יוסי פילמר

אנוכי הקטן נתוודעתי והכרתי מקרוב סיפורים רבים על מעשי השלוחים, חוויתי אינספור פעילויות מגוונות שמאדירות את מפעל השליחות, אולם השנה זכיתי להרגיש ולהתפעל מקרוב מאוד כיצד זו פועלת כמו מכונה משוכללת שסוחפת אליה המונים רבים הצמאים לדבר ה' וליראה טהורה.

זכות זו נפלה בחלקי מהזמנה שקיבלתי מאחד מידידיי שהזמין אותי לחוג עמו בפורים ולהצטרף קמעא אל עבודת הק', כבר מיד בתחילה חשתי בהתמכרות ראשונית לסיפוק האדיר כל כך בלגרום לעוד יהודי להתקרב ולעשות מעשה טוב, מעבר לכך שכל פעולה כזו גורמת לקידוש השם ומזכה יהודים רבים בקיום מצוות, הרי שהנחת רוח שיש למשלח כ"ק אדמו"ר זיע"א נותנת את הסיפוק והאדרנלין להתעלות עוד יותר ולהרבות חיילים לעבודת ה' ולתורתו.

הררי מילים וקולמוסים שבורים, לא יצליחו להעביר רגשות הומיות, מחשבות נוגות ומאירות, הספוגות ברגש חסידי ושמחה יהודית אמיתית. את אלו כלל לא ניתן להעביר בכתיבה ולא מתיימרות לנסות לגלות טפח מעבודת הקודש של השלוחים היקרים, אנסה רק להעלות רגשות שיגרמו במקצת להתרשם ולהתחבר אל המעצמה שנקראת "מרכז היהדות מארינה רושצ'ה"- מוסקבה", הלא היא אימפריית היהדות של חבר העמים בראשות הרב הראשי הגר"ב לאזאר שליט"א שמנצח על מלאכת השליחות ביד רמה ובנשיאת עול תמידית במסירות שאין לשער.

כבר בפתחה של שב"ק, הבנתי שהחוויה כאן תהיה בעלת עוצמה לא מוכרת, הלהט החסידי מורגש היטב בחלל, נדהמתי למראה אותם המונים הנוהרים בבגדי השבת, משאירים מאחוריהם מעטה חולין ואת בגדי העמל, כולם נקבצים ומתקדשים לקראת שבת מלכתא, קשה עד לבלי יתואר לספר כיצד נראית תפילה חרישית מפיו של יהודי נרגש שזכה אך לא מכבר לשוב לחיק בוראו, הלה מתנועע ומשתפך בתפילת שמו"ע משל כאילו הוא וקונו הא בהא תליא כפשוטו.

שקט דממה בהיכל כאשר הגר"ב לאזאר מפלפל בענייני הפרשה לפני הצמאים לדבר ה', השיחה בשפה קולחת ומובנת לכאו"א, מוסבת לעניינא דיומא ואט אט מקבלים הנאספים עוד קורטוב יהודי וויטמין חיוני לחיזוק הרוחני של הנפש. עם סיום התפילה נהפך האולם המרכזי בקומה הראשונה למפעל כביר של הכנסת אורחים באיצטלא של משכן אירועים הדור ונאה, קבוצות רבות, משפחות ומקורבים נאספים יחדיו לסעוד את סעודת השבת בטוב טעם. לחלקם אגב, זהו הקשר השבועי היחידי עם היהדות.

ביום השב"ק זוכים הכל להסבר מפורט בעניין מהות מחיית עמלק ושמחת חג הפורים, מיד עם סיום התפילה מכריז בקול גדול הגבאי האהוב והמכה בפטיש של כל עניני הקהילה, הרה"ח ר' מרדכי וייסברג שליט"א כי בשבת זו מציינים בקהילה 14 שנים להעברת הפעילות תורנית למרכז הגדול והמפואר, הקהל מתבקש להתאסף יחדיו ל"פארבריינגען" שנמשך במשך שעות ארוכות. השירה והריקודים כמו גם דברי החסידות שנשמעו ללא הרף המשיכו להדהד ברחובות מוסקבה כאשר בריקודים סוערים ובשירת הודיה שמחו ועלצו חסידים בתשבחות על כך שזכו מעל לדרך כל טבע להגיע עד הלום.

מרכז רוסיה, בין הערביים של שבת קודש פר' זכור תשע"ד, חסידים עטופים בטליתות צחורות מרקדים ושמחים ברחובה של עיר, כן, זה לא חלום...

מוצש"ק זכור / ליל פורים התשע"ד, קור מקפיא בחוץ, אבל בפנים חם. אנ"ש, אברכים, סטודנטים ומקרבים חדשים לצד אלו הותיקים, כולם נוהרים מכל קרן רחוב אל ביהכנ"ס המרכזי. הללו נקבצו ובאו איש על משפחתו, נשים וטף אל קריאת המגילה המסורתית ולשמוח בשמחת פורים המרכזית, העיניים המבריקות כאילו אומרות הכל, מעבירות את הצמא ואת החיפוש אחר עוד פיסת רוחניות חמה בעיר הבירה הכל כך קרה.

התאספו יחדיו שמחים ועליזים, מרגישים חיבור נצחי מרוגשים ומולהבים גם יחד, כל משתתף מקבל ברכה אישית מהגר"ב לאזאר יחס הולם ונרגש משל כאילו הוא בן יחיד ונערץ, לקול מצהלות התזמורת ומקהלת המשוררים החסידית מארה"ק הצטרפו כולם לריקודים סוערים וסוחפים שנמשכו עד השעות הקטנות של הלילה.

אור ראשון של יום הפורים, מחזה מלבב ונהדר של מכוניות רבות שהוסבו למיני טנק מצוות, עמוסים במאות רבות של מארזי משלוחי מנות מכובדים עם אגרת ברכה אישית, כאשר אלו בדרכם לשמח ליבותיהם של המוני יהודי מוסקבה וגלילותיה, כאשר אצל רובם זהו משלוח המנות היחידי שיקבלו, מעבר לנתינה הפיזית החשובה כל כך, יש פן נוסף וחשוב עד מאוד של תשומת לב לאותם אלו הבודדים בארץ נכר.

החיוך והשמחה הנסוכה בפניהם, מלמדת ביותר על פתח של אור והתרגשות כבירה כל כך, (מיותר לציין כי בעל קורא אישי נשלח אל כל דכפין שביקש לצאת ידי חובת מקרא מגילה) מה שמחבר אותם עוד יותר אל השורשים ואל העבר היהודי ההיסטורי שלצערנו הרב אצל חלקם כמעט ונשכח.

לקראת שעות הצהריים נחשפתי למחזה מרגש ביותר, כאשר מאות גלמודים וזקנים התאספו באולם מרכז החסד "שערי צדק", הללו זכו לקריאת מגילה ולמסיבת פורים ייחודית, כאשר בסיומה קיבל כאו"א נתינה של משלוחי מנות אישיים ע"מ שיוכלו לזכות במצוות היום ולהעבירם לחבריהם ולמכריהם, כאשר לזה צורפה גם מעטפה עם "מתנות לאביונים" (אביונים שמקיימים מצוות מתנות לאביונים) כדי שיוכלו אף הם לקיים את מצוות היום בהידור רב, אולם חדר האוכל במקום קושט והוסב להיכל חגיגי וססגוני, סעודת החג היתה ברמה מפוארת ומכובדת כאשר הכל זוכים להרגיש כבני מלכים ממש מתוך אדיבות ומסירות אינסופית של שלוחי המקום, שעשו יתר על מידה על מנת לשמח את אלו שזהו בעצם מקור חיותם הרוחני והגשמי.

לכאורה חשבתי שכבר ראיתי הרבה מאוד, כי הרי מה כבר יכול להפתיע אותי יותר מאשר לשמוע מכלי ראשון מאחד האברכים במקום, שמכל מבט נראה היה כאילו כור מחצבתו בין ספסלי בית המדרש, והלה מספר לי כי התקרב ליהדות אך לפני שנים ספורות בזכות הפעילים המקומיים, והיום הוא כבר ב"ה לקראת קבלת "סמיכה לרבנות".

כאן הגיעה אלי ההפתעה בדמותו של אותו נער צעיר בשנות העשרים המוקדמות, מתקרב חדש יחסית בהיכל מארינה רושצ'ה שאך בקושי החל להכיר מושגים בסיסיים ביהדות. באחד האירועים הפורימיים לאחר הקומזיץ, ניגש לחבק בחום את הרה"ר הגר"ב לאזאר שליט"א, הלה שח לו בפנים מחוייכות ונרגשות כי השירה והשמחה היהודית אותם חווה כעת גרמו לו להחלטה, אני רוצה ברית מילה!!! רוצה להיות יהודי. וכך הצטרף לו עוד יהודי נרגש, חד מני אותם אלפים רבים ויקרים שנודעו אל יהדותם והתקרבו אל חיקה החמים של ערש החסידות בבית היוצר להפצת היהדות הגדול בחבר העמים "מארינה רושצ'ה מוסקבה".

ואני לתומי תהיתי שוב ושוב, על כמה וכמה מטעמים מדושני עונג העמוסים בנחת רוח לקב"ה, מכין היה סניגורן של ישראל רביה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א, מאותן החוויות המרגשות האוצרות בתוכן שלל כה רב, שאני אך בקושי נחשפתי רק למקצת שבהם.

לחיים מוסקבה, לחיים ולברכה!