כרך נוסף לבאור התניא "משכיל לאיתן"
מגלגלים זכות ליום זכאי, וביום ל"ג בעומר, זכה הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" לסיים את עריכת הכרך ה-19 לבאורו, שהוא הכרך הרביעי על אגרת הקדש שבתניא פרקים יז-כ. בבאור זה, נעשה מאמץ עליון לרכז וללקט את כל הנאמר על פרקים אלו על ידי אדמו"רי חב"ד, שדבריהם על התניא מפוזרים בספרות החב"דית העניפה.
בפרקים אלו נלמד אודות מעלות הצדקה, האהבה בתענוגים שבה זוכים הצדיקים והאהבה המסותרת שהיא נחלת כלל ישראל. על ה"פירות שאדם אוכל בעולם הזה" ועל ההבדל בין השכר הניתן בגן עדן לשכר שיהיה בתחית המתים. וכן על ההבדל בין השגת משה רבנו בנבואה, להשגת חכמי האמת כרשב"י והאריז"ל.
יצוין, שלפתגם הקצר שבזהר "איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד", מוקדשת בתניא אגרת ארוכה אגרת כ', הכוללת כתשעה עמודים, שבה מוסבר בהרחבה אופן התהוות ה"יש הנברא" והדברים הגשמיים, ובמקביל, גודל מעלתם של המצוות המעשיות דוקא.
אגרת כ' נחשבת לאחת האגרות ה"רציניות" שבתניא, ולא בכדי, מקדיש הרב יקותיאל גרין בכרך החדש 200 עמודים לביאורה. לשוחרי התניא, מביאים אנו בזה את דברי הפתיחה של המחבר, לפרק כ' כולל הצגת מבנה הפרק.
יש לצין כי כרך זה נכתב, במקביל ללימוד פרקים אלו בשיעור ה"תניא לעיון" המתקים כל יום ראשון בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד. בהתועדות שנערכה לקראת הסיום אמר הרב גרין: "שיש מחלוקת בין הפוסקים מתי מחברי הספרים מברכים "שהחיינו", יש אומרים שבעת סיום הכתיבה, ויש אומרים שבעת סיום ההדפסה", ולדעתי שתי השיטות צודקות, שכן לפנינו שני ביטויי שמחה, לשני סוגי קשיים שהמחבר בסייעתא דשמיא מתגבר עליהם.