מערכת COL
|
יום ו' אייר ה׳תשע״ד
06.05.2014
תזכורת: החוק הישראלי אוסר עריכת הגרלות בל"ג בעומר
בעוד כשבוע וחצי יערכו ברחבי הארץ מאות תהלוכות של צעירי חב"ד בהם ישתתפו כחצי מליון ילדים בכל רחבי הארץ, ובמהלכם יערכו הגרלות בין המשתתפים על פרסים יקרי ערך ● מתברר, כי עריכת הגרלה בעייתית מבחינה חוקית, ודעתם של יועצים משפטיים במשרד האוצר, האחראים על הנושא, שאסור לקיימן ● לדעת עו"ד שרון גושן סעיף 230 לחוק העונשין תשל"ז-1977 אמנם קובע חריג המתיר הגרלה, אך במשרד האוצר טענו כי תנאי זה אינו חל בנסיבות דנן ● אז מה הפיתרון? לסיפור המלא
בעוד כשבוע וחצי יערכו ברחבי הארץ מאות תהלוכות של צעירי חב"ד בהם ישתתפו כחצי מליון ילדים בכל רחבי הארץ, ובמהלכם יערכו הגרלות בין המשתתפים.
מתברר, כי עריכת הגרלה בעייתית מבחינה חוקית (ראה ציטוט מלשון החוק בהמשך) ודעתם של יועצים משפטיים במשרד האוצר, האחראים על הנושא, שאסור לקיימן. אי לכך מוצע לשלוחים להחליף את ההגרלה בחידון שבו ישאלו את הילדים שאלות הקשורות בל"ג בעומר, כגון: "השלם את המשפט: ואהבת לרעך כמוך...", או איזה חכם/צדיק אמר ש"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", וכיו"ב, לפי הגיל ורמת הידע של הילדים.
כך מוצע כי בפרסומים על האירוע, וכן בכרטיסים הממוספרים המחולקים לילדים (מראש או בכניסה לאירוע), ייכתב "חידון נושא פרסים", ולא "הגרלה".
עו"ד שרון גושן מפנה לסימן י"ב בחוק העונשין קובע בין השאר:
· סעיף 224, מגדיר הגרלה כך: "כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכייה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת".
· סעיף 225 קובע: "המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4)".
· סעיף 227 קובע: "המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו - מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3)".
· סעיף 230 אמנם קובע חריג המתיר הגרלה שעריכתה "מכוונת לחוג אנשים מסויים; ובתנאי שאינה חורגת מגדר שעשוע או בידור; ובתנאי נוסף שאינה נערכת במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים", אך במשרד האוצר טענו כי תנאי זה אינו חל בנסיבות דנן.
החוק התיר לשר האוצר להתיר הגרלות מסויימות ואולם בתיקון תשס"ח הוגבלה סמכותו בכל הנוגע לעריכת הגרלות לקטינים.
עו"ד שרון גושן אומר כי "החידון יכול דווקא לשכלל את התוכנית, כך שבמקום הגרלה פאסיבית, ניתן להפוך את תהליך הזכייה בפרסים לתחרות מתמשכת המשתלבת בכל מהלך התכנית. במקום נאומים מייגעים וארוכים, המנחה שואל שאלה ואחרי התשובה הוא מרחיב את הנושא ועובר לשאלה הבאה. שיטה זו תשמור על מתח חיובי לכל אורך התכנית, תוך הפסקות שירה ואטרקציות לסוגיהן. אפילו אמירת הפסוקים יכולה להיות חלק מהחידון (מי יודע את הפסוק "שמע ישראל" וכיו"ב) והאירוע כולו הופך לחווייתי ומרתק".
מתברר, כי עריכת הגרלה בעייתית מבחינה חוקית (ראה ציטוט מלשון החוק בהמשך) ודעתם של יועצים משפטיים במשרד האוצר, האחראים על הנושא, שאסור לקיימן. אי לכך מוצע לשלוחים להחליף את ההגרלה בחידון שבו ישאלו את הילדים שאלות הקשורות בל"ג בעומר, כגון: "השלם את המשפט: ואהבת לרעך כמוך...", או איזה חכם/צדיק אמר ש"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", וכיו"ב, לפי הגיל ורמת הידע של הילדים.
כך מוצע כי בפרסומים על האירוע, וכן בכרטיסים הממוספרים המחולקים לילדים (מראש או בכניסה לאירוע), ייכתב "חידון נושא פרסים", ולא "הגרלה".
עו"ד שרון גושן מפנה לסימן י"ב בחוק העונשין קובע בין השאר:
· סעיף 224, מגדיר הגרלה כך: "כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכייה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת".
· סעיף 225 קובע: "המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4)".
· סעיף 227 קובע: "המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו - מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3)".
· סעיף 230 אמנם קובע חריג המתיר הגרלה שעריכתה "מכוונת לחוג אנשים מסויים; ובתנאי שאינה חורגת מגדר שעשוע או בידור; ובתנאי נוסף שאינה נערכת במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים", אך במשרד האוצר טענו כי תנאי זה אינו חל בנסיבות דנן.
החוק התיר לשר האוצר להתיר הגרלות מסויימות ואולם בתיקון תשס"ח הוגבלה סמכותו בכל הנוגע לעריכת הגרלות לקטינים.
עו"ד שרון גושן אומר כי "החידון יכול דווקא לשכלל את התוכנית, כך שבמקום הגרלה פאסיבית, ניתן להפוך את תהליך הזכייה בפרסים לתחרות מתמשכת המשתלבת בכל מהלך התכנית. במקום נאומים מייגעים וארוכים, המנחה שואל שאלה ואחרי התשובה הוא מרחיב את הנושא ועובר לשאלה הבאה. שיטה זו תשמור על מתח חיובי לכל אורך התכנית, תוך הפסקות שירה ואטרקציות לסוגיהן. אפילו אמירת הפסוקים יכולה להיות חלק מהחידון (מי יודע את הפסוק "שמע ישראל" וכיו"ב) והאירוע כולו הופך לחווייתי ומרתק".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
