מערכת COL
|
יום ט"ז אדר ב ה׳תשע״ד
18.03.2014
"זיהוי של גלי גרוויטציה": הרב מנחם ברוד מגיב לתגלית
אנשי המדע יודעים כי בשונה מהמדע הניסיוני, כאן שולטות התאוריות וההשערות. היו שהִשוו זאת לאתגר ניחוש תמונה שלמה על סמך חלקיק פאזל אחד מתוך עשרת-אלפים. אתה קורא את דברי המומחים בנושאים האלה ואינך מבין דבר. הם עצמם אומרים שבלתי-אפשרי להבין את התהליכים של ראשית היקום "כיוון שהוא כולל שילוב בין תורת הקוואנטים לבין תורת היחסות". ברור, נכון? ● מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד זיהוי של גלי גרוויטציה
(צילום אילוסטרציה: מנדי הכטמן, COL)
הרב מנחם ברוד
אחת התכונות המשמעותיות ביותר של האדם היא השאיפה לדעת ולהבין. המוח האנושי מבקש הסבר לכל דבר, והוא מוכן להתאמץ כמעט בלי גבול כדי לפצח את חידות הקיום ולהשיג הבנה מסויימת במה שמעבר.
עדות לכך קיבלנו השבוע, בכותרות שבישרו על "זיהוי של גלי גרוויטציה" מימי ראשית היקום. כדי לחפש את הגלים המסתוריים האלה הוקמה תחנת מחקר מיוחדת בקוטב הדרומי, ובמרכזה טלסקופ ייחודי. חוקרים היו מוכנים לחיות שם תקופות ארוכות, בתנאי קור ובדידות קיצוניים, ובלבד לפצח את החידה.
בשווייץ הוקם מאיץ חלקיקים ענק, בעלות של כחמישה מיליארד אירו. נחצבה מנהרה תת-קרקעית באורך עשרים ושבעה ק"מ. צוותי חוקרים מכל העולם השקיעו שם עשרות-אלפי שעות עבודה ומחקר. כל זה כדי לאתר חלקיק כלשהו, ולנסות למצוא אישוש לתאוריות מדעיות מסויימות.
משאבים אדירים
ההשקעות האדירות האלה, של כסף ומשאבים אנושיים, נעשות לשם הידיעה כשהיא לעצמה. אין למחקרים האלה, בדרך-כלל, יישומים שיכולים לשפר את חיינו ולקדם את הטכנולוגיה השימושית. ובכל-זאת בני-האדם מוכנים להשקיע את המשאבים העצומים, מתוך התשוקה העזה לידע.
אנשי המדע יודעים כי בשונה מהמדע הניסיוני, כאן שולטות התאוריות וההשערות. היו שהִשוו זאת לאתגר ניחוש תמונה שלמה על סמך חלקיק פאזל אחד מתוך עשרת-אלפים. אתה קורא את דברי המומחים בנושאים האלה ואינך מבין דבר. הם עצמם אומרים שבלתי-אפשרי להבין את התהליכים של ראשית היקום "כיוון שהוא כולל שילוב בין תורת הקוואנטים לבין תורת היחסות". ברור, נכון?
ובכל-זאת המוח האנושי מנסה להבין, לחקור, למתוח עוד קצת את גבולות הידיעה. כי תאוות הידע אין לה גבולות.
חוקה חקקתי
בנקודה הזאת טמון האתגר הגדול שהאמונה מציבה לפנינו. התורה עצמה דורשת מאיתנו ללמוד ולדעת, לחקור ולהעמיק, ועם זה היא מלמדת שהשכל אינו חזות הכול. השבת נקרא את פרשת פרה, הנפתחת במילים "זאת חוקת התורה". 'חוקה' משמעותה ציווי על-שכלי – "חוקה חקקתי, גזֵרה גזרתי, אין לך רשות להרהר אחריה".
השכל הוא מתנה כבירה שנתן לנו הבורא, אבל אין הוא חזות הכול. גם לשכל יש גבולות – כשם שיש דברים שהעיניים אינן יכולות לראות ודברים שהידיים אינן יכולות למשש. לכל חוש הגבולות שלו, והשכל אינו יוצא מכלל זה. את הקב"ה, שהוא למעלה מן השכל וההשגה, אי-אפשר לתפוס באמצעות השכל, אלא בכוח האמונה.
יש מי שמנסים להסביר את מצוות התורה בנימוקים שכליים. בעיקרון בהחלט רצוי לשאוף לדעת ולהבין את טעמי התורה והמצוות, אבל אסור לשכוח שיש בתורה מצוות שהן למעלה מן השכל. המייצגת המובהקת שלהן היא מצוות פרה אדומה. המצוות האלה נועדו להחדיר בנו את ההכרה שהתורה בעצם מהותה היא למעלה מן השכל והדעת, והיא חכמתו ורצונו של הקב"ה האין-סופי והבלתי-מוגבל.
המצוות האלה תוחמות את גבולותיה של ההבנה. כי אכן חשוב להבין, אבל חשוב לא פחות להאמין.
אחת התכונות המשמעותיות ביותר של האדם היא השאיפה לדעת ולהבין. המוח האנושי מבקש הסבר לכל דבר, והוא מוכן להתאמץ כמעט בלי גבול כדי לפצח את חידות הקיום ולהשיג הבנה מסויימת במה שמעבר.
עדות לכך קיבלנו השבוע, בכותרות שבישרו על "זיהוי של גלי גרוויטציה" מימי ראשית היקום. כדי לחפש את הגלים המסתוריים האלה הוקמה תחנת מחקר מיוחדת בקוטב הדרומי, ובמרכזה טלסקופ ייחודי. חוקרים היו מוכנים לחיות שם תקופות ארוכות, בתנאי קור ובדידות קיצוניים, ובלבד לפצח את החידה.
בשווייץ הוקם מאיץ חלקיקים ענק, בעלות של כחמישה מיליארד אירו. נחצבה מנהרה תת-קרקעית באורך עשרים ושבעה ק"מ. צוותי חוקרים מכל העולם השקיעו שם עשרות-אלפי שעות עבודה ומחקר. כל זה כדי לאתר חלקיק כלשהו, ולנסות למצוא אישוש לתאוריות מדעיות מסויימות.
משאבים אדירים
ההשקעות האדירות האלה, של כסף ומשאבים אנושיים, נעשות לשם הידיעה כשהיא לעצמה. אין למחקרים האלה, בדרך-כלל, יישומים שיכולים לשפר את חיינו ולקדם את הטכנולוגיה השימושית. ובכל-זאת בני-האדם מוכנים להשקיע את המשאבים העצומים, מתוך התשוקה העזה לידע.
אנשי המדע יודעים כי בשונה מהמדע הניסיוני, כאן שולטות התאוריות וההשערות. היו שהִשוו זאת לאתגר ניחוש תמונה שלמה על סמך חלקיק פאזל אחד מתוך עשרת-אלפים. אתה קורא את דברי המומחים בנושאים האלה ואינך מבין דבר. הם עצמם אומרים שבלתי-אפשרי להבין את התהליכים של ראשית היקום "כיוון שהוא כולל שילוב בין תורת הקוואנטים לבין תורת היחסות". ברור, נכון?
ובכל-זאת המוח האנושי מנסה להבין, לחקור, למתוח עוד קצת את גבולות הידיעה. כי תאוות הידע אין לה גבולות.
חוקה חקקתי
בנקודה הזאת טמון האתגר הגדול שהאמונה מציבה לפנינו. התורה עצמה דורשת מאיתנו ללמוד ולדעת, לחקור ולהעמיק, ועם זה היא מלמדת שהשכל אינו חזות הכול. השבת נקרא את פרשת פרה, הנפתחת במילים "זאת חוקת התורה". 'חוקה' משמעותה ציווי על-שכלי – "חוקה חקקתי, גזֵרה גזרתי, אין לך רשות להרהר אחריה".
השכל הוא מתנה כבירה שנתן לנו הבורא, אבל אין הוא חזות הכול. גם לשכל יש גבולות – כשם שיש דברים שהעיניים אינן יכולות לראות ודברים שהידיים אינן יכולות למשש. לכל חוש הגבולות שלו, והשכל אינו יוצא מכלל זה. את הקב"ה, שהוא למעלה מן השכל וההשגה, אי-אפשר לתפוס באמצעות השכל, אלא בכוח האמונה.
יש מי שמנסים להסביר את מצוות התורה בנימוקים שכליים. בעיקרון בהחלט רצוי לשאוף לדעת ולהבין את טעמי התורה והמצוות, אבל אסור לשכוח שיש בתורה מצוות שהן למעלה מן השכל. המייצגת המובהקת שלהן היא מצוות פרה אדומה. המצוות האלה נועדו להחדיר בנו את ההכרה שהתורה בעצם מהותה היא למעלה מן השכל והדעת, והיא חכמתו ורצונו של הקב"ה האין-סופי והבלתי-מוגבל.
המצוות האלה תוחמות את גבולותיה של ההבנה. כי אכן חשוב להבין, אבל חשוב לא פחות להאמין.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
