מערכת COL
|
יום ל' אדר א ה׳תשע״ד
02.03.2014
10 שאלות תם ● הרב דוד-מאיר דרוקמן
דבר אחד ברור: מי שמתבטא שתלמיד ישיבה שאינו משרת בצה"ל הינו "מבטל מצות עשה", לוקה בשטחיות תורנית מדהימה בלשון המעטה ● הרב דוד-מאיר דרוקמן, רבה של קריית מוצקין, בטור דעה על סדר היום 10 שאלות תם
הרב דוד מאיר דרוקמן (צילום: אליהו לוי)
הרב דוד מאיר דרוקמן
ידועה אימרתו של רבי ישראל סלנט זצוק"ל, כי כל השנה צריך להיות יהודי בהרגשה של 'אלול', וחודש אלול הוא בודאי אלול. האידנא, יש כנראה האומרים שכל השנה צריך לומר 'תורות של פורים', ועל אחת כמה וכמה שיש לנהוג כך בחודשי הפורים – אדר ראשון ושני....
ביחס למה דברים אמורים? לא אחת, ובמיוחד לאחרונה, נשמעות הכרזות מפי אישים תורניים ב'ציונות הדתית לאומית' כי קיימת ממש 'מצווה' לשרת בצבא, וזאת אפילו אם זה בא על חשבון לימוד תורה.
איברא, שעד ימים אלה לתומי סברתי כי 'מצווה' זו נולדה במוחם של לבלרי עט מליגה ב' או ג' של ציבור זה, אלא שבימים האחרונים האזנתי להקלטה מדברים שאמר במוצאי שבת קודש האחרון, אחד מהרבנים הנחשבים, המוכרים והמוקרים (גילוי נאות: גם על ידי), מכותל 'המזרח' של ציבור זה, ואם זה לא היה אדר שיש להרבות בו בשמחה, לא היה נותר אלא מאד להצטער.
* * * * *
וכה אמר רבו של הישוב הר ברכה הרב אליעזר מלמד שליט"א (כמעט מילה במילה), במסגרת תכנית 'מלוה מלכה' ברשת ב';
* נתחיל מסיום דבריו: "והלוואי וכל ישראל היו במסגרת ישיבות ההסדר". כך לא פחות.
* במענה לשאלה – האם יש להפריד תלמידי ישיבה מהסטנדר למען שירות בצבא עונה הרב מלמד – שרק מי שלומד על מנת, בהמשך הזמן, ללמד, לו – יש היתר להמשיך ללמוד (ובכך הוא מיישב, מדוע הוא עצמו עשה אך שירות צבאי "קצר מאד"), אבל ביחס לכלל ישראל:"יש מצווה שילך לשרת בצבא"!
* המשך: שירות בצה"ל לדידו של הרב מלמד היא 'מצווה', כמו ששמירת שבת היא 'מצווה'.
* ועוד הוא אומר: "בעיניי, 'גדולי ישראל' הם אלה שאומרים שיש מצווה לשרת בצבא".
רבים בציבור זה, ויש ביניהם יראים ותמימים, אהובים עלי, ברם, מה נעשה והאמת אהובה מהכול; השטחיות שאוחזת כאש בשדה קוצים בציבור הדתי-לאומי להגדיר את הגיוס לצה"ל כ'מצווה', והנובע מכך - ש 'ה'חרדים' הינם לא פחות מאשר "מבטלי מצות עשה של גיוס לצה"ל" - מזכירה לי את הסיפור המשעשע, שפעם נתקל שמר'ל שהיה התמהוני של השטעטל, באחד האדמורי"ם כשהוא מרקד ב'קידוש לבנה'. שאל שמר'ל את האדמו"ר: רב'ה למה אתה רוקד?", ענה לו האדמו"ר: "קידוש לבנה הוא הרי מצווה, ומצוות צריך לקיים בשמחה".
לא הרפה שמר'ל והמשיך להקשות בחכמה: "רב'ה, 'אשר יצר' הוא הרי גם מצווה'?...
כך זה שעפ"י תחושות בטן שולפים ומחליטים מה נכלל בגדר של 'מצווה' ומה לא.
אגב, כדי להשלים את הסיפור הנ"ל – נחשוף שאותו אדמו"ר ענה לאותו שמר'ל (לאחר שקלט, כמובן, עם מי יש לו עסק): "הו, הו, כשיהיה לך 'אשר יצר' רק פעם בחודש (כמו קידוש לבנה) אוי וועסטו טאנצן (=אוי כבר תרקוד)..
* * * * *
הבה ניפרד לרגע מעליצות חודש אדר, ניתנה ראש ונשובה לענייננו, ונדון, לפחות בקצירת האומר, מהו באמת הגדר של 'מצווה', אבל לפני כן – 10 שאלות תם, מה שנקרא 'קלאץ-קשיות', באזני הרב מלמד שליט"א:
א. האם הוא סבור שרבותיו הג'; הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרצי"ה קוק – ביטלו 'מצות עשה'? כי למיטב ידיעתנו – הנ"ל לא שירתו בצבא (לא בצה"ל, לא בהגנה, לא באצ"ל או בלח"י. אולי ב'משמר העם' – אינני יודע).
ב. מה הגדר של ביטול ה'מצוה' של שירות בצבא – האם זה כמי שמבטל חלילה מצות עשה של תפילין? ציצית? שופר? ברית מילה?
ג. ביקור חולים והלווית המת הינן אליבא דכולי עלמא בגדר של מצוות. האם סתם אדם או תלמיד ישיבה – צריך מידי בוקר לגשת ללוח המודעות ולערוך 'ספירת מלאי' - כמה מודעות עם מסגרת שחורה ל"ע הדביקו באותו יום, וזאת כדי ללוות את כל מתי עמך ישראל? נשמע הזוי? למה? זוהי הרי 'מצווה'?! עכ"פ כפי פשטות לשונו של הרב מלמד.
ד. האם חייב אדם לתת ..גט לאשתו – כדי לקיים מצות עשה של "וכתב לה ספר כריתות"?
ה. לחידוד הענין, נרשה לעצמנו להיסחף ולשאול; האם לא כדאי שאדם לפחות פעם בחייו ...יגזול, כדי לקיים מצות עשה של "והשיב את הגזילה אשר גזל"?
ו. מהו בדיוק' ה'שיעור' ההלכתי של משך זמן קיום ה'מצוה' של שירות בצה"ל (כשיעור חזו"א? הגר"ח נאה?) – יום, יומיים, חודש חודשיים? כל החיים? 17 חודש כ'שיעור' ה'הסדר'? 24 חודשים כ'שיעור' בוגי יעלון? תורה היא, ולימוד היא צריכה.
מה המצב: האם רמי"ם בישיבות הסדר, נניח בגיל60, מקיימים בפועל את ה'מצוות עשה' הזו.
האם ראש ישיבת ההסדר הראשונה ('כרם דיבנה') הגרח"י גולדוויכט קיים את ה'מצווה'?
ז. מה יהיה הדין מי ששלטונות הצבא מסרבים לגייסו, (כ'כהניסטים', כ'נערי הגבעות', ואגב זה, לא נראה לי כי בעתיד יסכימו לגייס את אנשי 'תולדות אהרן') – האם יש למסור את הנפש ולהיכנס לבסיס הצבאי בכוח? שהרי לימדונו רבותינו ש'דינא דמלכותא דינא' לא תופס במצב ש'המלכות' מצווה לעבור על ציווי תורה, ואליבא דהרבנים הנ"ל יש "ממש מצווה להתגייס" - הרי שצריכים בכוח ובמסירות נפש לתפוס את הנשק ביד ולהצטרף לציבור הלוחמים! ה'מלכות' לא תכפה עלינו לבטל 'מצות עשה'. לא יעלה על הדעת!
ח. ובענין זה, איזו ברכה מברכים על קיום 'מצות' הגיוס'?
ט. וגם; האם רובה שהתיישן ובלה חייב 'גניזה' כדין תשמישי מצוה? או שמא יש להקל בזה כי לא נחקק עליו שם הוי'? שוב ראיתי שהרב אבינר פסק כי יש לטנקים גדר של 'מכשירי מצוה'. ודו"ק.
י. בודאי מתכוון הרב מלמד, שהמלחמה הנוכחית של עם ישראל כנגד אויביו הסובבים אותו הוא בגדר 'מלחמה מצוה' כמ"ש הרמב"ם: "אי-זו היא מלחמת מצווה - זו מלחמת שבעה עממים ,ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם", שאז אפילו "חתן מחדרו וכלה מחופתה" מצטרפים ללוחמים.
לאור הנ"ל, מה המצב בישיבות ההסדר? האם החתן (או/ו הכלה) עומדים תחת החופה עם קלצ'ניקוב על כתפם ונעלים צבאיות לרגלם? ובאם התשובה היא שלילית: - האם אין חשש שהם בעצם מבטלים 'מצות עשה'?
קצרה היריעה מלהשתרע, אבל דבר אחד ברור: מי, מהציבור הסרוג, המתבטא שתלמיד ישיבה שאינו משרת בצה"ל הינו "מבטל מצות עשה", במחילה, מי שאומר כן, הינו לוקה בשטחיות תורנית מדהימה בלשון המעטה.
* * * * *
הבה נעשה סדר בערבוביא .
ובכן, להווי ידוע, כי ישנם כמה סוגי מצוות;
1. מצוות שחייבים לקיימן, ואי קיומן מוגדר כ'מבטל מצות עשה' (כמו תפילין, ציצית וכו').
2. 'מצוות' שאין חובה אישית לרדוף ולקיימן, אף שהמקיימן נחשב כמקיים מצווה (כמו מצות 'פטר חמור', 'ראשית הגז' וכו').
3. 'מצוות' שאמנם אין מחויבות אישית לקיימן, ברם, יהודי ירא שמים ישמח שתיווצר אצלו הזדמנות לקיימן.
ברם, לא מצינו, ויתירה מזו, חמור מאד יהיה לומר כי כדי לקיים את המצוות שבסעיפים ,2,3 הנ"ל – יש לגרום לביטול תורה דרבים, ועד כדי חורבן עולם התורה, היה לא תהיה!
(ועיין בכ"ז רמב"ם ס' המצוות סיום מצוות עשה, רמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ב, של"ה שער האותיות אות א' בסופו, אות הקו"ף, קדושת האכילה, א'. ועוד).
ותן לחכם ויחכם עוד.
וזאת למודעי: מה שמרגלא בפומיה דהמון העם; "א מצוה אויף דיר" (="שיהיה לך למצווה"), "תזכה למצוות", שכל אלה בהחלט אמירות יהודיות נעימות ורגשיות, ברם, לאו בדווקא שהן קשורות לגדר הלכתי, וזהו על דרך השיר הנפוץ "מצווה גדולה להיות שמחה".
בהשקפה שניה, הבה נלמד זכות; אולי בכלל, הרב מלמד בהכרזתו כנ"ל ש"מצווה להתגייס לצה"ל" - הוא ורבותיו, התכוונו למושג "מצווה" כפי שהוא מורגל בפי הבריות, ותו לא.
* * * * *
זאת ועוד: מי גילה רז זה לרב מלמד שרק מי שלומד בישיבה מתוך כוונה ש"יצא ממנו משהו", היינו כשיטת הרב מלמד – רב, ראש ישיבה (ואם אני זוכר טוב את ההקלטה ששמעתי, הרב מלמד לא מתיר לימוד בישיבה ללא שירות צבאי אך לצורך להיות "ר"מ בישיבה תיכונית", זה מעט מידי לשיטתו).
- עכ"פ אנו מרבותינו הק' קיבלנו, וכך הוא ממש בכל הספרים הקדושים שאת מימיהם אנו משתדלים בע"ה לשתות – שעצם לימוד התורה לשמה, ללא כל תכלית, כולל לימוד ללא כוונה ש'רב ייקרא' ורשכבה"ג יכונה – עצם לימוד התורה נטו (אפילו לפלפול בעלמא עפ"י אמיתתה של תורה, ללא מסקנת המעשה אשר יעשון), הזכות הזו של ה'ביינק קוועצער' (חובש ספסלי בית המדרש) - 'מגנא ומצלא' על חיילי הצבא!
כמו שמצינו בחז"ל שזכות תורתו של דוד המלך גרמה לשר הצבא שלו יואב בן צוריה לנצח במלחמה, וכפי שהגדיר זאת גאון עוזנו רבנו הקדוש מליובאוויטש (שגם הרב מלמד, דומני, לא יחשוד בו שלא דאג לכלל ישראל) –ש'ציור' בחור ישיבה 'בטלני' עם הגמרא הישנה והקרועה אך תורם לביטחון ארץ ישראל!
מעשיה נודעה: ביקש המורה מתלמידיו בכיתת הגיל הרך, לכתוב חיבור קצר על 'מעשה טוב' שעשה לאחרונה. כתב אחד הילדים שהוא עשה 'חסד' והעביר יהודי זקן את הכביש. המורה מאד התרגש נוכח מעשהו האצילי של הילד ושאל אותו: "איך זה היה? האם הזקן ביקש ממך שתעזור לו?" / "לא, ענה הילד – הזקן לא ביקש. הכרחתי אותו. העברתי אותו את הכביש ..בעל כורחו".
אתם מבינים? בניגוד לפוליטיקאים, אליבא דמפקדת אכ"א - הצבא ממש לא זקוק לתלמידי הישיבות. כבר התפרסם בשער בת רבים, שהצבא סובל בעליל, לא ממחסור, אלא מעודף בכוח אדם! בא מכובדנו הרב מלמד שליט"א ושותפיו לדעה, ומלמדים אותנו כי ממש 'מצווה' על תלמידי ישיבה להיפרד מלימוד התורה הקדושה, למען עבודות צביעה של גזעי העצים בבסיסי צה"ל, או קילוף תפוחי אדמה במטבח ('שוויון בנטל' כבר אמרנו?), וכל זאת במטרה לקיים את 'מצות' הפוליטיקאים.
במילים פשוטות: 'להכריח' את 'הזקן' - את הצבא לקולטם. ומי שלא עושה כן – הינו על תקן ונכנס לגדר של "מבטל מצות עשה". כך לא פחות.
* * * * *
פתח דברינו האיר באווירת פורים המתקרב, וברשותכם, נחתום מעין הפתיחה.
להלן ציטוט מהשעות האחרונות:
"בשיעור ב'מכון מאיר' התייחס הרב ערן טמיר לביטוי 'נשמור על עולם התורה' אותו אומרים דוברים חרדיים הוא מוטעה. 'אפשר להבין מאיפה זה בא מחוץ לארץ, שם בגלות, אין לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה. בלי עשייה, בלי מדע בלי לאומיות"". לא נגענו.
(פורסם ב'שעה טובה')
ידועה אימרתו של רבי ישראל סלנט זצוק"ל, כי כל השנה צריך להיות יהודי בהרגשה של 'אלול', וחודש אלול הוא בודאי אלול. האידנא, יש כנראה האומרים שכל השנה צריך לומר 'תורות של פורים', ועל אחת כמה וכמה שיש לנהוג כך בחודשי הפורים – אדר ראשון ושני....
ביחס למה דברים אמורים? לא אחת, ובמיוחד לאחרונה, נשמעות הכרזות מפי אישים תורניים ב'ציונות הדתית לאומית' כי קיימת ממש 'מצווה' לשרת בצבא, וזאת אפילו אם זה בא על חשבון לימוד תורה.
איברא, שעד ימים אלה לתומי סברתי כי 'מצווה' זו נולדה במוחם של לבלרי עט מליגה ב' או ג' של ציבור זה, אלא שבימים האחרונים האזנתי להקלטה מדברים שאמר במוצאי שבת קודש האחרון, אחד מהרבנים הנחשבים, המוכרים והמוקרים (גילוי נאות: גם על ידי), מכותל 'המזרח' של ציבור זה, ואם זה לא היה אדר שיש להרבות בו בשמחה, לא היה נותר אלא מאד להצטער.
* * * * *
וכה אמר רבו של הישוב הר ברכה הרב אליעזר מלמד שליט"א (כמעט מילה במילה), במסגרת תכנית 'מלוה מלכה' ברשת ב';
* נתחיל מסיום דבריו: "והלוואי וכל ישראל היו במסגרת ישיבות ההסדר". כך לא פחות.
* במענה לשאלה – האם יש להפריד תלמידי ישיבה מהסטנדר למען שירות בצבא עונה הרב מלמד – שרק מי שלומד על מנת, בהמשך הזמן, ללמד, לו – יש היתר להמשיך ללמוד (ובכך הוא מיישב, מדוע הוא עצמו עשה אך שירות צבאי "קצר מאד"), אבל ביחס לכלל ישראל:"יש מצווה שילך לשרת בצבא"!
* המשך: שירות בצה"ל לדידו של הרב מלמד היא 'מצווה', כמו ששמירת שבת היא 'מצווה'.
* ועוד הוא אומר: "בעיניי, 'גדולי ישראל' הם אלה שאומרים שיש מצווה לשרת בצבא".
רבים בציבור זה, ויש ביניהם יראים ותמימים, אהובים עלי, ברם, מה נעשה והאמת אהובה מהכול; השטחיות שאוחזת כאש בשדה קוצים בציבור הדתי-לאומי להגדיר את הגיוס לצה"ל כ'מצווה', והנובע מכך - ש 'ה'חרדים' הינם לא פחות מאשר "מבטלי מצות עשה של גיוס לצה"ל" - מזכירה לי את הסיפור המשעשע, שפעם נתקל שמר'ל שהיה התמהוני של השטעטל, באחד האדמורי"ם כשהוא מרקד ב'קידוש לבנה'. שאל שמר'ל את האדמו"ר: רב'ה למה אתה רוקד?", ענה לו האדמו"ר: "קידוש לבנה הוא הרי מצווה, ומצוות צריך לקיים בשמחה".
לא הרפה שמר'ל והמשיך להקשות בחכמה: "רב'ה, 'אשר יצר' הוא הרי גם מצווה'?...
כך זה שעפ"י תחושות בטן שולפים ומחליטים מה נכלל בגדר של 'מצווה' ומה לא.
אגב, כדי להשלים את הסיפור הנ"ל – נחשוף שאותו אדמו"ר ענה לאותו שמר'ל (לאחר שקלט, כמובן, עם מי יש לו עסק): "הו, הו, כשיהיה לך 'אשר יצר' רק פעם בחודש (כמו קידוש לבנה) אוי וועסטו טאנצן (=אוי כבר תרקוד)..
* * * * *
הבה ניפרד לרגע מעליצות חודש אדר, ניתנה ראש ונשובה לענייננו, ונדון, לפחות בקצירת האומר, מהו באמת הגדר של 'מצווה', אבל לפני כן – 10 שאלות תם, מה שנקרא 'קלאץ-קשיות', באזני הרב מלמד שליט"א:
א. האם הוא סבור שרבותיו הג'; הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרצי"ה קוק – ביטלו 'מצות עשה'? כי למיטב ידיעתנו – הנ"ל לא שירתו בצבא (לא בצה"ל, לא בהגנה, לא באצ"ל או בלח"י. אולי ב'משמר העם' – אינני יודע).
ב. מה הגדר של ביטול ה'מצוה' של שירות בצבא – האם זה כמי שמבטל חלילה מצות עשה של תפילין? ציצית? שופר? ברית מילה?
ג. ביקור חולים והלווית המת הינן אליבא דכולי עלמא בגדר של מצוות. האם סתם אדם או תלמיד ישיבה – צריך מידי בוקר לגשת ללוח המודעות ולערוך 'ספירת מלאי' - כמה מודעות עם מסגרת שחורה ל"ע הדביקו באותו יום, וזאת כדי ללוות את כל מתי עמך ישראל? נשמע הזוי? למה? זוהי הרי 'מצווה'?! עכ"פ כפי פשטות לשונו של הרב מלמד.
ד. האם חייב אדם לתת ..גט לאשתו – כדי לקיים מצות עשה של "וכתב לה ספר כריתות"?
ה. לחידוד הענין, נרשה לעצמנו להיסחף ולשאול; האם לא כדאי שאדם לפחות פעם בחייו ...יגזול, כדי לקיים מצות עשה של "והשיב את הגזילה אשר גזל"?
ו. מהו בדיוק' ה'שיעור' ההלכתי של משך זמן קיום ה'מצוה' של שירות בצה"ל (כשיעור חזו"א? הגר"ח נאה?) – יום, יומיים, חודש חודשיים? כל החיים? 17 חודש כ'שיעור' ה'הסדר'? 24 חודשים כ'שיעור' בוגי יעלון? תורה היא, ולימוד היא צריכה.
מה המצב: האם רמי"ם בישיבות הסדר, נניח בגיל60, מקיימים בפועל את ה'מצוות עשה' הזו.
האם ראש ישיבת ההסדר הראשונה ('כרם דיבנה') הגרח"י גולדוויכט קיים את ה'מצווה'?
ז. מה יהיה הדין מי ששלטונות הצבא מסרבים לגייסו, (כ'כהניסטים', כ'נערי הגבעות', ואגב זה, לא נראה לי כי בעתיד יסכימו לגייס את אנשי 'תולדות אהרן') – האם יש למסור את הנפש ולהיכנס לבסיס הצבאי בכוח? שהרי לימדונו רבותינו ש'דינא דמלכותא דינא' לא תופס במצב ש'המלכות' מצווה לעבור על ציווי תורה, ואליבא דהרבנים הנ"ל יש "ממש מצווה להתגייס" - הרי שצריכים בכוח ובמסירות נפש לתפוס את הנשק ביד ולהצטרף לציבור הלוחמים! ה'מלכות' לא תכפה עלינו לבטל 'מצות עשה'. לא יעלה על הדעת!
ח. ובענין זה, איזו ברכה מברכים על קיום 'מצות' הגיוס'?
ט. וגם; האם רובה שהתיישן ובלה חייב 'גניזה' כדין תשמישי מצוה? או שמא יש להקל בזה כי לא נחקק עליו שם הוי'? שוב ראיתי שהרב אבינר פסק כי יש לטנקים גדר של 'מכשירי מצוה'. ודו"ק.
י. בודאי מתכוון הרב מלמד, שהמלחמה הנוכחית של עם ישראל כנגד אויביו הסובבים אותו הוא בגדר 'מלחמה מצוה' כמ"ש הרמב"ם: "אי-זו היא מלחמת מצווה - זו מלחמת שבעה עממים ,ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם", שאז אפילו "חתן מחדרו וכלה מחופתה" מצטרפים ללוחמים.
לאור הנ"ל, מה המצב בישיבות ההסדר? האם החתן (או/ו הכלה) עומדים תחת החופה עם קלצ'ניקוב על כתפם ונעלים צבאיות לרגלם? ובאם התשובה היא שלילית: - האם אין חשש שהם בעצם מבטלים 'מצות עשה'?
קצרה היריעה מלהשתרע, אבל דבר אחד ברור: מי, מהציבור הסרוג, המתבטא שתלמיד ישיבה שאינו משרת בצה"ל הינו "מבטל מצות עשה", במחילה, מי שאומר כן, הינו לוקה בשטחיות תורנית מדהימה בלשון המעטה.
* * * * *
הבה נעשה סדר בערבוביא .
ובכן, להווי ידוע, כי ישנם כמה סוגי מצוות;
1. מצוות שחייבים לקיימן, ואי קיומן מוגדר כ'מבטל מצות עשה' (כמו תפילין, ציצית וכו').
2. 'מצוות' שאין חובה אישית לרדוף ולקיימן, אף שהמקיימן נחשב כמקיים מצווה (כמו מצות 'פטר חמור', 'ראשית הגז' וכו').
3. 'מצוות' שאמנם אין מחויבות אישית לקיימן, ברם, יהודי ירא שמים ישמח שתיווצר אצלו הזדמנות לקיימן.
ברם, לא מצינו, ויתירה מזו, חמור מאד יהיה לומר כי כדי לקיים את המצוות שבסעיפים ,2,3 הנ"ל – יש לגרום לביטול תורה דרבים, ועד כדי חורבן עולם התורה, היה לא תהיה!
(ועיין בכ"ז רמב"ם ס' המצוות סיום מצוות עשה, רמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ב, של"ה שער האותיות אות א' בסופו, אות הקו"ף, קדושת האכילה, א'. ועוד).
ותן לחכם ויחכם עוד.
וזאת למודעי: מה שמרגלא בפומיה דהמון העם; "א מצוה אויף דיר" (="שיהיה לך למצווה"), "תזכה למצוות", שכל אלה בהחלט אמירות יהודיות נעימות ורגשיות, ברם, לאו בדווקא שהן קשורות לגדר הלכתי, וזהו על דרך השיר הנפוץ "מצווה גדולה להיות שמחה".
בהשקפה שניה, הבה נלמד זכות; אולי בכלל, הרב מלמד בהכרזתו כנ"ל ש"מצווה להתגייס לצה"ל" - הוא ורבותיו, התכוונו למושג "מצווה" כפי שהוא מורגל בפי הבריות, ותו לא.
* * * * *
זאת ועוד: מי גילה רז זה לרב מלמד שרק מי שלומד בישיבה מתוך כוונה ש"יצא ממנו משהו", היינו כשיטת הרב מלמד – רב, ראש ישיבה (ואם אני זוכר טוב את ההקלטה ששמעתי, הרב מלמד לא מתיר לימוד בישיבה ללא שירות צבאי אך לצורך להיות "ר"מ בישיבה תיכונית", זה מעט מידי לשיטתו).
- עכ"פ אנו מרבותינו הק' קיבלנו, וכך הוא ממש בכל הספרים הקדושים שאת מימיהם אנו משתדלים בע"ה לשתות – שעצם לימוד התורה לשמה, ללא כל תכלית, כולל לימוד ללא כוונה ש'רב ייקרא' ורשכבה"ג יכונה – עצם לימוד התורה נטו (אפילו לפלפול בעלמא עפ"י אמיתתה של תורה, ללא מסקנת המעשה אשר יעשון), הזכות הזו של ה'ביינק קוועצער' (חובש ספסלי בית המדרש) - 'מגנא ומצלא' על חיילי הצבא!
כמו שמצינו בחז"ל שזכות תורתו של דוד המלך גרמה לשר הצבא שלו יואב בן צוריה לנצח במלחמה, וכפי שהגדיר זאת גאון עוזנו רבנו הקדוש מליובאוויטש (שגם הרב מלמד, דומני, לא יחשוד בו שלא דאג לכלל ישראל) –ש'ציור' בחור ישיבה 'בטלני' עם הגמרא הישנה והקרועה אך תורם לביטחון ארץ ישראל!
מעשיה נודעה: ביקש המורה מתלמידיו בכיתת הגיל הרך, לכתוב חיבור קצר על 'מעשה טוב' שעשה לאחרונה. כתב אחד הילדים שהוא עשה 'חסד' והעביר יהודי זקן את הכביש. המורה מאד התרגש נוכח מעשהו האצילי של הילד ושאל אותו: "איך זה היה? האם הזקן ביקש ממך שתעזור לו?" / "לא, ענה הילד – הזקן לא ביקש. הכרחתי אותו. העברתי אותו את הכביש ..בעל כורחו".
אתם מבינים? בניגוד לפוליטיקאים, אליבא דמפקדת אכ"א - הצבא ממש לא זקוק לתלמידי הישיבות. כבר התפרסם בשער בת רבים, שהצבא סובל בעליל, לא ממחסור, אלא מעודף בכוח אדם! בא מכובדנו הרב מלמד שליט"א ושותפיו לדעה, ומלמדים אותנו כי ממש 'מצווה' על תלמידי ישיבה להיפרד מלימוד התורה הקדושה, למען עבודות צביעה של גזעי העצים בבסיסי צה"ל, או קילוף תפוחי אדמה במטבח ('שוויון בנטל' כבר אמרנו?), וכל זאת במטרה לקיים את 'מצות' הפוליטיקאים.
במילים פשוטות: 'להכריח' את 'הזקן' - את הצבא לקולטם. ומי שלא עושה כן – הינו על תקן ונכנס לגדר של "מבטל מצות עשה". כך לא פחות.
* * * * *
פתח דברינו האיר באווירת פורים המתקרב, וברשותכם, נחתום מעין הפתיחה.
להלן ציטוט מהשעות האחרונות:
"בשיעור ב'מכון מאיר' התייחס הרב ערן טמיר לביטוי 'נשמור על עולם התורה' אותו אומרים דוברים חרדיים הוא מוטעה. 'אפשר להבין מאיפה זה בא מחוץ לארץ, שם בגלות, אין לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה. בלי עשייה, בלי מדע בלי לאומיות"". לא נגענו.
(פורסם ב'שעה טובה')
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
