אחד מרגעי השיא במאבק חסר הפשרות של הרבי הריי"ץ בשלטון הבולשביקי היה ביקורו במוסקבה בחודש אדר א', במהלך הביקור נפגש הרבי עם בחורים צעירים שלמדו תורה במסגרת 'תפארת בחורים' תוך סיכון חייהם וחיי הרבנים שלהם, בראשם הרב יעקב לנדא זצ"ל, הרבי עודד את הבחורים להתמיד בלימודים והדגיש בפניהם כי כשם ש'בלי גדיים אין תיישים', כך בלי לימוד תורה של הצעירים והנערים אין קיום לחיי תורה ומצוות.

הנערים ושאר החסידים בקשו מהרבי להתוועד עימם ולחזור בפניהם דא"ח, למרות הסיכון העצום שבדבר במיוחד בעיר הבירה מוסקבה שכל צעד של הרבי בעיר תועד ודווח לגורמים הגבוהים ביותר במשטרה החשאית הרבי נעתר לבקשתם.

וביום חמישי ט"ו אדר ראשון שושן פורים קטן, בשנת תרפ"ז התוועד הרבי הריי"ץ נ"ע בבית כנסת קורל ברחוב ארכיפובא שבמוסקבה, במהלך ההתוועדות דיבר הרבי בצורה תקיפה כנגד רדיפות הדת שברוסיה הסובייטית, גולת הכותרת של ההתוועדות היתה כמובן אמירת מאמר חסידות המתחיל במילים 'וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות'.

דבריו הנוקבים חוצבי הלהבות נמסרו על ידי מרגלים לידי שלטונות הנ.ק.וו.ד וכעבור מספר חודשים בט"ו בסיוון נאסר הרבי על ידי סוכנים של הבולשת כאשר דבריו אלו משמשים נגדו בכתב האישום.

המאמר האחרון שזכינו לקבל מהרבי שלנו הוא מאמר 'ואתה תצווה' שנאמר מפיו הקדוש בי' אדר תשמ"א וחולק על ידי הרבי באופן אישי לכל חסיד שעבר לפניו בפורים קטן תשנ"ב, המאמר הזה מבאר נקודות מתוך המאמר 'וקבל היהודים' כאשר הרבי מבאר ומרחיב בענין עבודתו ופעולתו של נשיא הדור והשפעתו על בני דורו, וכן הכוחות שמקבל נשיא הדור מעבודת בני דורו.

במלאת פ"ז שנים לאותה התוועדות היסטורית, ובקשר ושייכות לכ"ב שנה לחלוקת המאמר על ידי הרבי, יצאו תלמידי כיתה ו' בחדר מנחם מוסקבה, יחד עם מחנך הכיתה ר' מענדי דיקשטיין, ללמוד את מאמר החסידות הזה באותו מקום בדיוק בו נאמר על ידי הרבי הקודם. היות ובגלל הזמן שעבר והשינוי במבנה בית הכנסת מקום ההתכנסות של ההתוועדות נתון במחלוקת, לאחר בירורים וחקירת הענין ובעיקר בזכות עזרתו הרבה של המשפיע הרב זושא גורליק שי', התברר כי יש שני מקומות שככל הנראה שם נערכה ההתוועדות המקורית של הרבי והחסידים.

וכך לאחר נסיעה במטרו (חוויה בפני עצמה), הגענו לבית הכנסת הגדול והעתיק, את פנינו קיבל בשמחה ובחמימות הרב דוד ישובייב שי' מרבני וראשי הקהילה, ואביו של התלמיד יאיר מכיתתנו, הרב ישובייב סקר בפני התלמידים את ההיסטוריה העשירה של בית הכנסת ואת מסירות הנפש של הרבנים בזמן הקומוניסטים, ראויה לציון העבודה כי בית הכנסת הזה מעולם לא נסגר גם בימים הכי קשים של רדיפות הדת ושומרי המצווה והמסורת.

כמו כן הוא ציין כי לאחר ששמע את המטרה של הביקור הוא למד את דברי הרבי הריי"ץ נ"ע שנאמרו בבית הכנסת והם הותירו עליו רושם חזק בזכות העמידה האמיצה של הרבי מול השלטון ה'כל יכול' באותם הימים.

בגמר קבלת הפנים החמה, פנינו לאולם הקטן, אחד המקומות המשוערים של מקום ההתוועדות בו למדנו את חמשת האותיות הראשונות, לאחריהם עברנו למקום בו שוכנת היום מסעדת רימון ובו למדנו עוד מספר אותיות וסיימנו את הלימוד באולם הגדול של בית הכנסת.

לאחר תפילת מנחה פנינו לבית משפחת ישובייב, את פנינו קידמו בני המשפחה בשמחה ובחום רב, עם שולחן ערוך גדוש במטעמים והתכנסנו יחד להתוועדות רעים לכבוד פורים קטן, במהלך המסיבה ביארנו מדוע אין חוגגים את פורים באדר א' מדין 'מצווה הבאה לידך על תחמיצנה', וכן השתעשענו והתחדדנו במשחקי מחשבה וכתיבה פרי יצירתם המבורכת של תלמידי הכיתה, והצגות משובבות נפש מתוך קטעים במגילה.

ובכך באה לידי גמר טוב הסיור המיוחד.

בהשגחה פרטית מופלאה:

בספר היום יום נכתב על יום י"ג באדר: אאמו"ר [הרש"ב] אמר: ברור לי, כשיהודי חסידי יושב בבית המדרש ולומד או חוזר חסידות ברבים, הרי זו שמחה אצל זקיניי [רבותינו נשיאינו], ושמחתם מספקת לו, לבניו ולבני בניו - רוב טוב בגשמיות ורוחניות.

אנו מלאי תקווה ואמונה כי חזרת המאמר ברבים בבית המדרש בו הוא נאמר, גרמה שמחה גדולה בשמים ובוודאי שתשפיע על כל אחד מהתלמידים השותפים בלימוד ובני משפחותיהם רוב טוב בגשמיות וברוחניות.