"כולנו חייבים לו": יו"ר הכנסת סופד לרב מרדכי ליפשיץ ● מרגש
מנחם כהן
בשכונת קראון-הייטס בניו-יורק נפטר אתמול החסיד, בעל מסירות הנפש, הרב מרדכי (מוטל) ליפשיץ ע"ה. בן 97 היה בפטירתו. הרב ליפשיץ, שרד שתי מלחמות עולם ולחם במסירות של ממש עבור היהדות תחת השלטון הקומוניסטי. המנוח נודע בכינוי "השוחט ממוסקבה", ובשנים האחרונות התגורר בקראון-הייטס.
קצרה היריעה מלפרט את מסכת חייו בימי שלטון הקומוניזם, שם נכלא ועונה בשל פעילותו לביצור חומות היהדות. באחד מפרקי חייו אף נאסר למשך שבע שנים.
לימים, זכה להקים משפחה לתפארת. במשך שנים שימש כשוחט ומוהל במוסקבה, כשבתחילת שנות הנו"נים יצא משערי ברית המועצות לאחר נפילת מסך הברזל.
הוא היה הכל
יו"ר הכנסת, מר יולי אדלשטיין, כואב באופן אישי את פטירתו של החסיד הישיש, אותו הוא מכנה לאורך כל השיחה "ר' מוטל". בראיון מיוחד ל-COL, מספר יו"ר הכנסת על היכרותו רבת-השנים עם הרב ליפשיץ ע"ה. למרות מרחק הזמן שחלף, הוא מדבר על הרב ליפשיץ באהבה רבה, כאילו רק אתמול יצא מברית המועצות.
"הצטערתי אתמול מאוד לשמוע על פטירתו", הוא אומר בפתח השיחה, "שוחחתי איתו לפני כמה שבועות בטלפון. לאחר פטירת רעייתי ע"ה, הוא ניחם אותי באמצעות קטע וידאו שבתו שלחה אליי. אתמול, לאחר שנודע לי על פטירתו, צפיתי שוב בקטע הוידאו ונזכרתי בו". 
הרב ליפשיץ עם הרבי בחג הסוכות
בן 97 היה הרב ליפשיץ בפטירתו. "זה לא סוד שהוא כבר היה בא בימים. תמיד התבדחתי שביום הולדת המאה שלו, נביא אותו לארץ. לצערי הוא לא הגיע לזה", אומר יו"ר הכנסת בכאב.
הוא חוזר שנים רבות אחורה, לימי השלטון הסוביטי ולהיכרות האישית והחמה שהייתה לו עם הרב ליפשיץ ע"ה. "לגביי אותה תקופה, אפשר לומד שההגדרה שנתן לעצמו 'מוטל דער שוחט' - היא ההגדרה הכי לא-נכונה שיכולה להיות, כי הוא היה הכל: מוהל, שוחט, שליח ציבור, פעיל, מורה, מארגן אירועים ומעמיד חופה וקידושים.
"עם כל הכבוד לשחיטה הכשרה ולאוכל - דבר חשוב בפני עצמו - המון תינוקות שנימולו באותה תקופה חייבים לר' מוטל הרבה, כך גם הרבה זוגות - כמונו למשל - חייבים לר' מוטל".
התפילות עם ר' מוטל
יו"ר הכנסת חוזר לימים ההם ומספר ברגש רב על התפילות עם ר' מוטל. "באולם הגדול הייתה תפילה רישמית, ובאולם הקטן התפללו כמו שצריך עם ר' מוטל. לא אשכח את תפילת יום הכיפורים, כשבסופה, ר' מוטל היה אומר בלחש: 'לשנה הבאה בירושלים', לוחש יו"ר הכנסת, בניסיון להמחיש את עוצמת הקול בימים ההם. ככה תמיד-תמיד נזכור את ר' מוטל".
כשאנו מבקשים לשמוע ממנו סיפור מיוחד, הוא מיד שולף סיפור דרמטי שהכוכב הראשי שבו, היה איך לא, ר' מוטל: "מספר פעילים חברים במוסקבה התכנסנו בדירה יחסית גדולה לצורך ברית מילה לבנו של אחד החברים, שכעת איני זוכר את שמו. המוהל היה ר' מוטל וכולנו חיכינו לו. לפתע נשמעו דפיקות על הדלת. היו אלה אנשי משטרה. 
חופה במחתרת: יו"ר הכנסת בשעת החופה, מוקף בחסידי חב"ד
"הם אמרו את הטקסט הרגיל והמוכר שנועד ליצור הפרעה קלאסית לכל שיעור או חגיגה יהודית: 'קיבלנו תלונות מהשכנים שיש פה רעש ובאנו לבדוק מה קורה, כולם מתבקשים להציג תעודת מזהות'. כרגיל, הביקור יצר באלגן שלם. אבל דבר אחד היה ברור לכולם: ברית לא תהיה.
"ידענו גם ידענו שר' מוטל בוגר מחנות ובוודאי אם התקרב ויראה שיש ניידת, הוא יימלט מהמקום ולא יחזור לפה. מה, הוא מתאבד חלילה? צריכים להבין משהו ברור: מבחינת השלטונות - ביצוע ברית זו התערבות רפואית אסורה. אדם שעושה זאת מבצע עברה פלילית לפי כל דין. אין שום סמכות לאיש לחתוך אבר מן החי, יהיו הנסיבות אשר יהיו.
"השוטרים בדקו את התעודות וכולנו היינו חפויי ראש. דקות ספורות לאחר שהשוטרים עזבו, נשמעו שוב דפיקות. ומי בדלת? ר' מוטל... להגיד שהוא היה חיוור כמו סיד - זה לא לומר כלום. החולצה הלבנה הכי נקייה הייתה לעומתו אדומה... ר' מוטל סיפר כשראה את השוטרים הוא התחבא בשיחים, שם ישב וחיכה... כשראה שהם עזבו, הזדרז לעלות לבית.
"מאז למדתי ערך נוסף על 'מיהו גיבור'. הרי אף-אחד בעולם לא היה מאשים אותו אם הוא היה בוחר שלא לעלות לדירה. כל אחד ידע מה יחכה לו - אם חלילה ייתפס, ועוד עם המזוודה שלו ובה אמצעים רפואיים לברית המילה. אבל הוא, ר' מוטל, חשב אחרת, כי הוא היה המוהל היחידי בסביבה.
"הוא הבין גם הבין שאם לא הוא, לא תתקיים הברית במועד. הסיפור הזה לימד אותי הרבה מאוד דברים, וכמובן מהי גבורה יהודית".
מאפשרים לכם לקבל
