בביקור שערכתי לאחרונה בונציה נודע לי שלהרבה יהודים ישנה תחושה של קרבה לדת. שמעתי שונציה היא עיר אידילית, קסומה, בנויה על נהרות. אבל הפעם גם ביקרנו ב"גטו". היהודים התחילו להתיישב באיזור במאה ה-13. בני העילית הכלכלית של ונציה נזקקו להם, הכנסיה תיעבה אותם. כך קרה שבשנת 1516 הוקם הגטו הראשון בעולם ל-700 יהודים. "היהודים חייבים לגור ביחד על מנת לעכב את שוטטותם בלילות, הבה נכניס אותם לשערים שייפתחו רק בבוקר וייסגרו בלילה ע"י 4 שומרים נוצרים הממונים ומשולמים כספית על ידי היהודים". כזכור, הגענו לגטו הזה בכדי "לברוח" מהלחץ של החיים בישראל, נרשמנו לאכסניית "לוכנדה דל גטו". מבעד לחלוננו נראה חצר הגטו, היכן שהיום נמצא המאבק לחיים יהודיים בונציה. כאן הוא המרכז של הקהילה המבוססת, היכן שחיים יהודים מונהגים בידי הרב הראשי, הרב אליה ריצ'טי, ובסיס הכוח של חב"ד, על-ידי הרב רמי בנין. שניהם טיפוסים סימפטיים, ילידי איטליה, אורטודוקסים. אך ריצ'טי הוא שמרני. הוא רוצה לשמר את הקהילה המקומית ולשרת את 300 חבריה. 300,000 התיירים היהודים שביקרו בגטו מדי שנה בשנה, קיבלו את תשומת ליבו במתינות. לעומת זאת, בשביל בנין התיירים האלה הם הכל. בפי שליח חב"ד עברית ללא רבב ואנגלית במבטא אמריקאי. הוא דבק במטרתו להפיץ את תורת הרבי. הקהילה המקורית, או בשמה "קהילה", מתחלקת ב"חצר" ובסביבתה עם חב"ד. זהו מוזיאון יהודי המצייר מידי יום ביומו המוני מטיילים – יהודים ושאינם יהודים בשווה. ומהווה מעבר לחמשת בתי הכנסת ההיסטוריים של הגטו. ישנו שם גם בית ישן, גלריות אמנות, חנויות תיירים ומאפיה כשרה, יש שם עירוב ואפילו מקוה. אבל חב"ד היא שעומדת על הבמה: ישיבה ומכון סמיכה לרבנות לתריסר אמריקאים וישראלים, מרכז סיוע, ומסעדת "גם-גם" הממוקמת במקום אסטרטגי. הקהילה המקורית שומרת מעט מרחק מחב"ד, אך למרות זאת ריצ'טי לעיתים קרובות מגיע לישיבת הבחורים בשביל מניין ולאשר את הכשרות של "גם-גם". חב"ד הופיעה לפני כ-12 שנה וכעת מתכננת לפתוח גן ילדים, ואילו ריצ'טי מצביע על כך שאף ילד יהודי לא נולד בונציה בשלושת השנים האחרונות...