מיטל לוי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בראשון-לציון אישרה תוכנית שינויי בנייה לבית-הכנסת של חב"ד ברחוב וילנסקי ברמת-אליהו אשר התגלו בו חריגות בנייה. הוועדה אף החליטה לפטור את המוסד מאגרות והיטלי פיתוח בסך כולל של 180 אלף שקל. ראוי לציין כי הבנייה נמצאת כיום בשלבים מתקדמים. רונה ברדה-מנוסביץ', חברת מועצת עיריית ראשון-לציון (שינוי), שמאית מקרקעין במקצועה: "המבנה המפלצתי הזה לא עומד בקנה אחד עם קו הבינוי שיועד להיות במקום לפי תוכנית לבניין עיר. בניגוד לכל היגיון ציבורי בריא, אושרה בשטח בנייה שונה בעליל משאר המבנים באזור ובמיוחד בולטת אי התאמה של גובה המבנה הכפול במידותיו מהבתים צמודי הקרקע שממוקמים בסמוך אליו. אין ספק כי היקף בנייה כזה לא היה מאושר על ידי העירייה אם היה מדובר באדם פרטי. מניסיוני המקצועי ומהשוואה עם מבנים דומים, בהחלט אפשר להבין שהמבנה ישמש ככולל ולא כעוד בית-כנסת. ישנו חשש גדול של התושבים המתגוררים בסמוך שהמבנה יאויש בכל שעות היממה, יהווה מקום לקיום אירועים והתכנסויות רבות משתתפים ורבות רעש. זו פגיעה באיכות החיים ובפרטיות". "על אפכם ועל חמתכם" לטענת תושבים המתגוררים בסמוך למבנה הם בדקו טרם רכישת השטחים עליהם בנו את בתיהם מה צפוי להיבנות באזור ונאמר להם כי בסמוך לחלקותיהם עתיד לקום בית-כנסת בן קומה אחת בלבד. לימים, אותו בניין בן קומה יחידה התרומם וצמח למבנה בן ארבע קומות, שעתיד לשמש את עמותת חב"ד כפי שהיא טוענת, כקומפלקס הכולל בית-כנסת ליום חול ובית כנסת לשבת ולמועדים. ארז ירקוני, המתגורר הסמוך למבנה ועומד בראש ועד הפעולה שהוקם: "רק אחרי שזכינו במכרזים והתחלנו לבנות אמרו לנו שמדובר בבית כנסת. במהלך כל תהליך הבנייה של בית-הכנסת עשו לי נזקים בבית, החל ממסמרים שנופלים בחצר וכלה בנזקי בטון לקירות החיצוניים בבית. ביקשתי מהאחראים לבנייה שיכסו את כל הצד של הפיגום בבד יוטה. לצערי, העניין לא הסתיים בשלווה והתחיל עימות מתמשך. הגיע אלי גם אחד האחראים מטעם חב"ד ואמר לי ולשכנים שהיו לידי: 'בית חב"ד יקום פה על אפכם וחמתכם. אני אקנה פה את כל המתחם ואהפוך את כולם פה לדתיים'. "על פי התוכנית בניין עיר אסור לבנות באזור זה מרתפים ומקוואות. הם בנו מרתף שיש בו הכנה למקווה. בניתי לעירייה, הזמנתי פיקוח עירוני, והתרעתי אבל אף אחד לא עושה כלום". באפריל 1993 קבעה הוועדה המקומית לתכנון ולבניין תוכנית לבניין עיר לאזור המדובר, שהיה בזמנו חטיבת קרקע ריקה. הקביעה בתב"ע (תוכנית בניין עיר) הגדירה את האזור מפורשות לבנייה נמוכה, עד שבעה מטר גובה גם לבנייה פרטית וגם לבנייה ציבורית, 60 אחוזי בניה למבנים פרטיים ו-80 אחוזי בנייה לכל היותר כשמדובר במבנים ציבוריים. ב-1999 אישרה הוועדה לתכנון ולבנייה את המלצת ועדת נכסים והקצה מגרש של כ-500 מ"ר בשטח ציבורי של העירייה לבניית בית-כנסת חב"ד. בחודש דצמבר באותה שנה נחתם הסכם פיתוח בין העירייה לחב"ד המעניק לה זכויות בנייה עד ה-1 בינואר 2001 (בהמשך ניתנה הארכה להסכם עד ליולי 2003). באפריל 2000 אושרה הבקשה הראשונה שהגישה עמותת חב"ד לוועדת המשנה לתכנון ולבנייה. מתוך ההיתר: "אושרה הקמת מבנה לבית-כנסת של חב"ד שכולל מרתף בגודל של כ-50 מ"ר, קומת קרקע, קומה ראשונה וגלריה לעזרת נשים". בפועל נבנה מבנה שיש בו מרתף, קומת קרקע, קומה ראשונה, גלריה לעזרת נשים ותוספות מדרגות לקומה נוספת, קומת הגג. ב-28 באוגוסט 2003, כחודשיים לאחר תפוגת תוקפו של ההיתר אישרה ועדת משנה לתכנון ולבנייה תוכנית שינויים שנייה לחב"ד המאשרת את מדרגות העלייה לגג אולם מבהירה כי את המרתף הבנוי ללא היתר יש לאטום. ברדה-מנסוביץ': "לא רק שחב"ד לא אטמו את המרתף, הרי שמבדיקה ראשונית שערכתי, מצאתי כי קיימים חלונות בקיר החיצוני של המרתף, שלפי הייתר מחויב באטימה. הם אף פתחו חלונות לכיוון ביתו של השכן הממוקם בסמוך מאוד למבנה. מתייחסים לתושבים המתגוררים בסמוך בסגנון סאלח שבתי. דבר שאין לו מקום במדינת ישראל. מעבר לכך, מיקום קומפלקס חרדי באזור שהוא ללא ספק בעל אפיונים חילוניים ובסמיכות לבית ספר ממלכתי ושבט צופים עלולה ליצור מתחים חמורים, בלתי ניתנים לאיחוי. מי מבטיח לנו שאברכי הקומפלקס לא ינסו להגיע לבית הספר הממלכתי ויתקין ולתנועת הצופים שממוקמת מטרים ספורים משם וינסו לחרד את תלמידיו? אני אמשיך ללוות את התושבים ולפעול לפתרון במסגרת החוק תוך התייחסות לאיכות חייהם וצורכיהם של תושבי השכונה". - מנכ"ל העמותה, הרב חנן כוחנובסקי, מטעם עמותת חב"ד במקום, אתם בונים כולל? "ברחוב וילנסקי נבנה בית כנסת בלבד. איזה כולל?, אני בקושי בונה בית כנסת. אין שום כולל. חוץ מזה, היינו קודם, בנינו לפני כולם". - בית כנסת בן ארבע קומות? "דובר בבית כנסת ליום חול למטה ומעליו בית כנסת לשבת, זה מה שנבנה". - אתם מתכוונים לאפשר לבאי המבנה ללמוד ולישון בו? - "אני לא מבין על מה את מדברת. תביני, האחזקה של בית כנסת אחד גדול גבוהה מאד. לבנות אולם קטן ואחד גדול, זה האידיאלי ביותר. ככה חוסכים בהוצאות". - התושבים טוענים שאתם בונים ובדרך הורסים להם את הבתים. "אין שום עימותים ביננו לבין השכנים, אני לא יודע על מה את מדברת, אנחנו חיים בידידות נפש אמיתית. אף אחד מסביבנו לא מתנגד, השכן שגר בצמות לבית כנסת – עשתי לו חנוכת בית. אני מתפלא שזה מה שהוא אומר. בכלל, כל מי שבנה פה, יכול לראות בעירייה שמתוכנן להיבנות כאן בית כנסת. כל השאר הבל הבלים". רמי דמרי, מנהל פרויקט הבנייה: "המבנה עצמו נבנה על קווי הבניין המדויקים. המידות שלו נבדקו כמה פעמים. אכן, נבנה חלק (מרתף) שאנחנו הצטווינו לאטום אותו בצו. האטימה בוצעה באמצעות בלוקים. על מנת לחבר מערכות נאלצנו באופן זמני לפתוח את האטימה. כדי להשלים מספר עבודות חיפוי אבן, שלחתי מברק למפקח בו ביקשנו אישור לפתוח את האטימה באופן זמני עד לסיום העבודות המחייבות מעבר דרך יסודות הבניין. כבר היום (רביעי), החלונות נאטמו". - התושבים בסמוך טוענים כי אתם בונים במרתף תשתית למקווה. "הכוונה היא בצורה להכין שם מערכת צנרת בסיסית. שני חדרים לנשים ולגברים לסעודה שלישית, הצינורות שרואים הם לכיורים ולשירותים". - כיצר אתה מסביר שאתם כבר עובדים מעל לשנה ללא היתר? "זה עניין טכני. מה לעשות שבונים אחוז מהבית ובסוף לא נשאר כסף? נאלצנו להתעכב עם התאריכים. הבטחתי לשכנים ואני מתחייב לנקות לו את הבטון ולצבוע. בית הכנסת ישמש לחגים ושבתות, הכול מוכר ומאושר. אין לנו כל כוונה להקים במקום כולל". מעירית ראשון לציון נמסר כי "לבית הכנסת יש את כל ההיתרים הנדרשים. בתב"ע של האזור מותר לבנות מבנה ציבורי בין שתי קומות ואחוזי הבנייה המצוינים בטבלת זכות הבנייה מתייחסים לשטח העיקרי של המבנים. מ-1992 ואילך נהוג לאשר בכל הבניינים גם שטחי שירות הכוללים בדרך כלל חדרי מדרגות, מקלים או שטחי עזר לאחסנה. על פי החלטת מליאת הוועדה מ-1994 ניתן לאשר בבניינים ציבוריים שטחי שירות בשיעור של 50 אחוז מהשטח העיקרי. ב-10 ביולי 2002 אישרה מועצת העיר תקופת רשות שנקצבה מה-1 במאי 2002 ועד ה-29 באפריל 2003, עם אופציה לארבע תקופות רשות נוספות. בכל הנוגע להיטלי פיתוח והשבחה של בתי כנסת נוטה העירייה לאשר פטור מאגרות והיטלים לאישור וועדת ועדת המשנה ומועצת העיר".