מערכת COL
|
יום ח' שבט ה׳תשע״ד
09.01.2014
הדרך המוחשית ביותר להתקשרות ● בנימין ליפקין בטור מיוחד
ביו"ד שבט תשע"ד ניתנת הזדמנות לאלו שזכו וראו כמו לאלו שלא זכו לכך, לקיים 'הלכה למעשה' את ציור פני הרב. אין חיוּת מוחשית יותר מראיית פני הרבי. אין התעלות ממשית יותר מהישאבות למראות קודש של בית חיינו ● בטורו השבועי ב-COL, בנימין ליפקין מגיש תיאור מרתק ומרגש, טעימה ממראות הקודש הנדירים שהוקרנו בכפר-חב"ד במהלך השבוע לקראת יו"ד שבט הדרך המוחשית ביותר להתקשרות
בנימין ליפקין
הס הושלך בקהל והרבי פתח בשיחה השלישית. קרוב ל-40 דקות של שיחת קודש הוקדשו לסוגיית "הווי מתפלל בשלומה של מלכות" על כל ענפיה האקטואליים באותה עת.
תחילה פתח הרבי בהכרת תודה לממשלת ארה"ב שעמדה לימין "בעל ההילולא", ביציאתו "פון יענע מדינה" (מהמדינה ההיא), מאחורי מסך הברזל. מכאן המשיך הרבי לקביעה שלפיה המדינה כולה מבוססת על האמונה בבורא עולם ומנהיגו. מכוח זאת הסיק הרבי (ככל הנראה בכל הנוגע לדברים שהיו אז על הפרק) כי אין כל יסוד לטענה שעזרת הממשלה לבתי ספר דתיים היא בניגוד לחוקת היסוד. הרבי שלל זאת מכול וכול, בהעניקו עוגן מנומק ונרחב לקביעה האמורה.
כהסתעפות לדברים, קרא הרבי לנקוט בפעולות, הרחק מזרקורי הפרסום, על מנת להביא לכך שארה"ב תמשיך בקו זה ותסייע ליציאתם של היהודים מהמדינה ההיא. כענף נוסף, הודה ועודד בו זמנית על העזר והסיוע שמגישה ארה"ב לארץ ישראל, תוך כדי פרק מוסגר ומאלף אודות מהות הנשק הניתן לארץ ישראל שאינו נועד למלחמה אלא כקטליזטור לדרכי נועם ודרכי שלום, מעמדה של כוח ועוצמה.
לקראת חיתום השיחה, הביע הרבי הכרת תודה לעיריית ניו-יורק על העזר והסיוע ל"בעל ההילולא" והרעיף עליה מברכותיו הקדושות.
● ● ●
תוך כדי שירת הקהל, ניתנה לצופים הזדמנות נדירה ומפעימה לראות וגם לשמוע את מרבית חילופי הדברים שבין הרבי לאישים שונים הניגשים אליו, בין שיחה לשיחה. ההזדמנות הזו נדירה, שכן גם מי שזכה להיות נוכח באותה התוועדות, ביו"ד שבט תשל"ה, לא יכול היה אלא לראות את אותם אישים מחלים את פני הרבי וזוכים לשוחח עמו, אך לא יכול היה לשמוע את הדברים ולעקוב אחריהם מקרוב.
תוך כדי הצפייה וההאזנה לדברים שנשא הרבי באוזניהם של אותם אישים, מאלף היה להיווכח כיצד חלק מהדברים בשיחה עצמה כוונו, גם ובעיקר, לאוזניהם שלהם. באחד הרגעים אף מטעים הרבי באוזני שגריר מסוים, כי "נמצא כאן שגריר של ...", והרבי נוקב בשמה של המדינה והרבי מבקש מאיש שיחו לוודא כי הלה מקבל תרגום של הדברים. עם יהודי אחר העונה לשם דוד ריבלין (ככל הנראה משגרירות ישראל), משוחח הרבי על חלק הנשק שבשיחה. הלה מביע התלהבות נמרצת ומשמיע משוב על 'ברית בין הבתרים' שהוזכרה בדברי הרבי באומרו, "זה מה שצריכים להדגיש היום". הרבי שואל בחיוך האם גם פלוני יסכים להשמיע דברים כאלו.
רגע ייחודי, מצמרר באותנטיות שלו, נרשם בהמשכה של ההתוועדות, כשתוך כדי השירה ובחסותה ניגש אל הרבי פרופ' פסח בצלאל (פאול) רוזנבלום והרבי משוחח עמו, באנגלית, אודות חומר מקצועי שחיבר אחיו, ר' ישראל אריה לייב ז"ל.
חילופי הדברים מדהימים ביותר. הרבי לא מגלה לאיש שיחו כי מחבר הדברים הוא אחיו, אלא שואל תחילה אם עיין בחומר ששוגר לעיונו, בגרמנית. פרופ' רוזנבלום משיב בחיוב והרבי שואל לחוות דעתו על כך והוא משיב: הדברים ראויים לפרסום אם כי חסרים בהם השלמות, כגון מראי מקומות. הרבי מגיב באומרו: מי שכתב את זה נפטר לפני עשר שנים. פרופ' רוזנבלום שואל: עשר שנים? והרבי משיב: עשר שנים, בקירוב. הרבי גם מוצא לנכון להסביר את פשר המחסור במראי מקומות במאמר בהעניקו אפיון נדיר לאחיו (התוכן מזכרוני, לא מילה במילה): "הוא היה בעל חשיבה מקורית, קנאי מאוד לעצמאותו. הוא קודם כול כתב ורק אחר כך השלים את מראי המקומות".
בהמשך מביע הרבי רצון שפרופ' רוזנבלום ימצא מי שישלים את החיבור באופן מושלם ומביע רצון מפורש לשלם על כך. כשפרופ' רוזנבלום אומר כי יעשה זאת בעצמו, חיוך רחב מתפשט על פניו הקדושות של הרבי והרבי שב ומביע את תודתו ומבהיר כי ישלם לו על העבודה.
טרם תסתיים ההתוועדות פותח הרבי בשירת "ופרצת" ובעיצומה, מתרומם ממקום מושבו, מוחא כפיו הקדושות במרץ והשירה מרקיעה שחקים. עם תום ברכה אחרונה מיד בתום השירה הזו, שוב פותח הרבי בשירת "ופרצת" (כדרכו בקודש בפ' דגושה) ותוך כדי עידודה יוצא מבית המדרש.
אשרי עין ראתה כל זאת. מלך ניצב בעדת ברוכים!
● ● ●
זוהי טעימה קצרצרה מתוך קרוב לשלוש שעות של התעלות רוחנית, יוצאת מגדר הרגיל, שהייתה מנת חלקי בלילה שבין רביעי לחמישי השבוע. כרזות בנוסח "הרבי מתוועד" שבישרו על צפייה בהתוועדות הרבי ביו"ד שבט תשל"ה – לכדו את עיני. וכך מצאתי עצמי מסתופף עם גודשי 'בית הכנסת המרכזי' בכפר חב"ד, צופה בריתוק למראות הקודש של (חלק מ)ההתוועדות של השנה ההיא.
מצאתי לנכון לשתף את הקוראים במעט מן המעט מתוך כל מה שחוויתי ואצרתי בערב זה, בראש ובראשונה משום שבעיניי יש כאן הזדמנות נהדרת ומתבקשת להביע תודה לבבית, בשם כל קהל אנ"ש והתמימים, לחברת JEM ולכל אנשיה, שעליהם ניתן וראוי לומר כי אלמלא הם הייתה משתכחת תורת-התקשרות מישראל (ויעמדו על הברכה שני יוזמי ההקרנה המיוחדת, ר' שמואל ביסטריצקי ור' יוסי פלס, שנטלו על עצמם ועל שכמם את היוזמה על כל הכרוך בה).
אולם מעבר לכך, זו העת לומר לנו עצמנו, ולכל אשר לנו, בפרוש ראש השנה להתקשרות תשע"ד, מילים כנות מעומק תהומות הלב.
אשרינו חסידי חב"ד, שגם ביו"ד שבט תשע"ד, רואים אנו בעינינו 'תמימים', פרחי צאן נפלאים שאף כי לא זכו לראות ולא לשמוע, חדורים בכל מהותם בלהט פנימי וכן של התקשרות אמת לרבי. הם טופחים על מנת להטפיח, לומדים ובקיאים בתורת הרבי, מתווכחים ומדקדקים בכל תג מהנהגות הקודש של הרבי, מפלפלים ומתנצחים בדברי ימי 770 ומהווים דוגמה בוהקת ונוצצת של התקשרות אמת.
ואנן – שזכינו לראות ולשמוע בשנות האורה והטובה – מאי נענה אבתרייהו?
בשולחן-ערוך להתקשרות שהותיר לנו הרבי ברכה לימים אפלים אלו, הלא המה שיחות הקודש שבין יו"ד שבט תש"י ליו"ד שבט תשי"א, שב הרבי וחוזר פעם אחר פעם על הדרך היעילה להתקשרות, במילים, "יצייר פני הרב".
ביו"ד שבט תשע"ד ניתנת הזדמנות לאלו שזכו וראו כמו לאלו שלא זכו לכך, לקיים 'הלכה למעשה' את ציור פני הרב. אין חיוּת מוחשית יותר מראיית פני הרבי. אין התעלות ממשית יותר מהישאבות למראות קודש של בית חיינו.
לחיים, חסידים, לחיים ולברכה.
נוסיף ונתקשר אל הרבי, עדי נזכה כבר לראות, בעיני בשר, באור פני מלך חיים.
הס הושלך בקהל והרבי פתח בשיחה השלישית. קרוב ל-40 דקות של שיחת קודש הוקדשו לסוגיית "הווי מתפלל בשלומה של מלכות" על כל ענפיה האקטואליים באותה עת.
תחילה פתח הרבי בהכרת תודה לממשלת ארה"ב שעמדה לימין "בעל ההילולא", ביציאתו "פון יענע מדינה" (מהמדינה ההיא), מאחורי מסך הברזל. מכאן המשיך הרבי לקביעה שלפיה המדינה כולה מבוססת על האמונה בבורא עולם ומנהיגו. מכוח זאת הסיק הרבי (ככל הנראה בכל הנוגע לדברים שהיו אז על הפרק) כי אין כל יסוד לטענה שעזרת הממשלה לבתי ספר דתיים היא בניגוד לחוקת היסוד. הרבי שלל זאת מכול וכול, בהעניקו עוגן מנומק ונרחב לקביעה האמורה.
כהסתעפות לדברים, קרא הרבי לנקוט בפעולות, הרחק מזרקורי הפרסום, על מנת להביא לכך שארה"ב תמשיך בקו זה ותסייע ליציאתם של היהודים מהמדינה ההיא. כענף נוסף, הודה ועודד בו זמנית על העזר והסיוע שמגישה ארה"ב לארץ ישראל, תוך כדי פרק מוסגר ומאלף אודות מהות הנשק הניתן לארץ ישראל שאינו נועד למלחמה אלא כקטליזטור לדרכי נועם ודרכי שלום, מעמדה של כוח ועוצמה.
לקראת חיתום השיחה, הביע הרבי הכרת תודה לעיריית ניו-יורק על העזר והסיוע ל"בעל ההילולא" והרעיף עליה מברכותיו הקדושות.
● ● ●
תוך כדי שירת הקהל, ניתנה לצופים הזדמנות נדירה ומפעימה לראות וגם לשמוע את מרבית חילופי הדברים שבין הרבי לאישים שונים הניגשים אליו, בין שיחה לשיחה. ההזדמנות הזו נדירה, שכן גם מי שזכה להיות נוכח באותה התוועדות, ביו"ד שבט תשל"ה, לא יכול היה אלא לראות את אותם אישים מחלים את פני הרבי וזוכים לשוחח עמו, אך לא יכול היה לשמוע את הדברים ולעקוב אחריהם מקרוב.
תוך כדי הצפייה וההאזנה לדברים שנשא הרבי באוזניהם של אותם אישים, מאלף היה להיווכח כיצד חלק מהדברים בשיחה עצמה כוונו, גם ובעיקר, לאוזניהם שלהם. באחד הרגעים אף מטעים הרבי באוזני שגריר מסוים, כי "נמצא כאן שגריר של ...", והרבי נוקב בשמה של המדינה והרבי מבקש מאיש שיחו לוודא כי הלה מקבל תרגום של הדברים. עם יהודי אחר העונה לשם דוד ריבלין (ככל הנראה משגרירות ישראל), משוחח הרבי על חלק הנשק שבשיחה. הלה מביע התלהבות נמרצת ומשמיע משוב על 'ברית בין הבתרים' שהוזכרה בדברי הרבי באומרו, "זה מה שצריכים להדגיש היום". הרבי שואל בחיוך האם גם פלוני יסכים להשמיע דברים כאלו.
רגע ייחודי, מצמרר באותנטיות שלו, נרשם בהמשכה של ההתוועדות, כשתוך כדי השירה ובחסותה ניגש אל הרבי פרופ' פסח בצלאל (פאול) רוזנבלום והרבי משוחח עמו, באנגלית, אודות חומר מקצועי שחיבר אחיו, ר' ישראל אריה לייב ז"ל.
חילופי הדברים מדהימים ביותר. הרבי לא מגלה לאיש שיחו כי מחבר הדברים הוא אחיו, אלא שואל תחילה אם עיין בחומר ששוגר לעיונו, בגרמנית. פרופ' רוזנבלום משיב בחיוב והרבי שואל לחוות דעתו על כך והוא משיב: הדברים ראויים לפרסום אם כי חסרים בהם השלמות, כגון מראי מקומות. הרבי מגיב באומרו: מי שכתב את זה נפטר לפני עשר שנים. פרופ' רוזנבלום שואל: עשר שנים? והרבי משיב: עשר שנים, בקירוב. הרבי גם מוצא לנכון להסביר את פשר המחסור במראי מקומות במאמר בהעניקו אפיון נדיר לאחיו (התוכן מזכרוני, לא מילה במילה): "הוא היה בעל חשיבה מקורית, קנאי מאוד לעצמאותו. הוא קודם כול כתב ורק אחר כך השלים את מראי המקומות".
בהמשך מביע הרבי רצון שפרופ' רוזנבלום ימצא מי שישלים את החיבור באופן מושלם ומביע רצון מפורש לשלם על כך. כשפרופ' רוזנבלום אומר כי יעשה זאת בעצמו, חיוך רחב מתפשט על פניו הקדושות של הרבי והרבי שב ומביע את תודתו ומבהיר כי ישלם לו על העבודה.
טרם תסתיים ההתוועדות פותח הרבי בשירת "ופרצת" ובעיצומה, מתרומם ממקום מושבו, מוחא כפיו הקדושות במרץ והשירה מרקיעה שחקים. עם תום ברכה אחרונה מיד בתום השירה הזו, שוב פותח הרבי בשירת "ופרצת" (כדרכו בקודש בפ' דגושה) ותוך כדי עידודה יוצא מבית המדרש.
אשרי עין ראתה כל זאת. מלך ניצב בעדת ברוכים!
● ● ●
זוהי טעימה קצרצרה מתוך קרוב לשלוש שעות של התעלות רוחנית, יוצאת מגדר הרגיל, שהייתה מנת חלקי בלילה שבין רביעי לחמישי השבוע. כרזות בנוסח "הרבי מתוועד" שבישרו על צפייה בהתוועדות הרבי ביו"ד שבט תשל"ה – לכדו את עיני. וכך מצאתי עצמי מסתופף עם גודשי 'בית הכנסת המרכזי' בכפר חב"ד, צופה בריתוק למראות הקודש של (חלק מ)ההתוועדות של השנה ההיא.
מצאתי לנכון לשתף את הקוראים במעט מן המעט מתוך כל מה שחוויתי ואצרתי בערב זה, בראש ובראשונה משום שבעיניי יש כאן הזדמנות נהדרת ומתבקשת להביע תודה לבבית, בשם כל קהל אנ"ש והתמימים, לחברת JEM ולכל אנשיה, שעליהם ניתן וראוי לומר כי אלמלא הם הייתה משתכחת תורת-התקשרות מישראל (ויעמדו על הברכה שני יוזמי ההקרנה המיוחדת, ר' שמואל ביסטריצקי ור' יוסי פלס, שנטלו על עצמם ועל שכמם את היוזמה על כל הכרוך בה).
אולם מעבר לכך, זו העת לומר לנו עצמנו, ולכל אשר לנו, בפרוש ראש השנה להתקשרות תשע"ד, מילים כנות מעומק תהומות הלב.
אשרינו חסידי חב"ד, שגם ביו"ד שבט תשע"ד, רואים אנו בעינינו 'תמימים', פרחי צאן נפלאים שאף כי לא זכו לראות ולא לשמוע, חדורים בכל מהותם בלהט פנימי וכן של התקשרות אמת לרבי. הם טופחים על מנת להטפיח, לומדים ובקיאים בתורת הרבי, מתווכחים ומדקדקים בכל תג מהנהגות הקודש של הרבי, מפלפלים ומתנצחים בדברי ימי 770 ומהווים דוגמה בוהקת ונוצצת של התקשרות אמת.
ואנן – שזכינו לראות ולשמוע בשנות האורה והטובה – מאי נענה אבתרייהו?
בשולחן-ערוך להתקשרות שהותיר לנו הרבי ברכה לימים אפלים אלו, הלא המה שיחות הקודש שבין יו"ד שבט תש"י ליו"ד שבט תשי"א, שב הרבי וחוזר פעם אחר פעם על הדרך היעילה להתקשרות, במילים, "יצייר פני הרב".
ביו"ד שבט תשע"ד ניתנת הזדמנות לאלו שזכו וראו כמו לאלו שלא זכו לכך, לקיים 'הלכה למעשה' את ציור פני הרב. אין חיוּת מוחשית יותר מראיית פני הרבי. אין התעלות ממשית יותר מהישאבות למראות קודש של בית חיינו.
לחיים, חסידים, לחיים ולברכה.
נוסיף ונתקשר אל הרבי, עדי נזכה כבר לראות, בעיני בשר, באור פני מלך חיים.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
