לתת דמי פורים למחנך, זה להיות 'מענטש'! ● דעה
מאת: שמואל שמני
כי השוחד יעור פיקחים
לא הייתי מתיימר להביע דעתי – דעה משוחדת (אני מת על המחנך של בני) בנושא רגיש כזה של בזבוז ממון הציבור (6 נפשות משפחתי) שלא לצורך ועוד להסתכן באיסור נתינת שוחד, חס ושלום, לולא שכבר הועלה הנושא לדיון מעל אתר זה והמסקנא היתה לשלילה בצירוף הנימוק הנ"ל של חשש שוחד.
אי לכך החלטתי לצאת מקונכיית השקט שלי ולהודות בפה מלא שאני מאלו שנותנים בכל שנה 'שוחד' למחנך של בני. למען ההגינות אף אוסיף לומר שהם מחזירים לי טובה בכך שמשקיעים את נשמתם כדי לחנך את בני, דבר שספק בכלל אם אני לבדי הייתי מצליח לעשות למענו. זו המתנה המקסימלית שאני מסוגל לתת לבני ועוד במינימום השקעה!
מתי חשבתם מהו בכלל מחנך?
עכשיו אציע שאלה עובדתית! נראה אי מי מהקוראים שיקום ויאמר שבאם חס ושלום בנו היה נזקק למטפל אישי מחוץ למסגרת החינוך הנורמטיבית, הוא לא היה נותן כל הון שבעולם כדי להשיג עבורו את המעולה שבמטפלים. היש אחד כזה במחוזותינו השפויים?
באם הנכם מסכימים לעובדה הנ"ל, בואו ונעשה חושבים עוד צעד קדימה! באם היו מציעים לכם עסקת חבילה עבור בנכם המיוחד, עסקה הכוללת אדם אחד שהוא גם מטפל אישי וגם מחנך חסידי שגם יטפל בבעיות הקשות של בנכם וגם יחנכו בחדא מחתא, האם הייתם מסרבים לעיסקה או שהייתם עוטים עליה כמוצא שלל רב?
עכשיו בואו, רובנו הגדול של הקוראים, ונודה לה' על שבננו לא זקוק למטפל אישי צמוד ומסתדר במסגרת רגילה של מחנך עם 20 – 30 תלמידים כ"י, כאן מדובר במחנך שאולי אינו מטפל אישי של בנכם אך בוודאי שלא ניתן להתעלם מהעובדה הבסיסית שב"ה בזכות החינוך היום – יומי המוצלח שבנכם מקבל מהמחנך שלו, הוא לא נזקק בשל כך למטפל אישי ויתירה מזו אתם ההורים יכולים לצאת מביתכם ולעסוק בנפש שקטה בהמצאת מקור מחיה לבני הבית, ביודעכם שבשעות אלו שאתם עושים לביתכם, בנכם היקר מופקד בידיו האמונות של המחנך הדגול. המחנך הזה משקיע כל עמלו כדי להיות עבור בנכם מחמדכם כל מה שהוא זקוק לו, החל מבייבי סיטר בשעות העבודה שלכם ועד לדמות חינוכית המהווה חיקוי לדוגמה בהתנהגותו בכל עת ושעה.
את מי השוחד מעוור?
לאחר הצעת הדברים מעטי הכמות ורבי האיכות בדבר התועלת הרוחנית של המחנך לבנכם היקר, ארשה לעצמי להציע עבורכם קל וחומר! ומה כשמדובר במלצר באולם השמחות או במסעדה שדואג להנאת החיך שלכם אתם לא תהססו לרגע ותתנו לו טיפ יפה ביודעכם שבנתינה זו הנכם זוכים לשירות אדיב ממנו בתוספת של עוד כמה קלוריות משובחות למנה העיקרית שלכם ולהנאת הכרס ופיטום הנפש הבהמית שלכם, קל וחומר בן בנו של קל וחומר כאשר מדובר בלתת מתנה פעם בשנה למחנך שהוגה בכל יום במשך שעות רצופות כדי שילדכם יגדל להיות חסיד ירא שמים ולמדן ושליח הגון של הרבי, מחנך כזה שעושה את המירב להחדיר אלוקות בבנכם, ודרכו זה מחדיר אלוקות בביתכם, הלא תואילו לחשוב שמגיעים לו דמי שירות מעט מן המעט אם בכלל ניתן לאמוד תמורה לשירות רוחני עצום כזה?
אך לא! כאן מתעורר פתאום היצר ה"טוב" שבכם ומזהיר אתכם מאיסור נתינת שוחד!
הבה ונתבונן מהו השוחד? האם אתם חוששים שבעקבות דמי הפורים שתתנו לו הוא יעניק לבנכם יותר תשומת לב מאשר לשאר התלמידים? מה הבעיה? תתנו עמו בפירוש שאינכם מעוניינים בכך ושימשיך לחנך את בנכם כפי שחינכו עד עכשיו והכל יבוא על מקומו בשלום!
נסתכל לאמת בעיניים
ועתה ניגש לאמת! גם אתם ההורים יודעים בעצמכם שמתנת הפורים אינה בקשה ורמז מהמחנך על פרוטקציות מכאן ולהבא בדיוק כשם שלא הבאתם לו דמי פרוטקציות בתחילת חודש אלול עבור התקופה של לפני פורים, אלא הדברים ברורים מאליהם שבנתינה זו הנכם מביעים אקט של הערכה על כל ההשקעה שהשקיע בבנכם עד עתה. ובשתי מילים: הכרת הטוב!
הרי כמו שבעבודתכם או בכל סוג של עבודה לא יעלה על לב המנהל לא לתת מתנת חג לעובדים מחשש שוחד, אלא כל מנהל שפוי יודע שאם רוצה לתחזק ולמנף את העסק, עליו להכיר טובה לעובדים, וכי לא כך גם אתם ההורים אמורים להתבונן על הנושא בעניין חינוך בנכם?
זויות ראייה נוספות אך לא פחות חשובות
ישנן עוד שתי נקודות מבט בנושא ההענקה למחנך:
א. נושא החינוך. כאשר הבן שלכם יודע שאתם מכבדים מאוד את המחנך זה ייתן לו הסתכלות מכבדת על המחנך וגם הוא יתנהג אליו בהתאם. זו ההזדמנות שלכם לא רק כהורים של הילד, אלא בעיקר כמחנכים שלו להראות לו מה אתם חושבים בדיוק על המחנך שלו. עוד ועיקר: דבר זה יחזיר אליכם הערכה מבנכם בכפליים, כי כשהוא רואה שלהוריו יש כבוד למחנך גם הוא יעריך אותם על כך.
ב. חשבתם פעם שאולי תזכו בנתינה זו לסייע למחנך הדגול בכלכלת הבית לקראת חג הפסח? כן כן. מה שאתם שומעים. אותו מחנך שמוסר עצמו יום יום בדאגה לבנכם יחד עם עוד עשרות תלמידים בכיתה - דבר שהוא מעבר ליכולות האנושיות שלכם כהורים, הוא עושה זאת במשכורת זעומה, מן המפורסמות. אז מה יקרה אם פעם בשנה תסייעו לו בכלכלת הבית ותעטו זאת במעטה של מתנת פורים? הרי גם מי מביניכם שהתבייש לסייע לו במשך השנה מחשש שמא ייעלב, גם הוא אמור לקפוץ על חלון הזדמנויות זה כמוצא שלל רב וליתן לו סיוע לחג ואם חושש משום הלבנת פנים, יעטה זאת במעטה של מתנת פורים.
זו דעתי כהורה מאז ולתמיד.
בברכה לפורים חסידי אנושי ושמח.