אז מי האבא שלו..?

יש לנו בחור בעיר, נער בן 15, שהתקרב ליהדות לאחרונה. אם נספר כיצד היה נער שלא התעניין ביהדותו, ובתוך יום הפך לבחור עדין וחסידי - לא תאמינו. אם אספר כיצד לא רצה מעולם לשמוע על ברית, ואיך השתכנע פתאום ברגע ולמחרת לבש מגבעת וחליפה כאילו כך הלך מימים ימימה - תחשבוני לבדאי והוזה. אם אספר כיצד הכשיר את המטבח בביתו, כיצד גרם לאמו לשמור שבת, כיצד הוא מתפלל, כיצד משתתף בשיעורי התורה בקהילה, כיצד כל כולו אומר "זרע קודש אשר ברך ה'" - תחשבוני לאחרון היח"צנים.

בחור ממשפחה מקומית רגילה, תוך זמן כה קצר, מהפך ברגע שמחזיק במלוא עוזו כבר למעלה משנה?

לא יתכן, ודאי תאמרו. אז לא אספר עליו, אלא על אבא שלו. ותתפלאו, אתם מכירים את אבא שלו.

לאחרונה הגיע לעירנו זפורוז'יה שבאוקראינה ר' אלכסנדר ראסקין מביתר עילית, יהודי נחמד וירא-שמים, מהאחראים בפרוייקט 'סטארס' בחבר-העמים. אירחתיו בביתי, והאכלתיו מטוב ארץ העמים, מעשה ידי אשתי, כמנהג גברין יהודאין.

בתוך כדי שיחתנו, נזכרנו באותו בחור, אותו נער בן 15. ר' אלכסנדר שאלני כיצד 'נחת' לכאן בחור כזה, עדין-מראה, שצלם יראת אלקים על פניו, שנראה ומדבר כ'תמים', בחור חב"די לכל דבר?

ר' אלכסנדר אמר שבתחילה חשב שהוא עוד בן למשפחת ערנטרוי, השלוחים הראשיים לעירנו, אך כששמע את המבטא הרוסי שבפיו הבין שלא.

לאחר-מכן חשב שהוא בנו של ראש הקהילה, בעל-תשובה מקומי, אך אז נזכר שעדיין אין לו ילדים לאותו יהודי.

"אם-כן", שאל אותי - "מי הוא? מי אבא שלו?"

חייכתי. את אבא שלו כולם מכירים. אין מי שלא יודע מי זה אבא שלו. הבן הקטן שלי יודע מי זה אבא שלו. אתם גם יודעים מי זה אבא שלו.

הצבעתי על התמונה הגדולה של הרבי המפארת את קירות ביתי, ואמרתי -

"זה. זה אבא שלו"...