הקשר בין חסידי חב"ד, י"ט בכסלו ויהודי מרוקו - ארוך ומרתק. לא הכול יודעים כי העיר הראשונה בעולם שאליה שיגר הרבי מליובאוויטש שליח, במסגרת צבא השלוחים שהקים, הייתה - קזבלנקה. זה היה עשרה ימים בלבד לאחר הסתלקות חותנו, אדמו"ר הריי"צ (בשנת תש"י). אט-אט הרחיב הרבי את מצבת שליחיו במרוקו. אלה הקימו בעריה הגדולות, כמו בעיירות ובכפרים הנידחים ביותר, עשרות תלמודי-תורה, ישיבות ובתי-ספר לבנות. מיזוג מופלא השלוחים שנשלחו למרוקו היו חסידים יוצאי רוסיה. זה עתה נחלצו מרדיפות הקומוניסטים וכבר הם נאלצים להתמודד עם הסתגלות לארץ, לשפה ולמנטליות שונות כל-כך משלהם. מבחינת יהודי מרוקו זה היה חיבור מבורך עם אחיהם האשכנזים, שהביאו עמם משב-רוח מרענן ומיוחד. המיזוג היה מופלא: החסידים מרוסיה החלו לדבר מרוקנית ולאמץ חלק מסגנון החיים המקומי, בעוד יהודי קזבלנקה, מראקש וערים אחרות התוודעו לעולם המושגים החסידי ולניגונים החסידיים, שמקורם במחוזות ליובאוויטש ובערבות אוקראינה. כך נהפך י"ט בכסלו לחלק בלתי-נפרד ממעגל החגים והמועדים של יהדות מרוקו. אורח בארץ מארגני ההתוועדות המתוכננת בבאר-שבע הם מנהל בית-חב"ד המרכזי בעיר, הרב שניאור-זלמן גורליק, ובניו של הרב יהודה-לייב רסקין, המוכר היטב להמוני יוצאי מרוקו. הרב רסקין חי ופעל במרוקו, בשליחות הרבי, במשך כארבעים וחמש שנים, עד פטירתו בשנה שעברה ממחלה קשה. על הרקע להתוועדות מספר הרב גורליק: "לפני חמש שנים זכיתי לארח בביתי את הרב רסקין, בביקור ראשון שלו בארץ לאחר עשרות שנים שבהן נמנע מלבוא לכאן, מחשש ששלטונות מרוקו יתנכלו לו בשובו לשם. נלוויתי אל הרב רסקין בפגישותיו עם רבנים ואישי-ציבור שלמדו במוסדות חב"ד במרוקו. לרענן את הקשר "מרגש במיוחד היה הביקור בביתו של הרב שלום משאש, רבה הראשי של ירושלים, שלא ידע את נפשו משמחה לנוכח המפגש עם הרב רסקין, לאחר שנים רבות כל-כך שלא ראו זה את זה. כארבע שעות ישבו השניים ושוחחו, והרב משאש לא שבע. בין השאר העלה זיכרונות מהתוועדויות י"ט בכסלו בקזבלנקה, כאשר כיהן כרבה הראשי. "לאחר פטירת הרב רסקין ז"ל עלה הרעיון לרענן את הקשר עם בוגרי מוסדות חב"ד במרוקו - כחלק מפעילות לעילוי-נשמת הרב רסקין. במהלך ההתוועדות בליל י"ט בכסלו נתחיל גם בכתיבת ספר-תורה לעילוי נשמתו של שליח דגול זה", אומר הרב גורליק.