מערכת COL
|
יום כ"ז אייר ה׳תשע״ד
27.05.2014
"ושם אשה גדולה" ● נטפי דמעה על הגב' גנשא שניאור ע"ה
א שטאך אין הארצן (בתרגום חפשי: סכין חתך את הלב) בהיוודע דבר הסתלקותה של האישה הצוה"ח מרת גנשא שניאור ע"ה מכפר-חב"ד ● למען ידעו הדורות הבאים: נטפי דמעה ושביבים מחייה, לאחר פטירתה של האשה הדגולה מרת גנשא שניאור ע"ה
(צילום: מנדי הכטמן, COL)
הרב דוד-מאיר דרוקמן
א שטאך אין הארצן (בתרגום חפשי: סכין חתך את הלב) בהיוודע דבר הסתלקותה של האישה הצוה"ח מרת גנשא שניאור ע"ה.
היה זה לפני שנים הרבה, והתייצבנו בחדר האוכל של בית הספר למלאכה בכ. חב"ד- הרה"ח הנע' הבלתי נשכח ר' מאיר פריימן ז"ל שניהל אז את 'בית רבקה' בכפר חב"ד ב', ואבלחטו"א אני, ופגשנו את הגב' שניאור שעסקה ב...חלוקת האוכל בחדר האוכל של בית הספר.
שמה של גב' שניאור הלך לפניה כאישה חסידית פנימית, דמות מאירה נוסח הדורות הקודמים, וראינו את עבודתה בחדר אוכל כבזבוז משווע, והצענו לה אז לשמש כ'אם בית' בבית רבקה.
ה'עיסקה' יצאה ב"ה לפועל.
אצל חסידים לא עוסקים בהספדים, אבל, למען ידעו הדורות הבאים, לא אתאפק מלומר, כי הגב' שניאור, שלא כטבע נשים, הייתה שתקנית מופלגת. מה פירוש שתקנית? כשהיו צריכים לדבר, היא דיברה ועוד איך. אבל מילה בסלע שתיקה בתרי. היא פשוט הייתה 'מיט א טפח העכער'. לא מהזן המוכר - המצוי.
הסתירה בצורה מופלאה את מעלותיה וכשרונותיה. היה לה ידע נפלא בחסידות, ומן הפה לאוזן התלחשו, שלא רק בעלה - הגה"ח ר' מרדכי (מוניע) שניאור ז"ל - אלא גם אותה היה אפשר 'לתפוס' רכונה על דף גמרא...
רעייתי שתחי' (לבית ר' זלמן ברונשטיין ז"ל) שהיא ילידת כפר חב"ד שהייתה שכנה של משפ' שניאור, מספרת כי במלחמת ששת הימים ישבו כל השכנים במקלט, המתח וההמולה היו בשיא, והיחידה שישבה במקלט רגועה ומוחנדי'ק – הייתה גנשא שניאור....
כבת 'כשרה' של הגה"ח ר' ש' זלמן פלדמן ז"ל וכאחות של הגה"ח ר' י' זליג פלדמן ז"ל – ירשה את הראש ה'פלדמני'-הקלימוביצ'י, ברם, כל זה היה בהצנע לכת מופלא.
אמרנו ששימשה כ'אם בית' בבית רבקה;
אצילותה, עדינותה, טוב ליבה המופלג, האיכפתיות שלה הפכו אותה לדמות להזדהות עבור חניכותיה.
אינני יודע מה נעשה בעולמות עליונים, ברם, ליבי אומר לי, כי האישה הגדולה הזאת מסתמא תהיה לה איזה 'דעה' שם למעלה.
שתהיה אפוא מליצת יושר עבור כולנו, ותשמיע נוכח הדום כסא רבה"ק את שוועתינו 'עד מתי!?' - להיוושע תיכף ומיד ממש בדבר ישועה ורחמים.
א שטאך אין הארצן (בתרגום חפשי: סכין חתך את הלב) בהיוודע דבר הסתלקותה של האישה הצוה"ח מרת גנשא שניאור ע"ה.
היה זה לפני שנים הרבה, והתייצבנו בחדר האוכל של בית הספר למלאכה בכ. חב"ד- הרה"ח הנע' הבלתי נשכח ר' מאיר פריימן ז"ל שניהל אז את 'בית רבקה' בכפר חב"ד ב', ואבלחטו"א אני, ופגשנו את הגב' שניאור שעסקה ב...חלוקת האוכל בחדר האוכל של בית הספר.
שמה של גב' שניאור הלך לפניה כאישה חסידית פנימית, דמות מאירה נוסח הדורות הקודמים, וראינו את עבודתה בחדר אוכל כבזבוז משווע, והצענו לה אז לשמש כ'אם בית' בבית רבקה.
ה'עיסקה' יצאה ב"ה לפועל.
אצל חסידים לא עוסקים בהספדים, אבל, למען ידעו הדורות הבאים, לא אתאפק מלומר, כי הגב' שניאור, שלא כטבע נשים, הייתה שתקנית מופלגת. מה פירוש שתקנית? כשהיו צריכים לדבר, היא דיברה ועוד איך. אבל מילה בסלע שתיקה בתרי. היא פשוט הייתה 'מיט א טפח העכער'. לא מהזן המוכר - המצוי.
הסתירה בצורה מופלאה את מעלותיה וכשרונותיה. היה לה ידע נפלא בחסידות, ומן הפה לאוזן התלחשו, שלא רק בעלה - הגה"ח ר' מרדכי (מוניע) שניאור ז"ל - אלא גם אותה היה אפשר 'לתפוס' רכונה על דף גמרא...
רעייתי שתחי' (לבית ר' זלמן ברונשטיין ז"ל) שהיא ילידת כפר חב"ד שהייתה שכנה של משפ' שניאור, מספרת כי במלחמת ששת הימים ישבו כל השכנים במקלט, המתח וההמולה היו בשיא, והיחידה שישבה במקלט רגועה ומוחנדי'ק – הייתה גנשא שניאור....
כבת 'כשרה' של הגה"ח ר' ש' זלמן פלדמן ז"ל וכאחות של הגה"ח ר' י' זליג פלדמן ז"ל – ירשה את הראש ה'פלדמני'-הקלימוביצ'י, ברם, כל זה היה בהצנע לכת מופלא.
אמרנו ששימשה כ'אם בית' בבית רבקה;
אצילותה, עדינותה, טוב ליבה המופלג, האיכפתיות שלה הפכו אותה לדמות להזדהות עבור חניכותיה.
אינני יודע מה נעשה בעולמות עליונים, ברם, ליבי אומר לי, כי האישה הגדולה הזאת מסתמא תהיה לה איזה 'דעה' שם למעלה.
שתהיה אפוא מליצת יושר עבור כולנו, ותשמיע נוכח הדום כסא רבה"ק את שוועתינו 'עד מתי!?' - להיוושע תיכף ומיד ממש בדבר ישועה ורחמים.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
