הרב ישראל צבי גליצנשטיין

יום שני, אור לי"ג אייר, שעת חצות לילה, הטלפון מצלצל בביתי, ומודיעים לי בצער ובעצב על פטירתו של ר' נחום ז"ל, ידיד אמת שלי.

צערי גדול במאד, ואמרתי בליבי, לכתוב מספר מילים, לזכרו של איש גדול זה, שנלקח מאיתנו ללא עת, לקח אותו אלוקים.

ר' נחום, לכל לראש היה חסיד ומקושר בכל נימי נשמתו לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.

היה אדם חכם ופיקח גדול, באופן מיוחד, נעים הליכות וטוב לב מאד.

שנת הקבוצה שלו, בשנות הכפי"ם, נטעו בו את תחושת השליחות והתמסרות לרבי. ואכן, בשלב יותר מאוחר הוא מסר את כל כולו לעניני כ"ק אדמו"ר, במסגרת צעירי אגודת חב"ד בארה"ק ת"ו, זרוע הביצוע של כל הוראות הרבי.

הוא היה שותף פעיל נמרץ, במהפך הגדול של ענין השליחות בארצנו הקדושה, ביחד עם הרב ישראל ליבוב, באמצע שנות הלמ"ד, כאשר אז קראו לזה הקמת סניף נוסף של צא"ח, ובשלב מאוחר יותר "בית חב"ד". ואכן, הרבי ראה, כל בית חב"ד, כסניף של צא"ח.

השלוחים היו תמיד בראש מעיניו. היה מתקשר, עוזר, יועץ ועושה ככל יכולתו לעזור לכל שליח חדש.

אף פעם לא התבלט. תמיד עשה את כל העבודה בענוה בשקט, בלי לקחת כותרות לעצמו.

לכל מבצע היה מסור ודואג עד לפרטים הכי קטנים, וכמה היה שמח, שבסיום המבצע, יכלו להודיע לרבי שהכל היה בהצלחה, ולגרום נחת רוח.

לאחר נישואיו, לא היה להם ילדים, ונסע ביחד עם זוג' תחי' לאורך ימים ושנים טובות אל הרבי, לבקש ברכה.

הם הגיעו, ביום שבו הרבי אמר שיחה לנשים, ולאחריה היה יחידות לנשים בביהכנ"ס, במשך כמה שעות.

זוג' ניגשה לרבי ובקשה ברכה, והרבי בירך והבטיח במילים חמות ונרגשות מאד, שהמשכו היה ביחידות, כאשר שניהם נכנסו ביחד. ואכן באותה שנה נפקדו בזחו"ק.

באחד הכינוסים של צא"ח, הוא פנה אלי, וביקש לעשות ביחד ענין מסוים. ואכן עשינו זאת, כאשר הוא ניסח והכין את המכתב, ואני החתמתי את מי שהיה צריך על המכתב, ושלחתי זאת לרבי במכתב מהיר.

לאחר כשבוע קבלתי טלפון מהרב חודקוב (הרבי היה על הקו, ושמעתי את קולו הק'), ובירר פרטים בקשר למכתב, מי יזם זאת, מי ניסח את המכתב, באיזה אופן חתמו האנשים על המכתב ועוד כמו"כ שאלות,

כשעניתי שר' נחום יזם, ניסח והכין את המכתב, נחה דעתו. והענין סודר במילואו תוך תקופה קצרה.

באחד המכתבים כתבתי לרבי שהנני חושב ע"ד קנית טנק לבית חב"ד (זה היה בגדר מחשבה), ולאחר זמן קצר קבלתי מכתב מהרבי והוסיף בכתי"ק "להצלחת הטנק ובכלל".

הייתי חייב לבצע זאת בפועל. פניתי אל ר' נחום, והוא אמר לי: תן לי לטפל בנושא. לאחר כמה ימים הוא הודעיני, שהוא שוחח על כך באופן רציני עם הרב יוסף יצחק אהרונוב, והוחלט להשתתף בקנית הטנק בסכום רציני, ותוך כחודש היה לנו טנק.

ולסיום סיפור מדהים:

באחד משנים האחרונות, בערב ראש השנה, כשעתיים לפני כניסת החג, הנני יוצא מבית הרפואה הדסה עין כרם (שם היה מאושפז אבי ז"ל), ובפתח הנני נפגש עם ר' נחום וזוג'. הוא עבר טיפול רציני במשך כמה שעות, והוא היה נראה תשוש ושבור, אולם כאשר ראה אותי, מיד חייך ושאל: מה עושה חסיד שעתיים לפני ר"ה בהדסה. צריך להיות אצל הרבי (אוי! כמה הוא צדק). הנני שואל אותו לאן פניו מועדות, והוא אומר לי לנחלת הר חב"ד. 

השגחה פרטית, הם מצטרפים אלי, ואנחנו נוסעים לנה"ח.

רגעים קשים, כל אחד עם הבעיה שלו, ור' נחום לא נותן למצב להתגלגל, הוא מתחיל לספר לי על חודשי תשרי בהם היה אצל הרבי, וכל במשך 50 דקות עד שהגענו לנה"ח.

שעה לפני החג, בנחלה כבר מרגישים חג, אנשים כבר הולכים לבית הכנסת,

ואנחנו חוזרים מהדסה, מתוך התוועדות (בלי משקה), על זכרונות בלתי נשכחים מרגעים הכי גדולים וחשובים.

ממש מדהים, אחרי טיפול מתיש וקשה, מצב רוח לא הכי משופר... שעתיים לפני ר"ה, מתעלה מעל הכל, שוכח את כל סבלו, ומדבר על היותו אצל הרבי בכזו חיות.

משתתף בצער הגדול והכבד של כל המשפחה.

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד, ואך טוב וחסד ימצאכם תמיד כל הימים, זכות התעסקותו בעניני  כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, תעמוד לו ולכם לעד ולנצח נצחים,
 
ושנזכה כולנו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב מיד ממש.