ציון 100 ב"מבחן הרב חדקוב" ● מאמר מאת הרב זושא וולף

לא אחת מתעורר דיון ציבורי בפורומים שונים באשר לפרסומים כאלו ואחרים, או לתכני אירועים ציבוריים כאלה ואחרים, אם הם ראויים אם לאו. התשובה בכל המקרים הללו הנה ברורה וחד משמעית, וניתן להגדיר זאת כ"מבחן הרב חדקוב" מבחן הרב חדקוב

למעלה: הרב חדקוב משוחח הרבי. למטה: הרב וולף מקבל דולר מהרבי

הרב זושא וולף

היום, יום שני כ"ו בשבט, חל יום השנה האחד-עשר לפטירתו של הרה"ח וכו' הרב אפרים וולף ז"ל, מי שכיהן במשך כארבעים שנה כמנהל ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בארץ הקודש, יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ, ואף זכה לשאת בתואר הנשגב 'בא כוחו של הרבי בארץ הקודש', אשר קדם לו בכך רק החסיד הדגול ורב הפעלים הרב בנימין גורודצקי ע"ה.

לקראת יום השנה, הופיע בעריכתו של כותב שורות אלו, ספר יחודי בשם "עסקנות ציבורית", המרכז כארבע-מאות הוראות והדרכות עכשוויות-אקטואליות מהרבי ומהמזכירות, אשר מופיעות בתכתובת הרציפה רבת הכמות והאיכות בת ארבעים השנים, שהתנהלה רצוא ושוב בין יו"ר מזכירות הרבי הרב חדקוב ובין משרד הישיבה בלוד, אשר שימש שנות דור כמשכנה של אגודת חסידי חב"ד בארץ.

ניתן להגדיר את מטרתו של הספר החדש, כמסייע לכל מנהל מוסד, עסקן ציבורי, שליח ואיש חינוך, לקבל 'ציון 100' ב"מבחן הרב חדקוב".

בד בבד עם ההתרחבות הברוכה וחסרת התקדים בכל תחומי העשייה והפעילות החב"דית, לעתים מתקבל הרושם שלא כל פרסום חב"די שיצא את מכבש הדפוס בשנים האחרונות, או לא כל אירוע ציבורי חב"די על תכניו אופיו ומשתתפיו, הנערך בארץ או בחוץ לארץ, היה רואה אור או היה מתקיים במתכונת זו לפני ג' תמוז תשנ"ד.
לא אחת מתעורר דיון ציבורי בפורומים שונים באשר לפרסומים חב"דיים כאלו ואחרים, או לתכני אירועים ציבוריים כאלה ואחרים, אם הם ראויים אם לאו.

התשובה בכל המקרים הללו הנה ברורה וחד משמעית, וניתן להגדיר זאת כ"מבחן הרב חדקוב": פרסום חב"די שהנך בטוח ללא כל ספק, שהיית מגיש אותו בימי האור אל יושב ראש מזכירות הרבי הרב חדקוב, כדי שהרבי נשיא דורנו יעיין בו – ראוי שיצא גם כיום לאור; פרסום שאינך בטוח שהיית מגיש אותו אל הרב חדקוב, או שהנך חושש שהוא היה שולל את תכניו – אין מקום שיראה אור.

וכך באשר לאירועים השונים, על תכניהם וחידושיהם, מציגיהם ונואמיהם: באם ללא כל ספק היית מגיש בימי האור את תוכניית האירוע המפורטת אל הרב חדקוב, כדי שיכניס זאת אל הקודש פנימה, לקבל את ברכת הרבי "נתקבל ות"ח והזמן גרמא, אזכיר על הציון" וכיוצא בזה – ראוי שייערך גם כיום, ובכל השטורעם;

אולם באם יש ספק באם תכני האירוע והמציגים בו היו עוברים את מפתן חדרו הצנוע של הרב חדקוב בקומת הכניסה של 770 – הרי זה סימן ברור שאירוע זה הוא מ"חידושי ג' תמוז", על כל המשתמע מכך.

ארבע-מאות הוראות והדרכות ומהרבי ומהרב חדקוב, בכל תחומי הפעילות החב"דית, רוכזו בספר החדש "עסקנות ציבורית", והעיון בהם מסייע לעמוד בהצלחה ב"מבחן הרב חדקוב".

הנה שתי דוגמאות בודדות, מתוך מאות רבות, המלמדות על הכלל:
ברישום מי"ח מנחם אב תשל"ג, רושם הרב וולף את ההוראה הבאה מהרבי, כפי שנמסרה על ידי הרב חדקוב בשיחת הטלפון מי"ז מנחם אב (עמוד 135 בספר):
"למסור לר"י שי' לייבוב בענין הפרסום בענין לימוד משניות בעל פה שכ"ק אדמו"ר שליט"א אינו גורס את הפרס של כדורגל, העיקר שבעיקר אם לשרוף את המודעות שנדפסו (מה שנשלח כבר אבוד) ובאופן שקט שלא יתנו לילדים את הפרס הזה ולהבא שידעו את יחסו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בזה.

תשובת כ"ק אדמו"ר שליט"א בענין זה היתה: "מה הכריח להכניס זה דוקא, הכלו כל שאר הדברים שבאה"ק ת"ו??!! האומנם אף אחד מכל אלו שדנו בזה לא עלה בדעתו ספק שאפשר שפרס השייך למבצע חב"ד ואדמו"ר הזקן אפ"ל... סוכריות וכו' אבל לא כדורגל"".

הוראה יסודית זו מבהירה את הגישה הכללית הנדרשת לפעילות המבצעים וה'קירוב', וניתן להבין ממנה מה מקובל ומה לא מקובל כלל, עד שאין צורך כלל לשלול זאת, בליבת פעילות ההפצה החב"דית.

ודוגמה נוספת, באשר למסגרת ה'קבוצה': במכתב מד' כסלו תש"ל, כותב הרב וולף לרבי, "הרא"ח גליצנשטיין כותב לנו כי ר' הלל רבינוביץ מסר שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו שיש להשתדל לשלוח יותר תלמידים מתורת אמת כל שנה, ולפי זה מתעתדים לשלוח השנה 10 תלמידים לשהות של שנה אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א".

כמענה על מכתב זה, הקיף הרבי בעיגול את המילים "שיש להשתדל לשלוח יותר תלמידים מתורת אמת כל שנה" ממכתב הרב וולף, והוסיף בכתב יד קדשו (עמוד 172 בספר):

"?! כנראה טעות חלה. ואדרבא – אין דעתי נוחה משילוח ת' מאהקת"ו לכאן (גם - לא מתו"ת) אפילו במספר דע"ע. ופשיטא – שלא להוסיף. והטעם – מובן. ובפרט שתוצאות שהותם כאן – מפעם לפעם היפך דהוספה ועלי'. וק"ל.

כולל שגם אחוז המצליחים בתוי"ש ע"י שהותם כאן – ג"כ כנ"ל. ובאם לא יוטב המצב כאן בזה (ואין שמים לב להטבה בזה כלל) ובמדה חשובה – אין מקום להתיר יציאתם לחו"ל בעתיד".

מענה זה של הרבי, ומענות נוספים בהקשר להסדר ה'קבוצה' המובאים בספר, גם אם לא מספקים מענה מדוייק על כל סיטואציה עתידית, אבל הם מורים את הכיוון הכללי. מה הוא ה'קבוצה', ומה הן הדרישות הרוחניות-החסידיות הגבוהות כדי שהוא ימשיך להתקיים. ומכלל הן – אתה שומע לאו. וכהנה רבות.

כבר ביום הגעת הספר ממכבש הדפוס בשבוע שעבר, הזדמן למספר מנהלי מוסדות וותיקים ונכבדים, מהניצבים ראשונה בתחום השליחות והפעילות בשדה החינוך בכרם חב"ד, לעיין בספר החדש, והללו הביעו בפני כותב השורות את החשיבות הרבה שבספר זה, אשר ההוראות וההדרכות שבו האירו את עיניהם במספר תחומים בהם התלבטו.

שליח נמרץ וצעיר מאחד מערי המרכז, שהיה בין המעודדים מזה זמן רב את הוצאת ספר זה לאור ואשר עיין בטיוטת הספר לפני הדפסתו, סיכם את התרשמותו במילים הבאות:

"גם אם אין בספר "עסקנות ציבורית" מענה פרטי לכל שאלה ולכל מקרה ספציפי שמתעורר בפעילות הציבורית, אולם את הכיוון הכללי בוודאי ניתן לקבל מהספר. משל היה זה 'מצפן' המראה את הכיוון הכללי, גם אם לא את הכיוון המדוייק. אתה כבר יודע מה מתאים לעשות ומה לא.

זהו "שולחן ערוך" לעסקנות הציבורית", סיכם.

הצטרפו עכשיו לכל החדשות החמות של 'קול חב"ד' בווטסאפ

למקרה שפספסתם

הוסף תגובה

0 תגובות

נצפה באתר

עוד באתר