מערכת COL
|
יום ו' אדר א ה׳תשע״ד
06.02.2014
מה ייחשב להצלחה בערב חב"ד? ● הרב נפתלי ליפסקר מדבר
האם באמת יש צורך בעוד אירוע לשלוחים - מלבד הכינוס השנתי? מה מטרתו האמיתית של ערב חב"ד? האם בציבור הישראלי יש פחות הערכה לשלוחים בארץ מאשר לשלוחים בעולם? ומה ייחשב להצלחה בערב חב"ד הראשון? ● הרב נפתלי ליפסקר, מנהל אגף הסניפים בצעירי-חב"ד, משיב על כל השאלות בראיון מיוחד ל-COL, שבוע ימים לפני ערב חב"ד היוקרתי בירושלים, ומגלה: "לא נשאר כרטיס אחד" ערב חב"ד הראשון
"לא נשאר אפילו כרטיס אחד". הרב נפתלי ליפסקר
מאת נחמיה
ההכנות לקראת ערב חב"ד, המפגש השנתי של ידידי חב"ד בישראל, שיערך בשבוע הבא ב"בנייני האומה" בירושלים נכנסות להילוך גבוה. הערב, שיערך בעז"ה בליל פורים קטן, י"ג באדר ראשון, מעורר עניין רב בקרב השלוחים ואנ"ש ברחבי הארץ. "שבועיים לפני האירוע, כבר לא נשאר כרטיס אחד", אומר הרב נפתלי ליפסקר, מנהל אגף השלוחים בצעירי חב"ד.
בתכנית המוקפדת לפרטי פרטים בהפקתו של מיכאל כפלין, הושקעה מחשבה רבה כדי לתת את הכבוד הראוי לשלוחי הרבי בארץ.
החשיבה על הערב היא החל מרמת הלוגו שבבסיסו עומדת דמותו של השליח החסידי הנושא כפיו אל שמי מרום, לצד מפתח הנגינה המרמז על החוויה הרב-חושית המוזיקלית שצפויה לבאי הערב, במתכונת ערבי חב"ד של פעם ועד לרמת האמנים שיופיעו באירוע: אברהם פריד שיארח את האחים גת, שזכו לאחרונה לכינוי "הרבנים המזמרים". האחים נחשפו לאחרונה בתקשורת ועוררו עניין רב.
לקראת האירוע המרגש שוחחנו עם הרב נפתלי ליפסקר מנהל אגף הסניפים בצעירי חב"ד, והאיש שעומד מאחורי הכנס.
מארחי הכבוד
לשלוחים יש את כינוס השלוחים העולמי, את הכינוס הארצי השנתי שנערך בניר עציון, האם באמת יש צורך בעוד אירוע לשלוחים?
אכן, לשלוחים יש כמה אירועים לאורך השנה שבהם הם נפגשים ומעבירים מידע אחד עם השני, והאירוע הזה אינו אחד מהם.
(צילום: יוסי פורמנסקי)
בערב חב"ד השלוחים הם 'מארחי הכבוד'. הם מארחים את המקורבים שלהם, ואת האנשים שמחוברים עליהם לאורך השנה, בין אם זה מקורבים, תורמים ואפילו אנ"ש שמסייעים לפעילותם השוטפת של השלוחים.
מה אם כן מטרת האירוע?
כאמור, האירוע הוא ערב חב"ד בשביל המקורבים. העניין הוא לתת למקורבים את ההרגשה שהם חלק ממשהו גדול. שתהיה להם את תחושת השייכות לחסידות חב"ד. היום, כל מקורב מכיר את השליח המקומי שלו, את הבית חב"ד ואפילו את בית ספר חב"ד והמוסדות. אבל האם הוא מרגיש קשר לשליח שנמצא בעיר אחרת? הוא הוא חש שייכות לתנועת חב"ד העולמית?
איך תעבירו את התחושה הזאת בערב חב"ד?
הערב יהיה חוויה חסידית שתיחרט אצל כל אחד מהמשתתפים. בערב ננסה להעביר את המסר החב"די השורשי שעובר דרך השמחה הרבה שתהיה שם, דרך מראות הקודש מהרבי ועוד אטרקציות שכל אחת מהן תעביר מסרים חב"דיים כלליים שמעבר למסרים הפרטניים שכל שליח מעביר למקורבים שלו.
הערב יהיה מלווה בהרבה שירה ושמחה. האורח המרכזי של הערב יהיה ר' אברהם פריד שהוא השליח הלא-רשמי הכי מוצלח של חב"ד. בכל מקום שהוא מופיע, בולטת החב"דניקיות שלו, והוא מעביר את השליחות שלו לכל אחד ששומע את המוזיקה שלו.
קיימת הערכה רבה לשלוחי חב"ד בעולם. בתפקידך כמנהל אגף השלוחים, האם אתה חש שיש בציבור הישראלי פחות הערכה לעבודת השלוחים בארץ מאשר שלוחים בעולם?
ההערכה לעבודת השלוחים, היא שווה בין השלוחים בארץ לשלוחים בעולם. יחד עם זאת, קיימת בעיה בהעברת תחושת השליחות, כאשר מדובר בשליח בארץ. כשישראלי פוגש שליח במדינה בה בקושי יש יהדות, או אפילו חיים מודרניים נורמליים, הוא מבין את המאמץ וההקרבה מצד השליח.
(צילום: מאיר אלפסי)
לעומת זאת, כאשר שליח גר ברמת גן או בראשון לציון, הוא עוד יהודי חרדי שגר בעיר לא חרדית. לאנשים במקום, קשה לחבר בין השליח בתאילנד לשליח בראשון. הם לא מבינים את ההקרבה ולכן שומעים את השאלה 'למה זה נקרא שליחות'?
האם אתם נתקלים בבעיה הזאת גם בקרב אנ"ש?
ב"ה, אצל אנ"ש, כמעט אין בית שאין שם בן או בת בשליחות. כולם מבינים שאם אברך מנחל'ה, או אשה מכפר חב"ד יוצאים לשליחות במרחק של 50 קילומטר מהקהילה שלהם, זו שליחות. הם שלוחים לכל דבר, מקריבים מעצמם בדיוק כמו אותו שליח שחצה יבשות וימים כדי להגיע לעיר שליחותו. הם נמצאים שנים בשליחות, ומחוללים גדולות ונצורות.
מה ייחשב להצלחה בערב חב"ד הראשון?
ראשית, שהכל יעבוד כמתוכנן, ללא תקלות וללא אירועים חריגים. אבל בגלל שאנחנו לא חברת הפקות, יש לנו שאיפה להרבה מעבר לכך. מבחינת צעירי חב"ד, אירוע מוצלח יהיה אם נשיג ממנו הישגים אמיתיים. חשוב לנו שהקהל יתלהב מהאירוע, שיבקשו שהאירוע יתקיים מידי שנה. כמובן שכל אחד מהמקורבים שייצא מהאירוע ויגיד "לא ידעתי שאני שייך לכזאת מעצמה", זאת הצלחה מבחינתנו. שיבינו שאנחנו כוח חזק, עוצמתי, גדול ומאוחד.
ההכנות לקראת ערב חב"ד, המפגש השנתי של ידידי חב"ד בישראל, שיערך בשבוע הבא ב"בנייני האומה" בירושלים נכנסות להילוך גבוה. הערב, שיערך בעז"ה בליל פורים קטן, י"ג באדר ראשון, מעורר עניין רב בקרב השלוחים ואנ"ש ברחבי הארץ. "שבועיים לפני האירוע, כבר לא נשאר כרטיס אחד", אומר הרב נפתלי ליפסקר, מנהל אגף השלוחים בצעירי חב"ד.
בתכנית המוקפדת לפרטי פרטים בהפקתו של מיכאל כפלין, הושקעה מחשבה רבה כדי לתת את הכבוד הראוי לשלוחי הרבי בארץ.
החשיבה על הערב היא החל מרמת הלוגו שבבסיסו עומדת דמותו של השליח החסידי הנושא כפיו אל שמי מרום, לצד מפתח הנגינה המרמז על החוויה הרב-חושית המוזיקלית שצפויה לבאי הערב, במתכונת ערבי חב"ד של פעם ועד לרמת האמנים שיופיעו באירוע: אברהם פריד שיארח את האחים גת, שזכו לאחרונה לכינוי "הרבנים המזמרים". האחים נחשפו לאחרונה בתקשורת ועוררו עניין רב.
לקראת האירוע המרגש שוחחנו עם הרב נפתלי ליפסקר מנהל אגף הסניפים בצעירי חב"ד, והאיש שעומד מאחורי הכנס.
מארחי הכבוד
לשלוחים יש את כינוס השלוחים העולמי, את הכינוס הארצי השנתי שנערך בניר עציון, האם באמת יש צורך בעוד אירוע לשלוחים?
אכן, לשלוחים יש כמה אירועים לאורך השנה שבהם הם נפגשים ומעבירים מידע אחד עם השני, והאירוע הזה אינו אחד מהם.
(צילום: יוסי פורמנסקי)
בערב חב"ד השלוחים הם 'מארחי הכבוד'. הם מארחים את המקורבים שלהם, ואת האנשים שמחוברים עליהם לאורך השנה, בין אם זה מקורבים, תורמים ואפילו אנ"ש שמסייעים לפעילותם השוטפת של השלוחים.
מה אם כן מטרת האירוע?
כאמור, האירוע הוא ערב חב"ד בשביל המקורבים. העניין הוא לתת למקורבים את ההרגשה שהם חלק ממשהו גדול. שתהיה להם את תחושת השייכות לחסידות חב"ד. היום, כל מקורב מכיר את השליח המקומי שלו, את הבית חב"ד ואפילו את בית ספר חב"ד והמוסדות. אבל האם הוא מרגיש קשר לשליח שנמצא בעיר אחרת? הוא הוא חש שייכות לתנועת חב"ד העולמית?
איך תעבירו את התחושה הזאת בערב חב"ד?
הערב יהיה חוויה חסידית שתיחרט אצל כל אחד מהמשתתפים. בערב ננסה להעביר את המסר החב"די השורשי שעובר דרך השמחה הרבה שתהיה שם, דרך מראות הקודש מהרבי ועוד אטרקציות שכל אחת מהן תעביר מסרים חב"דיים כלליים שמעבר למסרים הפרטניים שכל שליח מעביר למקורבים שלו.
הערב יהיה מלווה בהרבה שירה ושמחה. האורח המרכזי של הערב יהיה ר' אברהם פריד שהוא השליח הלא-רשמי הכי מוצלח של חב"ד. בכל מקום שהוא מופיע, בולטת החב"דניקיות שלו, והוא מעביר את השליחות שלו לכל אחד ששומע את המוזיקה שלו.
קיימת הערכה רבה לשלוחי חב"ד בעולם. בתפקידך כמנהל אגף השלוחים, האם אתה חש שיש בציבור הישראלי פחות הערכה לעבודת השלוחים בארץ מאשר שלוחים בעולם?
ההערכה לעבודת השלוחים, היא שווה בין השלוחים בארץ לשלוחים בעולם. יחד עם זאת, קיימת בעיה בהעברת תחושת השליחות, כאשר מדובר בשליח בארץ. כשישראלי פוגש שליח במדינה בה בקושי יש יהדות, או אפילו חיים מודרניים נורמליים, הוא מבין את המאמץ וההקרבה מצד השליח.
(צילום: מאיר אלפסי)
לעומת זאת, כאשר שליח גר ברמת גן או בראשון לציון, הוא עוד יהודי חרדי שגר בעיר לא חרדית. לאנשים במקום, קשה לחבר בין השליח בתאילנד לשליח בראשון. הם לא מבינים את ההקרבה ולכן שומעים את השאלה 'למה זה נקרא שליחות'?
האם אתם נתקלים בבעיה הזאת גם בקרב אנ"ש?
ב"ה, אצל אנ"ש, כמעט אין בית שאין שם בן או בת בשליחות. כולם מבינים שאם אברך מנחל'ה, או אשה מכפר חב"ד יוצאים לשליחות במרחק של 50 קילומטר מהקהילה שלהם, זו שליחות. הם שלוחים לכל דבר, מקריבים מעצמם בדיוק כמו אותו שליח שחצה יבשות וימים כדי להגיע לעיר שליחותו. הם נמצאים שנים בשליחות, ומחוללים גדולות ונצורות.
מה ייחשב להצלחה בערב חב"ד הראשון?
ראשית, שהכל יעבוד כמתוכנן, ללא תקלות וללא אירועים חריגים. אבל בגלל שאנחנו לא חברת הפקות, יש לנו שאיפה להרבה מעבר לכך. מבחינת צעירי חב"ד, אירוע מוצלח יהיה אם נשיג ממנו הישגים אמיתיים. חשוב לנו שהקהל יתלהב מהאירוע, שיבקשו שהאירוע יתקיים מידי שנה. כמובן שכל אחד מהמקורבים שייצא מהאירוע ויגיד "לא ידעתי שאני שייך לכזאת מעצמה", זאת הצלחה מבחינתנו. שיבינו שאנחנו כוח חזק, עוצמתי, גדול ומאוחד.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
