הרב אברהם שטרנברג

יום מלכנו, היום הבהיר י"א ניסן מתקרב, ואצל חסידים בכלל ותמימים בפרט, מהווים ימים אלו – שבין יו"ד שבט לי"א ניסן – ימי הכנה רבה ליום הגדול.

וכשנמצאים בשנה מעוברת, הרי יש לנו, כפי ששמענו מהרבי (אור לי"א שבט תשל"ג), חודש נוסף בכדי להתכונן לי"א ניסן, 'שלשה חדשים הווי חזקה', ותקופה שלימה של הכנה.

אנו נמצאים כבר "טיף" ועמוק באמצע ימי הכנה, וככל שמתקרבים, עלינו להגביר עוד יותר העבודה מצדנו להכין את עצמנו כראוי ליום הגדול י"א ניסן.

רבים שואלים, כיצד מכין חסיד את עצמו ליום גדול ונורא כי"א ניסן? מה מהווה הכנה מתאימה עבור יום זך ובהיר זה?

הנה, בכל הכנה אפשר לומר שיש הכנה כללית והכנה פרטית. הכנה כללית, של הוספה בלימוד התורה נגלה וחסידות כל אחד לפום שיעורא דילי', הוספה בפעולות של מבצעים וכהנה רבות, אשר כל אחד יודע בנפשו במה יכול להוסיף כהנה וכהנה. אולם כל זה הוא בגדר מתנת יום הולדת, אשר מנהג העולם, שבקשר עם יום הולדת נותנים מתנה. וככל שמרגישים יותר שפלוני עביד נייחא לנפשי', כן המתנה תהיה יותר גדולה, ובלב ונפש חפיצה. ובנידון דידן - ככל שחסיד בכלל, ותמים בפרט, מרגיש אשר הרבי הוא הנותן לו הכוחות וחיות נפשו, הרי באופן טבעי מתעורר בו הרצון לגרום נח"ר לרבנו, ע"י הוספה בלימוד התורה ובקיום הוראותיו.

אולם ישנה הכנה פרטית, שאינה בגדר כ"כ של מתנה לכבוד יום ההולדת, אלא שככל שמתקרבים יותר ליום הגדול של י"א ניסן, מרגישים הצורך להתקשר ולהתמסר לגמרי אל הרבי. לא לתת רק מתנה לרבי, אלא לתת העצם! זיך אוועקגעבן פארן רבין!

בימי קדם של חסידי חב"ד, הרביים לימדו את החסידים דרכי עבודה איך להתקשר אל הקב"ה, ואילו ענייני התקשרות של חסיד לרבי הייתה בעיקר נחלת המשפיעים. אולם בדורנו זכינו, אשר הרבי הראה לכל אחד ואחד את הדרך של התקשרות.

התקשרות בכללות תלויה בג' עניינים: לימוד תורתו, קיום הוראותיו וציור פני-הרב (ראה היום-יום כ"ד סיון). בהתוועדות פסח שני תש"י אומר הרבי: "ומהעצות לזה (לכללות ענין ההתקשרות) – ציור פניו של הרבי: ציור פני הרבי הוא ע״ד וכדוגמת ראיית פניו, שיש בזה עילוי לגבי לימוד תורתו, בדוגמת מעלת הראי׳ לגבי שמיעה".

ועוד יתירה מזה מבאר הרבי בשיחת ש"פ ראה תשמ"ו, אשר ציור פני הרב הכרחי גם בשביל קיום הוראותיו כדבעי. "כאשר עוסקים בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה — יכולה להיות ההתעסקות בעבודה זו כתוצאה מכך שלמד הוראה זו [=ע״ד ההתעסקות בהפצת המעיינות] ב״קונטרס״, ב״לקוטי־שיחות״ וכיו״ב. על כך באה ההוראה ד״ראה אנכי נותן לפניכם היום״ — שאין להסתפק בעבודה באופן כזה, שכן, אע״פ שלמד ענין זה ב״קונטרס״, ב״לקוטי־שיחות״, הרי הכל טוב ויפה, אבל, אין זה דומה כלל לעבודה באופן ד״ראה אנכי נותן לפניכם היום״, היינו, שעבודתו היא באופן כאילו רואה בעיניו ממש את המשלח, נשיא דורנו, שנותן לפניו היום שליחות זו".

הוי אומר, שחסיד הרוצה להתקשר כל כולו אל הרבי, אינו יכול להסתפק בלימוד תורתו ובקיום הוראותיו גרידא. הלימוד צריך להיות יחד עם ציור פני הרב, וזה פועל חידוש גם באופן קיום הוראותיו, כאילו רואה בעיניו ממש את נשיא דורנו נותן לפניו היום שליחות זו.

לטעום מהתועדות עם הרבי!

כאשר נכח חסיד בהתוועדות של הרבי, זכה לא רק ללמוד מתורתו של הרבי, לא רק לראות פני קדשו באופן של "והיו עיניך רואות את מוריך", אלא זכה למעמד הר סיני (וכידוע דברי הצ"צ בזה), וזה פעל נתינת כוח עצומה לכל ענייניו.

כאשר הגיע המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה לראשונה לרבי, לקראת י"ט כסלו תשכ"א, נכספה נפשו להיכנס מיד אל הרבי ליחידות. אך הרבי מסר לו שתחילה צריך להיות נוכח בעת התוועדות ולשמוע חסידות. בתקופה מאוחרת יותר, לאחר שהפסיקו היחידויות הפרטיות, אמר הרבי שהתוועדות מהוה גם יחידות עבור כל חסיד.

במצב ההווה בו אנו נמצאים, הדרך הישרה ביותר להתקשר אל הרבי, לצייר את פניו הקדושות, היא צפייה בווידאו מהתוועדות של הרבי. ובזמן זה, צריכים לצייר במח שהנה אתה נוכח בעת התוועדות, וזוכה להיות במעמד הר סיני. זה היסוד שעליו עומדים לימוד תורתו וקיום הוראותיו.

תמימים, חסידים, טעמו וראו כי טוב ה'! חסד עשה עמנו ה', שביכולתנו לחוות היום חוויה רוחנית של התוועדות של הרבי. צריכים לצייר את המעמד, היחידות, הקשר הפרטי של כל חסיד לרבי בעת ההתוועדות, ולמסור את הנר"ן, ועוד יותר - את העצם אל הרבי, עדי נזכה אראפבריינגן דעם רבי'ן דא למטה אין אין גוף ולמטה מעשרה טפחים, והוא יגאלנו.