התנועה להגינות שלטונית קראה למנוע ניגוד אינטרסים בעבודת המשגיח המקבל שכרו מהמושגח, להסמיך משגיחי כשרות מקצועיים ולמנות מבקר לרבנות הראשית לישראל. בעקבות הבג"צ וכתוצאה ישירה ממנו, החליטה מועצת הרבנות לקבל בחלקן את הטענות של התנועה להגינות שלטונית ולקבוע כי תואר המשגיח יוענק רק למי שהוכשר לכך. ר' מרדכי אייזנברג, יו"ר התנועה להגינות שלטונית אומר כי החלטת מועצת הרבנות הראשית היא צעד בכיוון הנכון, אולם נדרשות החלטות ומעשים נרחבים יותר לשם שינוי ארגוני ומבני של צורת העסקת המשגיחים ברחבי המדינה. יש להצטער כי החלטה זו נעשתה בעקבות העתירה לבג"צ ואף היא איננה נותנת מענה כולל לסוגיא. נמשיך ונשתדל, אומר אייזנברג, להביא לכך שכשרות מטעם הרבנות הראשית תיחשב לכשרות אמינה וללא כל דופי, לשם כך נדרשים מעשים מתוך יראת שמיים וכוונות טובות ולא רק הצהרות של יחסי ציבור ומענה משפטי לעתירות בבג"צ. עם כניסת המשמרת החדשה לרבנות הראשית לפני שנה ומחצית סבר הציבור כי ייעשו שינויים מבניים במהירות מתוך מבט ענייני, יש להצטער כי חלפה כבר שנה וחצי והשינוי המיוחל אינו נראה, מעבר. בעתירה מביאה התנועה ממצאי דו"חות מבקר המדינה לדורותיהם וכן ציטוט מדו"ח וועדת צדוק למועצות הדתיות: "וועדת צדוק" המליצה, לאור ממצאיה, לאמץ נוהל ארצי אחיד למתן תעודות הכשר, הקמת מכללה ארצית להכשרת משגיחים, מינוי משגיחי כשרות בעלי תעודת הסמכה של הרבנות הראשית בלבד, ובאמצעות מכרזים, והקמת תאגיד ליד כל מועצה דתית, שלא למטרות רווח, שיהיה המעסיק של המשגיחים ומימונו יבוא כולו מהמושגחים. וועדת צדוק קבעה ש"מצב דברים זה, כאשר קיימת תלות של המשגיח בבעל העסק המעסיק אותו, עלול גם לשמש קרקע פורייה למעשי שחיתות". יש לציין כי וועדת צדוק ציינה לשבח את מערכת הכשרות תחת הנהגת רבה של צפת, הרב לוי ביסטריצקי ע"ה כמודל הראוי לחיקוי.