מערכת COL
|
יום י"ב אדר ב ה׳תשע״ד
14.03.2014
המסע אל מעבר לסמבטיון ● קשקוש מסביב לעולם
זהו מסע שהחל בישראל, המשיך למנהטן ומשם לבית אלמוני בפאתי ברוקלין במטרה למצוא את היעד המושלם לבית חב''ד של מושקא ומנדי, זוג טרי המחפש לצאת לשליחות: מעבר לסמבטיון ● ויש להם מתכון לעוף שיפאר את הסעודה קשקוש מסביב לעולם
מאת שלומית
שלום, אני מושקא התחתני לפני שנה. ובדיוק לפני חודשיים התחלנו, אני ובעלי מנדי, את מסע החיפוש שלנו אחר יעד לקבוע בו את שליחות חיינו ולפתוח בו בית חב''ד.
קיבלנו הצעות, שלחנו בקשות ולפניכם המאורעות שעברנו במסע המפותל הזה:
הכל התחיל בבוקר ההוא שבו חזר מנדי מבית הכנסת כרוח סערה, התיישב על הספה ואמר: אנחנו שליחים, בואי נחפש מקום לפתוח בית חב''ד!
הסתכלתי עליו מבולבלת לרגע, ומיד נזכרתי בכל הדיבורים שהיו לנו על הנושא במשך השנה שחלפה, והנהנתי בהסכמה.
מנדי קנה דפדפת והחל ממלא יעדים פוטנציאליים לשליחות, אלו שגם יזמנו עבורנו הרפתקאות, לטעמו:
- מרכז נאס''א העולמי
- קרחת יער בג'ונגל בדרום אמריקה
- האו''ם
- איפה שהוא קרוב למשולש ברמודה
- ירח ( מנדי שמע שהתחילו למכור חלקות על הירח)
- ספינה נושאת מטוסים, העוגנת באופן קבוע בים הגדול
הוא חייך לעצמו בסיפוק והגיש לי בכבוד רב את הדף, העברתי מבט על היעדים ועוד לפני שהספקתי לנסות לדבר איתו על החשיבות שלהיות אדם על הקרקע, הוא לקח בחזרה את הדף וכתב באותיות גדולות עם הדגשה בטוש מארקר:
• להיפגש עם גיאוגרפים ולבדוק היכן ממוקם היום נהר הסמבטיון, לעבור אותו במסוק פרטי ולפתוח בית חב''ד בינות לשבטים האבודים!!!
עכשיו, החיוך של מנדי נפרש לכל רוחב פניו והוא הגיש לי את הדף במבט מנצח.
נו מילא, חשבתי לעצמי. סעודת שבת אחת אצל הוריו תספיק לו כדי לרדת מהעץ.
למעשה, הרעיון רק צבר תאוצה מאותו קידוש של ערב שבת. עיניו של אביו בערו בהתלהבות, עשרת אחיו ללא יוצא מן הכלל החלו לזרוק רעיונות לקידום הפרויקט חוצה היבשות והימים הזה: "אתה תמצא את השבטים האבודים, בני", הכריז האב הגאה.
ככל שהתקרבנו לסיום הסעודה, ההתלהבות החלה מתפשטת גם בתוכי וביום ראשון התחלנו את המסע.
ביררנו, בדקנו והגענו עד לארכיאולוג מסתורי שיושב במעבדה אפלולית בפאתי מנהטן. הוא אמר שהוא לא שמע על נהר שיורה אבנים, אבל הוא מוכן להפגיש אותנו עם אדם שהוא נצר ישיר, המיוחס עד לפיראט נודע שם מימי הביניים, שנסע בכל הימים והנהרות.
הגענו לאותו מיוחס מפוקפק, בכל פינה בביתו התנוססו תמונות של ספינות פיראטיים, יורדי ים ומיני בישין.
לאחר שגלגלנו עימו שיחה קצרה, הוא הוציא בקבוק זכוכית מתוך תיבת עץ בעלת ריח טחוב ועתיק. מהבקבוק הוא שלף קלף שעליו מסומנים מספרים ואותיות לטיניות חידתיות.
זה כתב חידה למקום אותו אתם מחפשים. האגדה מספרת, לחש לנו במסתוריות כמי שסוכנים סמויים ומכשירי האזנה טורדים את מנוחתו, שמעבר לנהר הזה מצויה יבשה שלמה שטרם מופתה בעולם המודרני. ו..... הוא המשיך בדרמתיות תיאטרלית, המפה הזו מכילה את המיקום המדויק באופן מוצפן. מספרים כי בין הרי ורכסי אותה יבשת מצוי אוצר בלום שיכול לממן מאה מדינות.
הסתכלתי על מנדי, הוא שלח לי הודעת מסרון מתחת לאפו של המיוחס התימהוני: "תשמעי, זה יממן הכל. לא צריך ספונסרים ושנורר". יש משהו בדבריו, חשבתי, למרות הכל.
בטח אתם שואלים את עצמכם מדוע אני מגלה לכם את כל זה, הוא אמר בשקט. ובכן, אני מכיר את צ'רלי, ועוד רבים וטובים. לרגע התבלבלתי, אבל מנדי הבין מיד. היית ב-770? הוא שאל נלהב. בטח, ההוא ענה וחיוך של עונג עיטר את פניו.
אין על האוכל של פורטין פורטין, הצהיר. מנדי צחק והחל לגלגל זיכרונות עם הברנש שמסתבר שהינו אחד מהדמויות הקבועות של 770 בשנות הממי''ם.
בשלב הזה, אולי אתם מרימים גבה, אולי אפילו שניים, אבל בעצם - גם אנחנו כבר התחלנו להבין שנהר הסמבטיון אולי קצת גדול עלינו, אולי אפילו גדול על המציאות.
אבל באותו פרבר בפאתי ברוקלין, מצאנו יהודי שזמן רב מידי נפקד מיהדותו. מנדי שלף תפילין, ולאחר ההנחה יצאנו כולנו לאינסטערן פארקוועי מיעדים פנינו לעבר הבית האדום בעל הגג הטריפל משולש.
איך שמנדי וההוא, שבינתיים נוכחנו ששמו סמי, נכנסו ל-770, מיד זיהה סמי כל פינה והתהלך שם כבביתו שלו. מכל עבר ניגשו אליו אנשים שזכרו אותו מהימים ההם.
ובכן, עוד חודש אנחנו יוצאים ליעד שדווקא כן ממופה במפות של העולם המערבי. אתם מוזמנים... חג פורים שמייח!
מתכון לעוף שיפאר את סעודת הפורים:
החומרים:
● כרעיים עוף (כמספר הסועדים)
● תפ''א חתוכי לעיגולים דקים
● רצועות גמבה דקות
● רוטב צ'ילי מתוק
אופן ההכנה:
הניחי על פיירקס את התפ''א, וערבבי עם רוטב צ'ילי ומעט תבלין צ'ילי חריף. עליהם הניחי את רצועות הגמבה ושוב תבלי ברוטב הצ'ילי ובתבלין הצ'ילי.
מעל הכל הניחי את העוף וגם אותו תבלי באותו האופן ופזרי מעט פפריקה מתוקה, כסי את התבנית.
הכניסי לאפיה בתנור מחומם על 200 מעלות לכשעה וחצי עד שעתיים.
לבריאות!
שלום, אני מושקא התחתני לפני שנה. ובדיוק לפני חודשיים התחלנו, אני ובעלי מנדי, את מסע החיפוש שלנו אחר יעד לקבוע בו את שליחות חיינו ולפתוח בו בית חב''ד.
קיבלנו הצעות, שלחנו בקשות ולפניכם המאורעות שעברנו במסע המפותל הזה:
הכל התחיל בבוקר ההוא שבו חזר מנדי מבית הכנסת כרוח סערה, התיישב על הספה ואמר: אנחנו שליחים, בואי נחפש מקום לפתוח בית חב''ד!
הסתכלתי עליו מבולבלת לרגע, ומיד נזכרתי בכל הדיבורים שהיו לנו על הנושא במשך השנה שחלפה, והנהנתי בהסכמה.
מנדי קנה דפדפת והחל ממלא יעדים פוטנציאליים לשליחות, אלו שגם יזמנו עבורנו הרפתקאות, לטעמו:
- מרכז נאס''א העולמי
- קרחת יער בג'ונגל בדרום אמריקה
- האו''ם
- איפה שהוא קרוב למשולש ברמודה
- ירח ( מנדי שמע שהתחילו למכור חלקות על הירח)
- ספינה נושאת מטוסים, העוגנת באופן קבוע בים הגדול
הוא חייך לעצמו בסיפוק והגיש לי בכבוד רב את הדף, העברתי מבט על היעדים ועוד לפני שהספקתי לנסות לדבר איתו על החשיבות שלהיות אדם על הקרקע, הוא לקח בחזרה את הדף וכתב באותיות גדולות עם הדגשה בטוש מארקר:
• להיפגש עם גיאוגרפים ולבדוק היכן ממוקם היום נהר הסמבטיון, לעבור אותו במסוק פרטי ולפתוח בית חב''ד בינות לשבטים האבודים!!!
עכשיו, החיוך של מנדי נפרש לכל רוחב פניו והוא הגיש לי את הדף במבט מנצח.
נו מילא, חשבתי לעצמי. סעודת שבת אחת אצל הוריו תספיק לו כדי לרדת מהעץ.
למעשה, הרעיון רק צבר תאוצה מאותו קידוש של ערב שבת. עיניו של אביו בערו בהתלהבות, עשרת אחיו ללא יוצא מן הכלל החלו לזרוק רעיונות לקידום הפרויקט חוצה היבשות והימים הזה: "אתה תמצא את השבטים האבודים, בני", הכריז האב הגאה.
ככל שהתקרבנו לסיום הסעודה, ההתלהבות החלה מתפשטת גם בתוכי וביום ראשון התחלנו את המסע.
ביררנו, בדקנו והגענו עד לארכיאולוג מסתורי שיושב במעבדה אפלולית בפאתי מנהטן. הוא אמר שהוא לא שמע על נהר שיורה אבנים, אבל הוא מוכן להפגיש אותנו עם אדם שהוא נצר ישיר, המיוחס עד לפיראט נודע שם מימי הביניים, שנסע בכל הימים והנהרות.
הגענו לאותו מיוחס מפוקפק, בכל פינה בביתו התנוססו תמונות של ספינות פיראטיים, יורדי ים ומיני בישין.
לאחר שגלגלנו עימו שיחה קצרה, הוא הוציא בקבוק זכוכית מתוך תיבת עץ בעלת ריח טחוב ועתיק. מהבקבוק הוא שלף קלף שעליו מסומנים מספרים ואותיות לטיניות חידתיות.
זה כתב חידה למקום אותו אתם מחפשים. האגדה מספרת, לחש לנו במסתוריות כמי שסוכנים סמויים ומכשירי האזנה טורדים את מנוחתו, שמעבר לנהר הזה מצויה יבשה שלמה שטרם מופתה בעולם המודרני. ו..... הוא המשיך בדרמתיות תיאטרלית, המפה הזו מכילה את המיקום המדויק באופן מוצפן. מספרים כי בין הרי ורכסי אותה יבשת מצוי אוצר בלום שיכול לממן מאה מדינות.
הסתכלתי על מנדי, הוא שלח לי הודעת מסרון מתחת לאפו של המיוחס התימהוני: "תשמעי, זה יממן הכל. לא צריך ספונסרים ושנורר". יש משהו בדבריו, חשבתי, למרות הכל.
בטח אתם שואלים את עצמכם מדוע אני מגלה לכם את כל זה, הוא אמר בשקט. ובכן, אני מכיר את צ'רלי, ועוד רבים וטובים. לרגע התבלבלתי, אבל מנדי הבין מיד. היית ב-770? הוא שאל נלהב. בטח, ההוא ענה וחיוך של עונג עיטר את פניו.
אין על האוכל של פורטין פורטין, הצהיר. מנדי צחק והחל לגלגל זיכרונות עם הברנש שמסתבר שהינו אחד מהדמויות הקבועות של 770 בשנות הממי''ם.
בשלב הזה, אולי אתם מרימים גבה, אולי אפילו שניים, אבל בעצם - גם אנחנו כבר התחלנו להבין שנהר הסמבטיון אולי קצת גדול עלינו, אולי אפילו גדול על המציאות.
אבל באותו פרבר בפאתי ברוקלין, מצאנו יהודי שזמן רב מידי נפקד מיהדותו. מנדי שלף תפילין, ולאחר ההנחה יצאנו כולנו לאינסטערן פארקוועי מיעדים פנינו לעבר הבית האדום בעל הגג הטריפל משולש.
איך שמנדי וההוא, שבינתיים נוכחנו ששמו סמי, נכנסו ל-770, מיד זיהה סמי כל פינה והתהלך שם כבביתו שלו. מכל עבר ניגשו אליו אנשים שזכרו אותו מהימים ההם.
ובכן, עוד חודש אנחנו יוצאים ליעד שדווקא כן ממופה במפות של העולם המערבי. אתם מוזמנים... חג פורים שמייח!
מתכון לעוף שיפאר את סעודת הפורים:
החומרים:
● כרעיים עוף (כמספר הסועדים)
● תפ''א חתוכי לעיגולים דקים
● רצועות גמבה דקות
● רוטב צ'ילי מתוק
אופן ההכנה:
הניחי על פיירקס את התפ''א, וערבבי עם רוטב צ'ילי ומעט תבלין צ'ילי חריף. עליהם הניחי את רצועות הגמבה ושוב תבלי ברוטב הצ'ילי ובתבלין הצ'ילי.
מעל הכל הניחי את העוף וגם אותו תבלי באותו האופן ופזרי מעט פפריקה מתוקה, כסי את התבנית.
הכניסי לאפיה בתנור מחומם על 200 מעלות לכשעה וחצי עד שעתיים.
לבריאות!
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
