מערכת COL | יום י"א אייר ה׳תשע״ד 11.05.2014

בעל נחלה במושב עובדים – בן ממשיך כבר מינית? ● מאמר

במאמר הקודם עסקנו בסוגיית דיני הירושה במגזר החקלאי, והזכרנו כי יש לבחון בכל מקרה מהי הדרך המתאימה להוריש את הזכויות בנחלה ● במאמר זה נעסוק בהסדר הייחודי הקיים בחלק מהמושבים, של מינוי בן ממשיך ● איך ממנים בן ממשיך?, מה קורה אם המינוי לא הושלם?, והאם אפשר לבטל מינוי בן ממשיך? * מאמר מאת עו"ד חיה שאבי  למאמר
בעל נחלה במושב עובדים – בן ממשיך כבר מינית?  ● מאמר
משקים בכפר-חב"ד (ארכיון)

מאת עורכת הדין חיה שאבי
שרף, אלקיים ושות' – משרד עורכי דין


במאמר הקודם עסקנו בסוגיית דיני הירושה במגזר החקלאי, והזכרנו כי יש לבחון בכל מקרה מהי הדרך המתאימה להוריש את הזכויות בנחלה.

במאמר זה נעסוק בהסדר הייחודי הקיים בחלק מהמושבים, של מינוי בן ממשיך.
אחת מצורות ההתיישבות החקלאית הנפוצות בארץ הינה מושב עובדים, בו לכל מתיישב מוקצית נחלה, הכוללת משק חקלאי ושטח מגורים, כאשר כל מתיישב אחראי לעבד את נחלתו, והאגודה (המושב) מספקת שירותים חיוניים ונוספים לחבריה.

האמור להלן מתייחס בדרך כלל למושבי עובדים, אך ישנם מקרים דומים גם בקרב אגודות שיתופיות מסוגים שונים.

מהו הסכם תלת צדדי?

כפי שהוסבר במאמר קודם, רשות מקרקעי ישראל היא בעלת הקרקע, והיא מחכירה אותה לאגודה, אשר מאפשרת לחבריה שימוש בנחלות שהוקצו להם.

במקרים רבים, החכרת השטח לאגודה נעשית באמצעות הסוכנות היהודית, ואז נחתם הסכם בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית, והמושב (האגודה השיתופית). הסכם זה קרוי "הסכם תלת צדדי".

מרבית ההסכמים התלת צדדיים כוללים הוראה על פיה המתיישב איננו רשאי להוריש בצוואה את נחלתו, והנחלה אינה מהווה חלק מעיזבון המתיישב לאחר פטירתו.
אם כן, כיצד יוכל המתיישב, במושב בו חל הסכם תלת צדדי, להוריש את הנחלה לילדיו?

נקודה זו מתחברת עם האיסור החל על פיצול נחלה, אשר נובע מהצורך לשמור על גודל מינימאלי של נחלה אשר יספיק לפרנסת משפחה אחת מפעילות חקלאית (למרות שבכלכלה של ימינו עיקרון זה כבר אינו תואם את המציאות).

כפועל יוצא מהאיסור האמור, נחלה יכולה להיות בבעלותו של אדם אחד בלבד (או של בני זוג), ולא ניתן לחלק את הבעלות בה למספר אנשים.

הסדר ה"בן הממשיך" נועד לתת מענה לסוגיה זו.

באותם מושבים שחל עליהם ההסכם התלת צדדי, קיימת הוראה על פיה עם פטירת המתיישב תעבור הנחלה לבן/בת הזוג שנותרו בחיים, ואם אין בן/בת זוג, תעבור הנחלה לבן או הבת שמונו כ"בן ממשיך" (טרם הפטירה).

מינוי בן ממשיך הינו הליך פרוצדורלי, אשר ישנה חשיבות רבה בקיומו על כל פרטיו.
אי השלמת המינוי, או פגמים מסוימים הנופלים בו, עלולים לגרוע מתוקף המינוי ולפתוח פתח למלחמת ירושה לאחר שילכו ההורים לעולמם.

איך ממנים בן ממשיך?

על פי תקנות האגודות השיתופיות (חברות), ניתן למנות כבן ממשיך "בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו".

על שני ההורים לפנות לאגודה ולקבל את הסכמתה למינוי הבן (או הבת) המסוים כבן ממשיך. במסגרת זאת, חותמים הצדדים על הצהרה והתחייבות בלתי חוזרת למנות את בנם כבן ממשיך.

לאחר מכן יש לקבל את אישור הסוכנות היהודית למינוי, הדבר דורש חתימה על טפסים נוספים על פי דרישת הסוכנות, והמינוי נרשם בספרי הסוכנות. לבסוף נרשם המינוי בספרי רשות מקרקעי ישראל, ובכך הוא מושלם.

מה קורה אם המינוי לא הושלם?

עקרונית, אם מינוי הבן הממשיך לא הושלם ונרשם בספרי הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל, הרי שהמינוי אינו תקף.

אולם, גם אם המינוי לא הושלם, עדיין יתכנו מקרים בהם בית המשפט יתחשב בכך שהחל הליך למינוי בן ממשיך, ולעתים הכיר בית המשפט בזכותו של ה"בן הממשיך" בנחלה, או בחלקה, אף אם המינוי לא הושלם.

האם אפשר לבטל מינוי בן ממשיך?

בפסק דין מדעי נגד מדעי קבע בית המשפט העליון כי יש לבחון את מינוי הבן הממשיך כעסקת מתנה, על פי דיני המתנה.

חוק המתנה קובע כי משהושלמה המתנה לא יכול הנותן לחזור בו ממנה. על כן, אם הושלם מינוי הבן הממשיך, לא תהיה להורים אפשרות לבטל את המינוי.

זאת, מלבד במקרים חריגים, כגון אם נכרת הסכם בין ההורים לבן הממשיך, בו קיים תנאי כלשהו למינוי (למשל, תמיכה בהורים לעת זקנתם), וכאשר התנאי לא מתקיים, ניתן לבטל את המתנה.

אם נותן המתנה התחייב לתת מתנה אך טרם השלים אותה (בענייננו, מינוי הבן הממשיך טרם הושלם), הרי שהוא רשאי להתחרט ולבטל את המתנה.

נותן המתנה אינו רשאי לחזור בו, באחד משני מקרים:

המקרה הראשון, אם נותן המתנה ויתר על זכותו לחזור בו. חשוב לדעת כי במסגרת מינוי הבן הממשיך נדרשים ההורים על ידי הסוכנות היהודית לחתום על התחייבות בלתי חוזרת, והדבר עלול לגרום לכך שלא יוכלו לבטל את המינוי אף אם טרם הושלם.
המקרה השני, אם מקבל המתנה (הבן הממשיך) שינה את מצבו לרעה בהסתמך על המתנה. למשל אם השקיע כספים בבניית ביתו בנחלה וכדו'.

אולם בכך לא תמו הוראות חוק המתנה.

אף אם מקבל המתנה שינה את מצבו לרעה בהסתמך על המתנה, עדיין יוכל הנותן לחזור בו, וזאת במקרה של יחס מחפיר מצד מקבל המתנה, או אם חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של נותן המתנה.

על כן, אנו רואים כי ביטול מינוי בן ממשיך כמעט ואינו אפשרי, אלא בהסכמת הבן הממשיך.

למרבה הצער, ישנם מקרים רבים בהם ההורים מבקשים לחזור בהם מהמינוי, אם בשל כך שהם זקוקים לממון (למשל, מעוניינים למכור או למשכן את הנחלה כדי לממן מגורים בדיור מוגן), ואם בשל יחס לא ראוי מצד הבן הממשיך.

על מנת למנוע מצב שכזה, כדאי לערוך הסכם שיעגן את זכויות ההורים, ויבטיח כי ככל ויחפצו לבטל את מינוי הבן הממשיך יוכלו לעשות כן, ולכל הפחות יהיו זכאים לפיצוי הולם מהבן הממשיך.

מצד שני, מומלץ לבן הממשיך לוודא כי מינויו הושלם ונעשה כדין, על מנת להבטיח את זכויותיו.

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.