א' השלוחים

דבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו', וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית. הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים. ותוסיף הצרה צרות אחרות. הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי. כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהיא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי. (רמב"ם, הלכות תעניות, פ"א, ה"ב-ג').

*  *  *

יהודי הוא מעל לטבע. נקודה זו השריש בנו הרבי בריבוי שיחות-קודש שלו. עולה היא יפה עם רעיון אחדותו ית', ההשגחה הפרטית וההבנה במהותם של ישראל. מודגשת היא במיוחד גם בימי הפורים, בין היתר בכך שהפעולות הממשיות הראשונות שננקטו לביטול הגזירה היו רוחניות, משום שברור הוא שאם גזירה על כלל ישראל (ואף על הפרט), שורשה הוא בוודאי רוחני. וא"כ, עקירתה מתחילה בצד הרוחני.

נקודה זו יפה מתבטא בדברי הרמב"ם דלעיל: אם עת צרה באה ליהודי, סיבתה היא רוחנית. אין לומר "נקרה נקרית". מוכרחים לפעול, ופעולה מוכרחת להיות רוחנית.

וכלל ישראל הרי גוף אחד הוא, ובעי' בפרט – נובעת מן הכלל ומשפיעה על הכלל. אם כן, תיקון המצב אינו רק (עם כל נחיצותן!) בפרקי תהילים והוספת מעש"ט למען הפרט, אלא בתיקוננו אנו, תיקון כל פרט ופרט, וממילא יבוא התיקון הכללי, שישפיע על כל הפרטים.

*  *  *

כלפי מה הדברים אמורים?

נאמנים לכלל המובא בשיחות קודש ש"אין להאריך בעניינים המבהילים", נסתפק בצמצום. ונעיר את תשומת הלב למצב הקשה השורר בתוככי אנ"ש. ובפרט בנוגע לשלוחים, אנשי הרבי. ובפרטי פרטיות, כיוון שטבע האנושי לשים על לב יותר לכך: למקרי הפטירה של שלוחים צעירים. השליח יעקב ארי' שמולביץ, השליח דניאל מוסקוביץ' ע"ה, השליח ישראל בוטמן ע"ה.

ולהבדיל בכל הבדל שהוא, השליח היקר הזקוק לרפואה שלימה: מרדכי בן רחל.

ריבונו של עולם! הרי ברור לכל אחד מאיתנו שבהסתכלות יהודית-חסידית אמיתית. הסתכלות כפי שתורת החסידות מסתכלת על העולם, המצב מזעזע! שלוחים של הרבי, שכל אחד בפרטי פרטיות מסור ונתון לעבודת השליחות בלי גוזמא - - - מצב שכזה מורה ומעיד על משהו!

ניתי ספר ונחזי' כיצד הביט הרבי על מקרים שכאלו (לא תקפ"צ לע"ו!): הת' דברוסקין, ביה"ס למלאכה, ר' דוד אוקנוב, מ' פעשא לאפיין ועוד. כל אחד מהם היה בעיני הרבי בעל משמעות מכריעה, עליונה, איומה, ומחייבת. וכאן הרי מדובר על שלוחים של הרבי...

פסק הנשר הגדול בלשון צח וברור: "יזעקו עליה, ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן כו' וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם". אין מקרה בעולם, וכל הקורה הוא בהשגחה פרטית. ותפקידנו, ראשית, לשים זאת אל לב, להכיר בעבודה שאין זה מצב נורמלי. ובאחריותנו לפעול בזאת. בנפשנו הדבר. בנפשנו ובדמנו.

*  *  *

בפשטות, מיותר להביא הצעות מעשיות. ידע איניש בנפשי' במה יכול הוא לפעול, ואאין הכוונה (רק) לעוד קאפיטל תהילים. הכוונה היא לפעול באופן של שינוי.

אמנם, על מנת למנוע את עצת היצר המעצל מלחשוב, יובאו כאן שלושה הצעות לתחומים בהם דרוש שיפור באופן כללי בקרב אנ"ש. תחומים היקרים וחשובים לרבי. ויודגש: אין הדברים באים כ'סך-הכל' של האמור לעיל. האמור לעיל אין לו 'סך הכל' תחום לשלושה סעיפים. האמור לעיל אמור לעורר, לשנות משהו בחשיבה (וממילא) במעשה. ההצעות הנ"ל באות כתוספת, כהמלצה להתמקדות:

א)      תורה: חובה על כל איש ישראל בכל רגע. יחוד נפלא ועצום שאין כדוגמתו. אחד ממבצעי קודש של הרבי. להוסיף בלימוד התורה: מתחיל מהשיעורים היומיים. וממשיך בשיעורי תורה המתקיימים ברבים. בנגלה, בחסידות, בתורת הרבי ובענייני גאולה ומשיח.

ב)      תפילה: בזמנה. במניין. במתינות. מתחילתה ועד סופה. מומלץ גם שיתוף של המחשבה בתפילה, ולימוד חסידות לפניה. כל חד לפום שיעורא דילי'.

ג)        אהבת ישראל: מתחיל מחשיבה על הנושא, להכיר ולהרגיש את הצורך בדבר. ואת האמת, אשר כל יהודי ראוי לאהבה. וחסיד חב"ד – בפרט. לחדד לעצמנו את רצונו הק' של הרבי בנושא. וכמובן, הבאת הדברים לידי פועל ממשי.

וכל זה כמובן, סובב סביב לשליחותנו העיקרית: להביא לימות המשיח. אשר גם היא דורשת חידוד וליבון שוב ושוב. התבוננות רצינית בגאולה, בתוכנה ובמשמעותה. העלאת הדברים לשיח, בינינו, במשפחתנו ובקהילתנו.

*  *  *

הצעות אלו הובאו כאן לפי דרכו של הרבי, אשר כל ביאור עמוק ותביעה לשינוי בגישה סיים בהצעות מעשיות, ופרט את הרעיונות לפרוטות. אך אסור שיבואו הדברים 'על חשבון'. הנקודה הכללית: החשיבה מוכרחת להשתנות. אסור לנו להיות אדישים למצב. האירועים האחרונים הם תביעה לכל אחד ואחד מאיתנו לפעול בעצמו הזזה, שינוי. "מדרכי התשובה הוא".

יהיו הדברים הנ"ל לרפואתם של השלוחים שיחיו: חיים מרדכי בן רחל. שלום דובער בן לובה. בתוך שאר השלוחים ואנ"ש שיחיו (אשר רבים מהם זקוקים גם כן, תומ"י, לרפוא"ש) ובתוך כלל ישראל. לרפואה שלימה בניסי ניסים ונפלאות גדולות בכל, בפועל ובגלוי. בריאות איתנה וחיים נצחיים. בהתגלות השלימה והמידית, כאשר ייאמר לצרותינו די גמור ומוחלט – תיכף ומיד ממש, "הקב"ה מוכרח (כביכול) לתת לכל יהודי, ולכל בני ישראל – אריכות ימים ושנים טובות", ותהי' התגלות מלך המשיח למטה מעשרה טפחים, נאו.