מערכת COL | יום י"ז ניסן ה׳תשע״ד 17.04.2014

שביעי של פסח עם ה'פרטיזן' ● "דמויות בכפר" - פרק ראשון

חדש במרכז התקשורת החב"די - COL: סדרה חדשה ובה נגיש לקוראים זכרונות ילדות  בכפר-חב"ד, ובהם  תיאור על "דמויות בכפר" מנקודת מבטו של ילד ● הפעם נגיש לכם, לרגל "שביעי של פסח", רגעים בלתי נשכחים על החסיד ר' זושא ווילימובסקי ז"ל, שכונה ע"י הרבי ה"פרטיזן"  שביעי של פסח עם ה"פרטיזן"
שביעי של פסח עם ה'פרטיזן' ●
איור מקורי של ה"פרטיזן" ר' זושא ווילימובסקי ע"ה



שנות הממי"ם (שנות השמונים) בכפר חב"ד. אנו, הילדים, כשחזרנו מה"חיידר", ידענו שתמיד אנו עלולים לפגוש בדרך הביתה את "הפרטיזן". מבט תקיף לו, והוא עומד כמפקד ממש. סתם כך בערבו של יום, היינו פוגשים בו כשילקוטינו על כתפינו.

מבטו תקיף אמנם, אך גם מחבק. כמו סבא טוב שבוחן את נכדיו בעניין רב. תמיד היה נראה נחפז לדרכו, אולי לישיבה, אולי לבית הכנסת. אך כשראה אותנו תמיד היה נעמד מלוא קומתו, כאילו כל "עסקיו" עמדו מלכת, ונעמד עמידת מפקד. "מה שלומכם"? "מה למדתם היום בחיידר"? היה שואל בתקיפות מה.

זוכר אני שיום אחד הלכתי עם חבר מהחיידר והנה, ר' זושא "הפרטיזן" עומד על משמרתו בפינת הרחוב. פונה הוא אל חברי ואומר לו: "כהן! תברך אותי!" חברי, אמנם כהן הוא, אך התבלבל מעט. "במה אתה רוצה שאברך אותך"? שאל את ר' זושא. "תגיד שזושא יהיה בריא!" קבע. חברי חזר אחרי המילים הללו, כמו שדרש. ר' זושא, נראה ממש שאבן גדולה ירדה מעל ליבו. צבט קלות את לחיו של הילד ואץ לדרכו...



ר' זושא בריקוד בחולות מדבר סיני. צילום: שמואל בן צבי


"שביעי של פסח" בכפר. באותם שנים, כשחודש ניסן נכנס ועימו חג הפסח ממשמש ובא, היתה אווירה מיסתורית באויר, אוירה של ציפיה. הרבי בכל שנה דיבר באופן ברור ביותר, שהגאולה תבוא השנה. כל שנה והרמז שלה.

לדוגמא בשנת תשמ"ב - תהיה שנת ביאת משיח. בלי הסברים ופלפולים. המשיח פשוט יבוא! הרבי דיבר על כך בצורה ברורה שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל, כפשוטו! וכך בדיוק האמינו, שבחודש ניסן ניגאל, ועד אחרי "סעודת משיח" בשביעי של פסח הגאולה כבר תגיע ב"ה! כך הרבי נטע אמונה חזקה בגאולה הקרובה בכל אחד. ואם יפקפקו בכך אי אלו ויאמרו שהדברים מוגזמים, אביא הוכחה לחוזק האמונה אז, ממעשה שהיה.

היו שניים בכפר שעשו "התערבות" על סכום כסף גדול. אחד מהם אמר שאם משיח לא יבוא חלילה עד מוצאי שביעי של פסח באותה שנה, הוא ייתן סכום כסף גדול מאוד. שמענו גם שאחר כך הנושא הגיע ל"דין תורה". בכל אופן, זאת היתה האווירה.


ומי היה ה"מנצח" על כל האווירה באותן שנים במיוחד ב"סעודת משיח"? מיודעינו, הלוא הוא "הפרטיזן", ר' זושא ווילימובסקי.

בכל השנה, כמעט תמיד היה בכיסו בקבוק "משקה". "משקה" שהוא עצמו קיבל מהרבי כמעין "דלק" חסידי. בכל מקום שאפשר, התוועדות, או שיש צורך לחזק מישהו, היה שולף מכיסו את ה"נשק", ומוזג טיפות של אמונה.

ואילו בפסח, היו אלו חתיכות מצה שהרבי הביא במיוחד למשתתפי "סעודת משיח" בכפר חב"ד. אחרי תפילת מנחה בשביעי של פסח, כשכולם היו מסובים בביהכנ"ס סביב לשולחנות, לאחר שקיימו את המנהג בסעודה ובשתיית ד' כוסות, החלו לנגן ניגוני חב"ד.
ר' זושא הפרטיזן בדר"כ היה נעמד על הספסל, ומנצח בידו על השירה, כמנצח על תזמורת רבת כלים. בכיסו היו המצות שהרבי שלח, וכולנו חיכינו בסבלנות לרגע שבו יחלק מפיסות המצה. לאחר שהיה נואם נאום קצר, לפי מה שאני זוכר היה מעביר מסר מהרבי, היה מחלק את המצה. פיסה קטנה, פיסה יקרה. יקרה ללב של כל חסיד, ויקרה גם לליבנו אנו, הילדים.


לאחר מכן, השמחה היתה גוברת. הרגליים כולם נישאות, וחלק גם עומדים על ספסלי העץ, ורוקדים. גם ארבע הכוסות הוסיפו את שלהם. ככל שהערב החל פורס כנפיו מבעד לחלונות הארוכים של בית הכנסת, כך השירה היתה גוברת, אף אחד לא היה נשאר לשבת. הן נוטים צללי ערב, והגאולה צריכה כבר לבוא!...

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.