מערכת COL
|
יום א' אייר ה׳תשע״ד
01.05.2014
עדות מוחשית לחיבה הבלתי מסויגת של רבותינו נשיאינו
ההצצה המפעימה שנחשפה בימים האחרונים מתוך אוצר 'אוסף שניאורסאהן' ההולך ומשתחרר מתוך ספריית לנין שבמוסקבה – מספקת מוחשיות ראשונה מסוגה לחיבה הנודעת של רבותינו נשיאינו לספרים ולכתבי יד ● בטורו השבועי ב-COL, 'לבנימין אמר', בנימין ליפקין כותב על שורת התגליות מאוצרות רבותינו נשיאנו רבותינו נשיאנו ● אוצר חדש נחשף: מכתב אדמו"ר הרש"ב לגר"ח מבריסק ● נחשף: הקטלוג שהכין אדמו"ר הריי"צ בכתי"ק לספרי אביו
הדיווחים על התגליות על רקע הספרייה
בנימין ליפקין
ההצצה המפעימה שנחשפה בימים האחרונים מתוך אוצר 'אוסף שניאורסאהן' ההולך ומשתחרר מתוך ספריית לנין שבמוסקבה – מספקת מוחשיות ראשונה מסוגה לחיבה הנודעת של רבותינו נשיאינו לספרים ולכתבי יד.
החשיפה הזו, מקורה בסריקה יזומה של הספרייה המוסקבאית של כל הספרים הנמסרים לידי הספרייה בבעלות 'המוזיאון היהודי' מיסודו ובראשותו של שליח הרבי ורבה הראשי של רוסיה, הגה"ח הרב בערל לאזאר. מסתבר שאת כל אחד מהספרים הנמסרים, לפי סדר מסודר שהותווה מראש בעת ההחלטה על שחרורה המדורג של כל הספרייה, מקפידה הספרייה המוסקבאית לסרוק ולהעלות לאתר הארכיון הלאומי.
במסגרת זאת נחשף קטלוג ייחודי, מרהיב ויוצא דופן, בכתב יד קודשו של הרבי הריי"צ, של ספרי אביו, הרבי הרש"ב. עיון בקטלוג, כפי שנחשף באתר זה, מגלה את החשיבות הרבה שראה הרבי לכל אחד מהפרטים הכרוכים באוסף המדובר. שער הקטלוג מאויר בידיו הקדושות של הרבי הריי"צ ומילותיו כתובות בכתב רש"י וכתב אשורי, ובצבעים שונים.
זהו ביטוי ציורי, מוחשי ומדהים לחיבה העצומה שרוחש בית רבי לכל דבר אוסף שספרים וכתבי יד כרוכים בו. ההשקעה האדירה, הירידה לפרטים ולפרטי פרטים, היוקר הרב המיוחס לכל נתון, שולי לכאורה – כל אלו כמו מעניקים פרשנות מחודשת ועוצמתית למשקל הרב שיוחס כל השנים על ידי הרבי ועל ידי כל רבותינו נשיאינו לכל דבר שכזה. מכאן נמצאנו למדים עד כמה יקר היה בעיני הרבי כל כתב יד.
● ● ●
בהקשר זה, פורסם בשנים האחרונות (בספר 'בכל ביתי נאמן הוא', המרכז את מסכת חייו ופועלו של הגה"ח רבי שניאור זלמן גורארי' ע"ה, במחיצת ובשירות רבותינו נשיאינו) סיפור מופלא שהסיפא שלו ממחיש את אותה נקודה מאלפת.
הסיפור על הכתובה שאבדה לרבי ולרבנית עד שהיו צריכים להתייצב בבית הרבי הריי"צ שכתב מחדש את הכתובה. "א דאנק צו דעם האב איך באקומען נאך א כתב-יד", הודות לכך זכיתי שיהיה לי עוד כתב-יד, אמר הרבי לר' זלמן גורארי', שעה שסיפר לו על אותו מאורע בלתי שגרתי.
שוו בנפשכם: אובדן של כתובה איננו מאורע שגרתי. מדובר בדרמה שעל פי הלכה אוסרת את המשך המגורים של בני הזוג באותו בית. התייצבותם לפני הרבי הריי"צ לספר לו את אשר אירע וישיבתו לכתוב מחדש את הכתובה כולה בכתב יד קודשו. כל אלו אינם שווים בפני הרבי לעומת תחושת הזכות שנפלה בחלקו לקבל עוד כתב יד של חמיו הרבי. זר לא יבין זאת.
● ● ●
מעבר לכך, במידה מסוימת, ניתן לומר כי לא זו בלבד שהחשיפה הזו לא מקדמת שוב את המטרה המיוחלת לשחרורם המלא של כל הספרים והגעתם אל מקום היעד הטבעי שלהם: ספריית אגודת חסידי חב"ד ב-770 – אלא שעצם חשיפתם בקנה המידה הנרחב ביותר, באופן שבו כל אחד יכול לעיין בהם – כמוה כהגשמה של רצון הרבי שיעיינו בספרים ובכתבי היד וילמדו בהם.
אמור מעתה: ספרי רבותינו נשיאינו וכתב ידם הקדוש אינו נחשף רק למתדפקים בשעריה של הספרייה, כתובתם האמיתית והמתבקשת, אלא שכבר עתה, בדרכם אליה, הם נחלת כל המבקשים לטעום ולראות את תורת ה'.
אם תרצו, ערב ב' אייר, יום הולדתו של הרבי המהר"ש, יש כאן אולי משמעות נוספת לקריאתו הנצחית: "לכתחילה אריבער"!
ההצצה המפעימה שנחשפה בימים האחרונים מתוך אוצר 'אוסף שניאורסאהן' ההולך ומשתחרר מתוך ספריית לנין שבמוסקבה – מספקת מוחשיות ראשונה מסוגה לחיבה הנודעת של רבותינו נשיאינו לספרים ולכתבי יד.
החשיפה הזו, מקורה בסריקה יזומה של הספרייה המוסקבאית של כל הספרים הנמסרים לידי הספרייה בבעלות 'המוזיאון היהודי' מיסודו ובראשותו של שליח הרבי ורבה הראשי של רוסיה, הגה"ח הרב בערל לאזאר. מסתבר שאת כל אחד מהספרים הנמסרים, לפי סדר מסודר שהותווה מראש בעת ההחלטה על שחרורה המדורג של כל הספרייה, מקפידה הספרייה המוסקבאית לסרוק ולהעלות לאתר הארכיון הלאומי.
במסגרת זאת נחשף קטלוג ייחודי, מרהיב ויוצא דופן, בכתב יד קודשו של הרבי הריי"צ, של ספרי אביו, הרבי הרש"ב. עיון בקטלוג, כפי שנחשף באתר זה, מגלה את החשיבות הרבה שראה הרבי לכל אחד מהפרטים הכרוכים באוסף המדובר. שער הקטלוג מאויר בידיו הקדושות של הרבי הריי"צ ומילותיו כתובות בכתב רש"י וכתב אשורי, ובצבעים שונים.
זהו ביטוי ציורי, מוחשי ומדהים לחיבה העצומה שרוחש בית רבי לכל דבר אוסף שספרים וכתבי יד כרוכים בו. ההשקעה האדירה, הירידה לפרטים ולפרטי פרטים, היוקר הרב המיוחס לכל נתון, שולי לכאורה – כל אלו כמו מעניקים פרשנות מחודשת ועוצמתית למשקל הרב שיוחס כל השנים על ידי הרבי ועל ידי כל רבותינו נשיאינו לכל דבר שכזה. מכאן נמצאנו למדים עד כמה יקר היה בעיני הרבי כל כתב יד.
● ● ●
בהקשר זה, פורסם בשנים האחרונות (בספר 'בכל ביתי נאמן הוא', המרכז את מסכת חייו ופועלו של הגה"ח רבי שניאור זלמן גורארי' ע"ה, במחיצת ובשירות רבותינו נשיאינו) סיפור מופלא שהסיפא שלו ממחיש את אותה נקודה מאלפת.
הסיפור על הכתובה שאבדה לרבי ולרבנית עד שהיו צריכים להתייצב בבית הרבי הריי"צ שכתב מחדש את הכתובה. "א דאנק צו דעם האב איך באקומען נאך א כתב-יד", הודות לכך זכיתי שיהיה לי עוד כתב-יד, אמר הרבי לר' זלמן גורארי', שעה שסיפר לו על אותו מאורע בלתי שגרתי.
שוו בנפשכם: אובדן של כתובה איננו מאורע שגרתי. מדובר בדרמה שעל פי הלכה אוסרת את המשך המגורים של בני הזוג באותו בית. התייצבותם לפני הרבי הריי"צ לספר לו את אשר אירע וישיבתו לכתוב מחדש את הכתובה כולה בכתב יד קודשו. כל אלו אינם שווים בפני הרבי לעומת תחושת הזכות שנפלה בחלקו לקבל עוד כתב יד של חמיו הרבי. זר לא יבין זאת.
● ● ●
מעבר לכך, במידה מסוימת, ניתן לומר כי לא זו בלבד שהחשיפה הזו לא מקדמת שוב את המטרה המיוחלת לשחרורם המלא של כל הספרים והגעתם אל מקום היעד הטבעי שלהם: ספריית אגודת חסידי חב"ד ב-770 – אלא שעצם חשיפתם בקנה המידה הנרחב ביותר, באופן שבו כל אחד יכול לעיין בהם – כמוה כהגשמה של רצון הרבי שיעיינו בספרים ובכתבי היד וילמדו בהם.
אמור מעתה: ספרי רבותינו נשיאינו וכתב ידם הקדוש אינו נחשף רק למתדפקים בשעריה של הספרייה, כתובתם האמיתית והמתבקשת, אלא שכבר עתה, בדרכם אליה, הם נחלת כל המבקשים לטעום ולראות את תורת ה'.
אם תרצו, ערב ב' אייר, יום הולדתו של הרבי המהר"ש, יש כאן אולי משמעות נוספת לקריאתו הנצחית: "לכתחילה אריבער"!
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
