצא שרו "כי בשמחה תצאו" ועודד בידו הק', וכן כשיצא מחדרו לבית.
מספרים, שביום טוב ראה את הידלסיימר הנ"ל עומד ומדבר עם מישהו ברחוב ברוקלין על-יד בנין הטומאה. הרבי אמר להם "גוט יום טוב" וסימן בידו. הנ"ל חשב שהרבי קורא לו ונגש אליו. הרבי אמר לו משהו באידיש ולא הבין, ואז אמר לו בעברית, שאין זה נכון לעמוד ליד מקום טומאה.
התאונה המחרידה
בלילה הגיעה השמועה אודות התאונה המחרידה בארץ הקודש [בה נספו הרה"ח ר' שניאור זלמן גרליק ז"ל, רבה של כפר חב"ד; הרה"ח ר' יחיאל מאיר יהודה גולדברג ז"ל; הרה"ח ר' ישעיה ווייס; ומרת נחמה רוזנברג ז"ל.], הבחורים היו מזועזעים וכל הלילה נשארו ערים ב-770.
זה היה במוצאי אסרו-חג שבועות תשל”ד. במכונית שעשתה דרכה מחתונה חסידית שהתקיימה בירושלים לעבר מרכז הארץ, ישבו באותה שעה ששה חסידים. לפתע, מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו בפנים הרכב ורק בנס נפצעו קל.
הרב שניאור זלמן גרליק, רבו של כפר חב"ד שישב מקדימה, נהרג במקום. פרמדיקים של מד”א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את הנוסע ר’ ישעיה וייס, אב לארבע הילדים קטנים, אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג, כלה צעירה, הראתה עוד סימני חיים, אך היא הייתה במצב אנוש. הרב יחיאל מאיר יהודה גולדברג אף הוא היה במצב אנוש, ולרגעים נדמה היה שהוא אינו בין החיים.
עד שעות הבוקר התפרסם האסון הגדול בכל ריכוזי חב”ד בארץ ישראל ובעולם.
בהיוודע שמות ההרוגים, התעטפו חסידי חב"ד בארץ ובעולם ביגון ובאבל. בתאונה המחרידה קיפחו את חייהם הרב שניאור זלמן גרליק מראשוני התמימים ורבו של כפר חב"ד, הרב ישעיהו וייס אב לארבעה ילדים קטנים, הרב יחיאל מאיר יהודה גולדברג שהותיר אחריו תינוק רך ואשה הרה, והכלה נחמה רוזנברג, גיסתו של הרב גולדברג שהיתה באותם ימים עסוקה בהכנות לחתונה שלה.
כבר בשבת הקרובה, י”א סיון, הקדיש הרבי שיחה שלימה בקשר לתאונה (ראה בתאריך זה).
לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מכתבי ניחומין לתושבי כפר חב”ד ולתושבי שיכון חב”ד בלוד. המכתבים נושאים את התאריך - ג’ תמוז. בתחילת האגרות כותב הרבי: "בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו' ל"ע ול"ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה בשבת קודש זה".
באותם ימים קרא הרבי ב’קאך’ לחסידים להתחזק ב'מבצעים' כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה הייתה גם לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים בארץ הקודש בקרית שמונה ובמעלות, בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים.
במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו בשבת האחרונה אודות התחזקות ב'מבצעים', חיזוק מוסדות תורה ואהבת ישראל באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה.
מספרים, שהשמועה הנוראה הגיעה למזכירות במהלך חלוקת כוס של ברכה. כשהרבי נכנס לחדרו הקדוש, הודיע המזכיר הרב בנימין קליין לרבי על התאונה, הרבי היה מזועזע מאד והשמיע קול צער רב, אך מכיון שבחוץ החסידים לא ידעו מזה ושרו ניגוני שמחה, לכן הרבי בצאתו מהחדר שינה את פניו ברגע ועודד את השירה...
תשל"ד: מיומנו של הרב שלום דובער שור והרב יצחק מאיר סוסובר ועוד
בשעה 10:00 נכנס לשחרית. ר' זלמן יפה שר ב"האדרת והאמונה" וכן בהלל. הרבי לא עודד כלל. קריאת התורה בספר תורה של משיח. במוסף עודד ב"הוא אלוקינו".
בשעה 19:15 נכנס למנחה.
בשעה 20:00 נכנס להתוועדות. נטל ידיו הקדושות בספל החדש שקנו עבורו מכסף, פרס את החלה לשניים. לקח חלק אחד, פרס ממנו פרוסה, וטבל אותה ארבע פעמים במלח. ציוה להכריז אודות מי שלא נטל ידיו, כרגיל.
שיחה הא׳ דיבר בענין משה רבינו. שיחה ב׳ בענין דוד המלך. שיחה הג׳ בענין הבעש׳׳ט ותורתו שבמקום שרצונו של אדם נמצא שם הוא נמצא, וכן שאר כמה שיחות בענין זה, ודיבר על הקשר שבין משה רבינו, דוד המלך והבעל שם טוב. שיחה בענין חכמה יש בגוים תאמין, תורה יש בגוים אל תאמין.
דיבר עוד הפעם בנוגע להמבצעים. בהמשך דיבר אודות התהלוכה, וציוה לכל ההולכים לומר לחיים.
אמר שיחה כהשתתפות לכינוס תורה בענין נבואה ותורה וכו׳.
אמר מאמר ד"ה וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר.
ניגנו ניגון אדמו"ר הזקןז, וכפלו את הבבא הד׳ שלוש פעמים.
להתוועדות זו הגיע הבעל מנגן הנודע בן ציון שיינקער, מחסידי מודז'יץ הידוע בנגינותיו ובין שיחה לשיחה התחיל לנגן שיר על הפסוק "ואני קרבת אלקים לי טוב לספר כל מלאכותיך" מקאפיטל התהלים של הרבי עג. כלומר, הוא הלחין שיר לכבוד הרבי.
בהתחלה זה היה חלש, אולם תוך מספר דקות כל הקהל שר אחריו, (למרות שהוא ניגן בסגנון פולני) וגם הרבי עזר בתנועות ידיו וכתפיו. אחר כך החל הרבי שיחה על פסוק זה וביקש מהחזן שיינקער שיאמר 'לחיים'
בשעה 01:30 בלילה ברכת המזון. הרבי זימן, ובסוף כל ברכה סיים בקול והסתכל על היין. מ"הרחמן הוא ינחילנו" אמר בקול רם עד לסיום ברכת המזון.
במעריב היו דחיפות עצומות, והרבי הסתכל על מקומו של הרש"ג כדי שהבחורים יתנו לו מקום להתפלל ברווח.
אחרי מעריב הבדיל והתחיל לחלק 'כוס של ברכה'. במשך החלוקה עודד כמה פעמים את השירה, וגם בזמן שניגנו את הניגון של הרב בן ציון שנקר.
בשעה 03:30 בבוקר הסתיימה החלוקה. כשיצא שרו "כי בשמחה תצאו" ועודד בידו הק', וכן כשיצא מחדרו לבית.
מספרים, שביום טוב ראה את הידלסיימר הנ"ל עומד ומדבר עם מישהו ברחוב ברוקלין על-יד בנין הטומאה. הרבי אמר להם "גוט יום טוב" וסימן בידו. הנ"ל חשב שהרבי קורא לו ונגש אליו. הרבי אמר לו משהו באידיש ולא הבין, ואז אמר לו בעברית, שאין זה נכון לעמוד ליד מקום טומאה.
התאונה המחרידה
בלילה הגיעה השמועה אודות התאונה המחרידה בארץ הקודש [בה נספו הרה"ח ר' שניאור זלמן גרליק ז"ל, רבה של כפר חב"ד; הרה"ח ר' יחיאל מאיר יהודה גולדברג ז"ל; הרה"ח ר' ישעיה ווייס; ומרת נחמה רוזנברג ז"ל.], הבחורים היו מזועזעים וכל הלילה נשארו ערים ב-770.
זה היה במוצאי אסרו-חג שבועות תשל”ד. במכונית שעשתה דרכה מחתונה חסידית שהתקיימה בירושלים לעבר מרכז הארץ, ישבו באותה שעה ששה חסידים. לפתע, מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. שניים מהנוסעים, ובהם הנהג, נותרו בפנים הרכב ורק בנס נפצעו קל.
הרב שניאור זלמן גרליק, רבו של כפר חב"ד שישב מקדימה, נהרג במקום. פרמדיקים של מד”א שהגיעו למקום לאחר כמה דקות, ניסו להציל את הנוסע ר’ ישעיה וייס, אב לארבע הילדים קטנים, אולם כעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה. נחמה רוזנברג, כלה צעירה, הראתה עוד סימני חיים, אך היא הייתה במצב אנוש. הרב יחיאל מאיר יהודה גולדברג אף הוא היה במצב אנוש, ולרגעים נדמה היה שהוא אינו בין החיים.
עד שעות הבוקר התפרסם האסון הגדול בכל ריכוזי חב”ד בארץ ישראל ובעולם.
בהיוודע שמות ההרוגים, התעטפו חסידי חב"ד בארץ ובעולם ביגון ובאבל. בתאונה המחרידה קיפחו את חייהם הרב שניאור זלמן גרליק מראשוני התמימים ורבו של כפר חב"ד, הרב ישעיהו וייס אב לארבעה ילדים קטנים, הרב יחיאל מאיר יהודה גולדברג שהותיר אחריו תינוק רך ואשה הרה, והכלה נחמה רוזנברג, גיסתו של הרב גולדברג שהיתה באותם ימים עסוקה בהכנות לחתונה שלה.
כבר בשבת הקרובה, י”א סיון, הקדיש הרבי שיחה שלימה בקשר לתאונה (ראה בתאריך זה).
לקראת מלאות שלושים יום לתאונה, שלח הרבי מכתבי ניחומין לתושבי כפר חב”ד ולתושבי שיכון חב”ד בלוד. המכתבים נושאים את התאריך - ג’ תמוז. בתחילת האגרות כותב הרבי: "בקשר עם יום השלושים להמאורע המר וכו' ל"ע ול"ע - מצורף בזה העתק מהמדובר בנידון זה בשבת קודש זה".
באותם ימים קרא הרבי ב’קאך’ לחסידים להתחזק ב'מבצעים' כתגובה למאורעות המצערים שקרו. הכוונה הייתה גם לפיגועים הגדולים שארעו באותם ימים בארץ הקודש בקרית שמונה ובמעלות, בהם נרצחו 39 יהודים, מתוכם 29 ילדים.
במכתב זה הבהיר הרבי כי דבריו בשבת האחרונה אודות התחזקות ב'מבצעים', חיזוק מוסדות תורה ואהבת ישראל באופן של אהבת חינם, כוונו גם אודות התאונה הנוראה.
מספרים, שהשמועה הנוראה הגיעה למזכירות במהלך חלוקת כוס של ברכה. כשהרבי נכנס לחדרו הקדוש, הודיע המזכיר הרב בנימין קליין לרבי על התאונה, הרבי היה מזועזע מאד והשמיע קול צער רב, אך מכיון שבחוץ החסידים לא ידעו מזה ושרו ניגוני שמחה, לכן הרבי בצאתו מהחדר שינה את פניו ברגע ועודד את השירה...
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
