מה דינם של תאריכים שנקבעו בחודש אדר בשנה רגילה?
שאלה: כשיש שני אדרים, מה דינם של תאריכים שנקבעו בחודש אדר בשנה רגילה?
תשובה: יש הפרש של כאחד-עשר יום בין שנים-עשר חודשי הלבנה (שהם שנה בלוח העברי) ובין שנת השמש. הפרש זה עלול לגרום להזזת חג הפסח אט-אט לתוך החורף, ואילו התורה הורתה לחגוג אותו בחודש האביב. על-כן נקבעה אחת לכמה שנים 'שנה מעוברת', בעלת עוד חודש – חודש העיבור, בן שלושים יום. חודש זה מתקן את ההפרשים שנוצרו בין שנת הלבנה ובין שנת החמה. החודש הנוסף הוא אדר ראשון (אדר רגיל ואדר שני הם בני 29 יום).
סתם אדר בלשון בני-אדם, כגון בכתיבת שטרות וגיטין, בנדרים ושבועות ובשכירות בתים (כשקבעו דבר-מה באדר) – על-פי רוב הפוסקים זה אדר ראשון. ויש שחששו לדעת הרמב"ם שהוא אדר שני.
יום-השנה (יארצייט) לאדם שנפטר באדר בשנה רגילה – הספרדים מציינים אותו באדר שני, והאשכנזים באדר ראשון; ויש מהאשכנזים הנוהגים בשניהם.
בדברים שנמדדים לפי שנים, חודש העיבור נכלל בשנה החולפת, ואנו רואים באדר שני את החודש שסוגר את השנה. גם בעניין הגעת בן ובת לגיל מצוות ממתינים תמיד עד שנשלמת 'שנה תמימה', כלומר עד אדר שני.
מי שנולד באדר רגיל כדאי שינהג את מנהגי יום-הולדת בשני האדרים.
מי שנשבע או נדר לעשות דבר-מה בחודש העיבור, חייב לעשות זאת באדר ראשון, שהוא החודש הנוסף.
מקורות: צוינו באנציקלופדיה התלמודית ערך 'אדר'. ועיין לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 349; כרך כא עמ' 317.
מאפשרים לכם לקבל
