שאלה: האם יש עניין להעדיף יהודי במכירה או בקנייה?

תשובה: בתורה נאמר (ויקרא כה,יד): "וכי תמכרו ממכר לעמיתך, או קָנֹה מיד עמיתך...". ודרשו חז"ל: "מניין כשאתה מוכר, מכור לישראל חברך? תלמוד לומר: 'וכי תמכרו ממכר, לעמיתך' מכור. ומניין שאם באת לקנות, קנה מישראל חברך? תלמוד לומר: 'או קנה מיד עמיתך'" (הובא בפירוש רש"י שם).

דרשה זו לא הובאה להלכה ברמב"ם, בטור ובשולחן-ערוך, ובכל-זאת כמה פוסקים הביאו זאת להלכה, ואפילו כדין דאורייתא. מהם המחייבים לקנות מיהודי גם אם מחירו גבוה יותר. אך רבים מגבילים זאת למצב שבו ההפרש הכספי מועט (לפי החפץ חיים והמנחת יצחק – ההפרש נמדד על-פי מצבו האישי של כל אחד ואחד). אחרים כתבו שאם קנייה מיהודי כרוכה בטרחה בלבד, יש לטרוח בשבילה.

אם יש מחיר קבוע ורשמי והיהודי דורש יותר, אין מצווה לקנות אצלו.

ומוסיף החפץ חיים: "ופשוט דהוא הדין אם צריך לשכור איזה דבר [וכן פועל] למלאכתו, מוטב שישכור מישראל אם התועלת משניהם בשווה".

אולם אם טיב העבודה או השירות אצל הגוי גבוהים יותר, אין מצווה להעדיף את היהודי.

העסקת גויים התומכים במלחמה ביהודים ומסחר עמם – ראויים לדיון נפרד.

מקורות: ב"מ ס,ב. עא,א. קח,ב ובתוס'. ע"ז כ,א. בכורות יג,א. רמב"ם מתנות עניים פ"י הי"ז. שו"ת: תשב"ץ ח"ג סי' קנא. הרמ"א סי' י. מהר"ם שיק חו"מ סי' לא. מנחת יצחק ח"ג סי' קכט. ספרים: חקרי לב חו"מ ח"א סי' קלט. משפט שלום (למהרש"ם) חו"מ ר"ס קפט. אהבת חסד (להחפץ חיים) פ"ה הע' יב. אור ישראל (מאנסי) קובץ ט עמ' קכח, וש"נ. וראה בשנתון 'תחומין' לב עמ' 127, וש"נ.