הכנוס נערך במתכונת מלאה, והזכיר לא במעט את הכינוס העולמי: הוא החל ביום שישי, התפרש על פני שבת-קודש ויום ראשון, והסתיים ב'באנקעט' חגיגי שנמשך עמוק אל תוך הלילה. הכינוס כלל דיונים וסדנאות, נאומים מפי שלוחים ותיקים, ועמד בסימן: "הקשר בין המשלח, השליחות, והתמימים".

את השבת העילאית שחוו השלוחים הצעירים הם לא ישכחו זמן רב. במהלך ה'סדרים' עסקו התלמידים בלימוד שיחות בנושא פעולות השליחות, בקובץ מיוחד שנערך ע"י התלמידים השלוחים; הסעודות אף הם נערכו בסגנון חגיגי, בהשתתפות צוות הישיבה, שלוחים אורחים מישיבות שונות באה"ק, השלוחים ותלמידי הישיבה. במוצאי-שבת, נסעו משתתפי הכינוס לטבריה, וקיימו שיעור מיוחד בשיעור היומי בספר הרמב"ם – על קברו של הרמב"ם. לאחמ"כ ביקרו המשתתפים בבית חב"ד טבריה בהנהלת הרב קרמר שי'; בבית חב"ד נערכה סעודת מלוה-מלכה בהשתתפות הרה"ח ר' מרדכי גוטניק שליח כ"ק אדמו"ר לעיר מלבורן אוסטרליה. הרב גוטניק התוועד עם הישיבה, סיפר זכרונות, ושיתף את התלמידים בעבודת השליחות שלו באוסטרליה.


המארגנים הפתיעו את התלמידים, והקרינו בסיום הערב וידאו שצולם ב'באנקעט' שהתקיים בניו יורק - בשנת תשס"ה... ביום ראשון, לאחר סדר חסידות, יצאו התלמידים לציון של הרה"ח ר' ישראל ארי' לייב, אחיו של כ"ק אדמו"ר הקבור בעיה"ק צפת. עם חזרתם לישיבה, השתתפו התלמידים בסדנאות ודיונים אודות דרכי השליחות, ואודות חלקם של התמימים הצעירים בעבודת השליחות. בין מוסרי הסדנאות: ראש הישיבה הרב שלום בער שי' הרצל; הרב איל שי' ריס – ר"מ בישיבה; ועוד. כמו"כ הת' ארי' ליב ברקוביץ, תלמיד-שליח לישיבת גדולה במוסקווה שיתף את התלמידים בפעילות המיוחדת במדינות חבר העמים. הכינוס נחתם ב'באנקעט' חגיגי, שנערך ברוב פאר והדר באולם מלון 'המרכזי' – צפת.


למשתתפים נודע שבאולם מלון זה (במיקום אחר) התוועד כ"ק אדמו"ר הריי"צ כאשר ביקר בעיה"ק צפת. את שרביט ההנחיה נטל הת' ישראל שי' קאטלארסקי (ב"ר משה) – מהשלוחים לישיבה. אכן, "ברא כרעא דאבוה" – קאטלארסקי הנחה את הערב בכישרון ובחן מיוחד. ב'באנקעט' השתתפו: הרב חיים קפלן שליח הרבי לעיה"ק צפת ומנהל המוסדות; הרב יעקב רייצעס, שליח הרבי ליסוד-המעלה; הרב שלום-בער הרצל, ראש הישיבה ושליח הרבי לראש פינה; הרב אהרן אליעזר צייטלין, שליח הרבי ומנהל רשת הגנים בצפת; צוות הישיבה; אורחים; שלוחים ותלמידי הישיבה. הרב קפלן עמד על כך ששנים אלו שהשלוחים הצעירים עוסקים בתורה בשקידה ובהתמדה בישיבה, מהוות הקדמה הכרחית ליציאה לשליחות. מסר זה ניתן ללמוד גם מפרשת השבוע: קודם שיצא יעקב אבינו לשליחותו בחרן, נטמן י"ד שנה בבית שם ועבר ע"מ לאגור כוחות לביצוע השליחות. יש לציין שע"פ המסורת ישיבת שם ועבר היתה דוקא בצפון הארץ – ולפי דעות מסוימות בעיה"ק צפת. הרב הרצל דיבר על הזכות והחובה ליטול חלק בשליחות הרבי. כמו"כ הוא הדגיש את האחריות הכבידה המוטלת על כתפי תלמידי צעירי השלוחים: "הביטוי 'ובחנוני נא בזאת' נאמר ע"י הרבי לעיתים נדירות. בנוגע לחינוך ילדי השלוחים התבטא הרבי כך, ולקח אחריות על החינוך החסידי שלהם. ממילא, עלינו לזכור את גודל האחריות המוטלת על כתפינו, לגרום אכן נח"ר לרבי".


את הנאום המרכזי נשא הרב רייצעס. הרב רייצעס זכה למספר שליחויות. הוא נשלח כבחור למלבורן-אוסטליה ושהה שם בשליחות כ"ק אדמו"ר כשנתיים. מאוחד יותר בשנת תשל"ו הוא נשלח לאה"ק - לעיה"ק צפת. הרב רייצעס שיתף את המשתתפים בזכרונותיו, וסיפר אודות שליחיותיו בעבר ובהווה. נקודת השיא של ה'באנקעט' היתה כמובן ה'ראל-קאל'. תחת שרביט ההנחיה של הת' ישראל קאטלארסקי, קמו בזה אחר זה השלוחים ממדינות שונות. היה מדהים לגלות שתלמידי הישיבה בצפת מכסים את הגלובוס כולו. החלק הרישמי של ה'באנקעט' הסתיים בריקוד סוער, אך הלילה רק החל... תלמידי הישיבה ישבו עוד שעות ארוכות והשתתפו בהתוועדות מרכזית בהשתתפות הרב רייצעס והרב צייטלין – עמוק אל תוך הלילה.