מערכת COL
|
יום ז' אדר ב ה׳תשע״ד
09.03.2014
בדיוק לפני 30 שנה: הרבי התייחס לברכת 'חכם הרזים'
ביום ראשון שעבר בירכו בירושלים שישים ריבוא יהודים את הברכה הנדירה "ברוך חכם הרזים" ● לפני שלושים שנה בדיוק, ב'יחידות' האחרונה של האדמו"ר מגור זצ"ל בעל ה"פני מנחם", התייחס הרבי לברכה הנדירה ● הסיפור המלא ברוך חכם הרזים
ה'פני מנחם' אצל הרבי על רקע העצרת ההיסטורית (צילומים: מנדי הכטמן וארכיון COL)
כתב COL
ביום ראשון שעבר, בירכו בירושלים שישים ריבוא יהודים את הברכה הנדירה "ברוך חכם הרזים". היה זה במהלך העצרת הגדולה לחיזוק לומדי התורה בארץ-הקודש.
מעניין לציין שביחידות האחרונה של האדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם" זצ"ל, לפני שלושים שנה בדיוק - בי"ג אדר א' תדש"מ, התייחס הרבי בסוף היחידות לברכת 'ברוך חכם הרזים'.
להלן תמליל מאותה 'יחידות':
...האדמו"ר מגור: גם החיוב דקידוש שם שמים – "ונקדשתי בתוך בני ישראל" – קשור עם ענין של פירסום, בעשרה מישראל.
הרבי: מעלת הפירסום – "ברוב עם הדרת מלך" – מצינו בהלכה גם בחודש אדר: "מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה", ואיתא במג"א ש"אע"ג שיש לו ק' אנשים מצוה לקרותה בציבור משום ברוב עם וכו'", כלומר, גם כאשר יש עשרה מישראל בלעדו, ואפילו כשיש גם הנוסף הי"א, ואפילו ק' אנשים – חייב היחיד לשמוע קריאת המגילה בציבור, "ברוב עם", וענין זה הוא לא רק לטובתו של היחיד, ששומע את המגילה בציבור, אלא עי"ז נפעל עילוי בכל הציבור כולו, כי כאשר נוסף עוד יהודי אחד – נוסף ב"רוב עם", ועי"ז נוסף ב"הדרת מלך" וכידוע שבעניני קדושה קשורה ה"כמות" עם ה"איכות", היינו, שהוספה בכמות מורה על הוספה גם באיכות.
האדמו"ר מגור: מצינו גם בנוגע לברכת המזון, ש"לפי רוב הקהל הם מברכים" – לדעת ר' יוסי הגלילי, ואף שלהלכה אין חילוק בנוסח הברכה בין מועטים למרובים, הרי מובן שנוסף עילוי מיוחד בהתאם ל"רוב הקהל".
הרבי: כאשר יהיו ששים ריבוא מישראל יחדיו – יוכלו לכל הדעות לברך את הברכה המיוחדת "ברוך חכם הרזים".
[האדמו"ר מגור ביקש לדבר עם הרבי ביחידות. כעבור שעה וחצי לערך – יצא האדמו"ר מגור כשהרבי מלווהו עד פתח חדרו הק'].
ביום ראשון שעבר, בירכו בירושלים שישים ריבוא יהודים את הברכה הנדירה "ברוך חכם הרזים". היה זה במהלך העצרת הגדולה לחיזוק לומדי התורה בארץ-הקודש.
מעניין לציין שביחידות האחרונה של האדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם" זצ"ל, לפני שלושים שנה בדיוק - בי"ג אדר א' תדש"מ, התייחס הרבי בסוף היחידות לברכת 'ברוך חכם הרזים'.
להלן תמליל מאותה 'יחידות':
...האדמו"ר מגור: גם החיוב דקידוש שם שמים – "ונקדשתי בתוך בני ישראל" – קשור עם ענין של פירסום, בעשרה מישראל.
הרבי: מעלת הפירסום – "ברוב עם הדרת מלך" – מצינו בהלכה גם בחודש אדר: "מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה", ואיתא במג"א ש"אע"ג שיש לו ק' אנשים מצוה לקרותה בציבור משום ברוב עם וכו'", כלומר, גם כאשר יש עשרה מישראל בלעדו, ואפילו כשיש גם הנוסף הי"א, ואפילו ק' אנשים – חייב היחיד לשמוע קריאת המגילה בציבור, "ברוב עם", וענין זה הוא לא רק לטובתו של היחיד, ששומע את המגילה בציבור, אלא עי"ז נפעל עילוי בכל הציבור כולו, כי כאשר נוסף עוד יהודי אחד – נוסף ב"רוב עם", ועי"ז נוסף ב"הדרת מלך" וכידוע שבעניני קדושה קשורה ה"כמות" עם ה"איכות", היינו, שהוספה בכמות מורה על הוספה גם באיכות.
האדמו"ר מגור: מצינו גם בנוגע לברכת המזון, ש"לפי רוב הקהל הם מברכים" – לדעת ר' יוסי הגלילי, ואף שלהלכה אין חילוק בנוסח הברכה בין מועטים למרובים, הרי מובן שנוסף עילוי מיוחד בהתאם ל"רוב הקהל".
הרבי: כאשר יהיו ששים ריבוא מישראל יחדיו – יוכלו לכל הדעות לברך את הברכה המיוחדת "ברוך חכם הרזים".
[האדמו"ר מגור ביקש לדבר עם הרבי ביחידות. כעבור שעה וחצי לערך – יצא האדמו"ר מגור כשהרבי מלווהו עד פתח חדרו הק'].
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
