מערכת COL
|
יום כ"ב אייר ה׳תשע״ד
22.05.2014
יהודית פייגין: "אני רואה בכפר-חב"ד את שליחותי" ● שיחה
בכפר קטן שלעיתים מזכיר עיירה ציורית, גרים אנשים בעלי מכנה משותף. לכל אחד דעה, סגנון חיים וצורת הנהגה משלו, אך בעצם כולם מאוחדים סביב אותה מטרה ● מדור 'אם הדרך' של COL מארח את הגב' יהודית פייגין, העומדת מזה 24 שנים מאחורי הפקות הענק של ל''ג בעומר בכפר חב''ד יהודית פייגין
הספרון שחולק על רקע התהלוכה (צילומים: ישראל ברדוגו)
מאת שלומית
בכפר קטן שלעיתים מזכיר עיירה ציורית, גרים אנשים בעלי מכנה משותף. לכל אחד דעה, סגנון חיים וצורת הנהגה משלו, אך בעצם כולם מאוחדים סביב אותה מטרה. זאת נשמעת אולי פנטזיה פנטסטית, או מעין תרחיש אחרית הימים שכזה. למעשה מדובר בכפר אחד, ביום אחד, בשעה ובאווירה אחת המשליכה על השנה כולה.
כפר חב''ד ביום הבהיר ל''ג בעומר. החג של רשב''י, חג האחדות, החג של הכפר. תושבי הכפר, מאלו הישובים על עגלות תינוק ועד אלו המובלים בכיסאות גלגלים, מגיעים נלהבים למפגן האחדות הזה שמתחיל בתהלוכת ענק ומסתיים בישיבה משותפת במעמד ה'פאראד'.
מאחורי האירוע הזה עומדים צוותי הפקה, כותבי תכנים, שחקנים, מאמני דרמה, מוזיקאים וצוות לוגיסטי-טכני רחב. מאחורי כל אלו ואולי בראשם, נמצאת הגב' יהודית פייגין, מנהלת מתנ''ס יצירה בכפר חב''ד. יהודית אמונה על מסגרות החינוך הבלתי פורמאליות מטעם ועד כפר חב''ד בתנועות הנוער, חוגים במהלך השנה, מפעלי הקיץ ותהלוכת ל''ג בעומר המסורתית בכפר מזה 24 שנה.
שליחות של ממש
כשיהודית מדברת על הכפר, על תושביו ובעיקר על ילדי כפ''ח, ניכר שהיא רואה בעבודתה שליחות של ממש. נמצאים איתה דרך קבע איגרות של הרבי ומכתבים הנוגעים לאווירה הראויה לעיר בירה חסידית, ולאופן בו כדאי לנהוג באשר לצביון הכפר.
"היחס המעמיק של הרבי לרעיון 'כפר חב''ד לא מותיר מקום לתהיות", היא אומרת, "עצם התייחסותו של הרבי לכפר והגדרתו כ'עיר בירה', מצביעה על הייחודיות שמייחס הרבי לתושביו מעצם התגוררותם בעיר של מלך. מכאן שהזכות הגדולה הטמונה בזה, מביאה איתה גם אחריות, חובה ודרישה עצומה מכל אחד ואחת בכפר".
יהודית מצטטת מתוך מכתב שכתב הרבי להנהלת הכפר: "...ובמילא (כיוון שהכפר מתנהל ע''י כ''ק אדמו''ר מוהריי''צ) צריכים הם להביט על כל ענייני הכפר שנוגע זה לחפצו ורצונו ולשמו של כ''ק מו''ח אדמו''ר, ואין זה עניין פרטי בלבד". מקריאה וסוגרת את הספר עתיר הסימניות והקצוות המקופלים, המסמנים מכתבים המכוונים אותה על כל יזמה ופעילות בכפר.
"במילים פשוטות", היא ממשיכה, "כל אחד מתושבי הכפר - כן, גם הילדים - הוא שליח של הרבי שתפקידו לשנות, לתקן ולשפר בכדי שהכפר יהיה ראוי לשם מייסדיו. כמו שעל שליח מוטל להאיר את סביבתו באור של תורה וקדושה, כך גם תושב הכפר- שאותו הרבי ממנה כשליח בעצם - צריך לשאת בתפקיד השליחותי הזה ולהאיר את סביבתו באור של חסידות.
"אנו צריכים לקחת את האחריות שכל פעולה שנעשית כאן תתאים לרצונו של הרבי כיוון שזה לא דבר פרטי הנוגע לאדם עצמו, אלא לחב''ד כולה בכל העולם. ביחידות כללית של הרבי לתושבי כפר חב''ד ב-ה' מר-חשוון תשכ''א, הרבי אומר זאת בצורה ברורה; ''כפר חב''ד שייסדו רבותינו נשיאינו, הוא לא רק שטח ומקום מסוים, ולא רק עבור אנשים פרטיים ומשפחות מסוימות שנמצאות שם, אלא זהו מקום שנוגע עבור הסביבה והשטח של ארץ ישראל כולה, ובמילא גם עבור כללות בני ובנות ישראל בכל העולם".
"זאת הסיבה", היא מסכמת את תשובתה לשאלת השליחות שהיא רואה בכפר, "שאני רואה במקום הזה את שליחותי. בל''ג בעומר אנחנו משתדלים להנציח גם בתכנים המוצגים על הבמה את הרעיון של עצם המעמד הזה בכפר. כשם שכולם באים לתהלוכה, מכל הגילאים, מכל הסוגים ומכל הדעות ומתאחדים סביב עניין אחד לכבודו של רשב''י כהוראת הרבי, בדיוק כך זה גם מה שנאמר בשירים, בהצגות ובקטעי המסך של החלק האמנותי בפאראד''.
בנינו ערבים בעדנו
"נושא האחדות הוא גולת הכותרת שהייתה השנה", היא מוסיפה, "אחדות סביב נושא אחד שגם הוא למעשה, מדבר על אחדות. הפאראד השנה היה בסימן 'כולנו ערבים בעדנו' ועל המשמעות הרחבה יותר שלו יצא אף ספרון מיוחד ל-ל''ג בעומר. כלומר, זהו מעין מענה ההסכמה שעונים ילדי ישראל על – 'בנינו ערבים בעדנו'. המשפט הזה בעבורי, מקפל בתוכו את האג'נדה שמנחה אותי הן בהפקה של ל''ג בעומר, הן בבניית התוכניות לקיץ הקרוב, לשנה כולה ובכלל בעבודתי עם ילדים.
"אני מאמינה שבילדים טמון כח עצום, יש בהם את היכולת להבחין באמת כמו שהיא - נקייה וזכה. תפקידי הוא לתת להם את האמצעים ואת הפלטפורמות לבטא את מה שבעצם כבר קיים בהם. זאת השליחות שלי", יהודית חותמת את הראיון כשהיא משיבה לטלפונים ורצה לארגן את הפעילות הבאה".
בכפר קטן שלעיתים מזכיר עיירה ציורית, גרים אנשים בעלי מכנה משותף. לכל אחד דעה, סגנון חיים וצורת הנהגה משלו, אך בעצם כולם מאוחדים סביב אותה מטרה. זאת נשמעת אולי פנטזיה פנטסטית, או מעין תרחיש אחרית הימים שכזה. למעשה מדובר בכפר אחד, ביום אחד, בשעה ובאווירה אחת המשליכה על השנה כולה.
כפר חב''ד ביום הבהיר ל''ג בעומר. החג של רשב''י, חג האחדות, החג של הכפר. תושבי הכפר, מאלו הישובים על עגלות תינוק ועד אלו המובלים בכיסאות גלגלים, מגיעים נלהבים למפגן האחדות הזה שמתחיל בתהלוכת ענק ומסתיים בישיבה משותפת במעמד ה'פאראד'.
מאחורי האירוע הזה עומדים צוותי הפקה, כותבי תכנים, שחקנים, מאמני דרמה, מוזיקאים וצוות לוגיסטי-טכני רחב. מאחורי כל אלו ואולי בראשם, נמצאת הגב' יהודית פייגין, מנהלת מתנ''ס יצירה בכפר חב''ד. יהודית אמונה על מסגרות החינוך הבלתי פורמאליות מטעם ועד כפר חב''ד בתנועות הנוער, חוגים במהלך השנה, מפעלי הקיץ ותהלוכת ל''ג בעומר המסורתית בכפר מזה 24 שנה.
שליחות של ממש
כשיהודית מדברת על הכפר, על תושביו ובעיקר על ילדי כפ''ח, ניכר שהיא רואה בעבודתה שליחות של ממש. נמצאים איתה דרך קבע איגרות של הרבי ומכתבים הנוגעים לאווירה הראויה לעיר בירה חסידית, ולאופן בו כדאי לנהוג באשר לצביון הכפר.
"היחס המעמיק של הרבי לרעיון 'כפר חב''ד לא מותיר מקום לתהיות", היא אומרת, "עצם התייחסותו של הרבי לכפר והגדרתו כ'עיר בירה', מצביעה על הייחודיות שמייחס הרבי לתושביו מעצם התגוררותם בעיר של מלך. מכאן שהזכות הגדולה הטמונה בזה, מביאה איתה גם אחריות, חובה ודרישה עצומה מכל אחד ואחת בכפר".
יהודית מצטטת מתוך מכתב שכתב הרבי להנהלת הכפר: "...ובמילא (כיוון שהכפר מתנהל ע''י כ''ק אדמו''ר מוהריי''צ) צריכים הם להביט על כל ענייני הכפר שנוגע זה לחפצו ורצונו ולשמו של כ''ק מו''ח אדמו''ר, ואין זה עניין פרטי בלבד". מקריאה וסוגרת את הספר עתיר הסימניות והקצוות המקופלים, המסמנים מכתבים המכוונים אותה על כל יזמה ופעילות בכפר.
"במילים פשוטות", היא ממשיכה, "כל אחד מתושבי הכפר - כן, גם הילדים - הוא שליח של הרבי שתפקידו לשנות, לתקן ולשפר בכדי שהכפר יהיה ראוי לשם מייסדיו. כמו שעל שליח מוטל להאיר את סביבתו באור של תורה וקדושה, כך גם תושב הכפר- שאותו הרבי ממנה כשליח בעצם - צריך לשאת בתפקיד השליחותי הזה ולהאיר את סביבתו באור של חסידות.
"אנו צריכים לקחת את האחריות שכל פעולה שנעשית כאן תתאים לרצונו של הרבי כיוון שזה לא דבר פרטי הנוגע לאדם עצמו, אלא לחב''ד כולה בכל העולם. ביחידות כללית של הרבי לתושבי כפר חב''ד ב-ה' מר-חשוון תשכ''א, הרבי אומר זאת בצורה ברורה; ''כפר חב''ד שייסדו רבותינו נשיאינו, הוא לא רק שטח ומקום מסוים, ולא רק עבור אנשים פרטיים ומשפחות מסוימות שנמצאות שם, אלא זהו מקום שנוגע עבור הסביבה והשטח של ארץ ישראל כולה, ובמילא גם עבור כללות בני ובנות ישראל בכל העולם".
"זאת הסיבה", היא מסכמת את תשובתה לשאלת השליחות שהיא רואה בכפר, "שאני רואה במקום הזה את שליחותי. בל''ג בעומר אנחנו משתדלים להנציח גם בתכנים המוצגים על הבמה את הרעיון של עצם המעמד הזה בכפר. כשם שכולם באים לתהלוכה, מכל הגילאים, מכל הסוגים ומכל הדעות ומתאחדים סביב עניין אחד לכבודו של רשב''י כהוראת הרבי, בדיוק כך זה גם מה שנאמר בשירים, בהצגות ובקטעי המסך של החלק האמנותי בפאראד''.
בנינו ערבים בעדנו
"נושא האחדות הוא גולת הכותרת שהייתה השנה", היא מוסיפה, "אחדות סביב נושא אחד שגם הוא למעשה, מדבר על אחדות. הפאראד השנה היה בסימן 'כולנו ערבים בעדנו' ועל המשמעות הרחבה יותר שלו יצא אף ספרון מיוחד ל-ל''ג בעומר. כלומר, זהו מעין מענה ההסכמה שעונים ילדי ישראל על – 'בנינו ערבים בעדנו'. המשפט הזה בעבורי, מקפל בתוכו את האג'נדה שמנחה אותי הן בהפקה של ל''ג בעומר, הן בבניית התוכניות לקיץ הקרוב, לשנה כולה ובכלל בעבודתי עם ילדים.
"אני מאמינה שבילדים טמון כח עצום, יש בהם את היכולת להבחין באמת כמו שהיא - נקייה וזכה. תפקידי הוא לתת להם את האמצעים ואת הפלטפורמות לבטא את מה שבעצם כבר קיים בהם. זאת השליחות שלי", יהודית חותמת את הראיון כשהיא משיבה לטלפונים ורצה לארגן את הפעילות הבאה".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
