מערכת COL
|
יום ח' שבט ה׳תשע״ד
09.01.2014
תכירו את 'ישיבה טיים': הצצה למיזם שהופך את גדרה ● מיוחד
מיזם מוצלח במיוחד הולך ותופס תאוצה בעיר גדרה: 'ישיבה טיים', במסגרתו תושבי גדרה משכימים בשעת בוקר מוקדמת של יום שישי ולומדים תורת חסידות ● כתב מגזין שישי של COL השכים בשבוע שעבר לחוות מקרוב את המיזם ישיבה טיים
(צילומים: COL)
מאת נחמיה
7:00 בבוקר יום שישי חורפי, בבית חב"ד גדרה מתחילים עוד יום שישי עם 'ישיבה טיים'. כשפותחים את דלת הכניסה, עולה רעש של סדר חסידות בזאל של ישיבה גדולה, אך המראה החיצוני של היושבים סביב השליח הרב בני קרניאל ומקשיבים לשיעור במאמר באתי לגני, רחוק מלהראות של בחורי ישיבה.
למעשה, למעט הרב קרניאל והכותב, איש מהנוכחים לא חווה שיעור חסידות או סדר חסידות בישיבה.
את שיעור החסידות, הם התחילו כבר ב-6:45, רובם אחרי טבילה במקווה המפואר של בית חב"ד. ככל שעובר הזמן, הולך וגדל מספרם של המשתתפים בשיעור.
הרב קרניאל, מסביר על עולם התוהו ועולם התיקון ונראה שמשתתפי השיעור 'שוחים' במושגי חסידות עמוקים. בערך שעה אחר כך, כשהנוכחים יתארגנו לתפילת שחרית, יאתגר אותי הרב קרניאל לנסות לספור כמה 'גארטעלים' יש בין המתפללים, יותר קל יהיה לספור כמה אנשים מתפללים בלי גארטעל...
כבר כמה חודשים שמתנהל פרוייקט 'ישיבה טיים' בבית חב"ד גדרה בכל יום שישי. את הפרוייקט יזם ומנהל השליח הרב חנוך גכטמן, חתנו של הרב קרניאל. בזמן שאצל רוב התושבים מתחיל סוף שבוע מנומנם, קמים עשרות מתושבי גדרה לבוקר של לימוד תורה עד אחרי השעה 10 בבוקר.
סדר היום ב'ישיבה טיים', מתנהל כמו בכל ישיבה רגילה. סדר חסידות, תפילת שחרית, ארוחת בוקר וסדר בוקר. כן, גם ארוחת הבוקר כלולה ב"ישיבה טיים".
כמתחייב משמו של הפרוייקט, ארוחת הבוקר היא בסגנון אמריקאי. "יותר קל לפתוח את הלב והמוח, אחרי ששאר הצרכים החומריים של הגוף נענו", אומר הרב גכטמן, כשהוא מסביר את ההשקעה והדגש הרב בתחום ארוחת הבוקר.
על ההצלחה והאווירה המיוחדת, חתומה קבוצת אברכים צעירים מנחלת הר חב"ד, שמתייצבים עם שחר ללמוד בחברותות עם תושבי המקום. האברכים מתיישבים לאחר התפילה, ולומדים בחברותות או בקבוצות עם באי בית חב"ד, בשלל נושאים. חלק לומדים תניא, אחרים לקוטי שיחות, גמרא, ושולחן ערוך. באחת מפינות ה'זאל', יושב מקורב, עדיין ללא חתימת זקן ומשנן את מאמר באתי לגני בעל פה. "הוא התחייב לחזור את המאמר ביו"ד שבט בבית חב"ד", מסביר לי הרב קרניאל.
כשהזאל כבר מלא והומה קול תורה, מתפנה הרב קרניאל להציג בפני את פירות עבודתו – מקורבי בית חב"ד גדרה. "לכל בית חב"ד, יש את המיוחדות שלו" הוא אומר, "אצלי זה האנשים. התברכתי בחבר'ה טובים".
אחד-אחד, הוא סוקר והסיפורים שלהם מדהימים. "אתה רואה אותו?" הוא מצביע על יהודי מבוגר שנמצא באמצע להתלהב מפשט של הרבי על פרשת שבוע, "הוא עדיין לא שומר תורה ומצוות, אבל כל יום שישי הוא בא לכאן ללמוד".
הפסיפס האנושי שממלא את הזאל, כולל אברכים חב"דיים שורשיים, לצד חוזרים בתשובה. בעלי מקצועות חופשיים, לצד קציני צבא ואנשי קבע. אנשי הייטק, ואנשי עסקים מצליחים. כולם יושבים מול ספרים פתוחים, ומתנתקים לשעות אחדות מהמולת היום.
לצד חברותא עם גמרות פתוחות, יושב הרב גכטמן ולומד מאמר חסידות עם החברותא שלו, אייל סוויסה. אני לא רוצה להפריע ללימוד, אבל מסקרן אותי לדעת מה גורם לאייל לשבת בשעות הבוקר של יום שישי וללמוד חסידות. "לפני שאני אספר לך את הסיפור שלי" אומר אייל, "אני רוצה שתבחן אותי קצת". הוא פותח ספר תניא, ובאופן מעורר קנאה, מדקלם בעל פה את פרק כ"ו מילה במילה. "כל פעם שאני קצת עצוב, זה מכניס לי אווירה חיובית לנשמה".
כשהוא חוזר תניא בע"פ, קשה לחשוב שעד לפני שנתיים הוא לא קיים תורה ומצוות. "בגלל תאונת דרכים שעברתי, היד שלי נהייתה משותקת", הוא פותח את סיפורו. "לילה אחד חלמתי שהורו לי ללכת להניח תפילין, דבר שלא עשיתי מאז הבר מצווה. התלבטתי ארוכות אם להקשיב לחלום או להתעלם, בסוף החלטתי ללכת לקנות זוג תפילין. כששמעתי בחנות שהמחיר לזוג תפילין הוא 2000 שקל, ויתרתי על התפילין. כשחזרתי הביתה, חיכתה לי מעטפה בדואר עם מענק על שירות מילואים בסך אלפיים שקל. הבנתי את הסימן וחזרתי לקנות את התפילין. ברגע שהנחתי תפילין, היד המשותקת התחילה לזוז".
כל עוד שקול התורה נשמע בארצנו, יצאתי עם הרב קרניאל לסיבוב היכרות עם בית חב"ד והמקווה הצמוד. בלובי הכניסה עומדת אישה של אחד הלומדים, מחכה שבעלה יצא כדי ללכת איתו לטקס אזכרה של אביה.
בפנים נבוכות, היא מתנצלת שהיא מפריעה לבעלה באמצע לימוד תורה. "אני כל כך שמחה שהוא מקדיש כמה שעות ללימוד תורה, זה עושה לו טוב וזה מקרין אווירה נינוחה ושלווה גם על הבית והילדים".
בעשר וחצי, כשהלומדים מתחילים להתפזר לבתיהם להכין את השבת, הרב קרניאל מחייך חיוך של ניצחון. "את גדרה הקימו הבילויים שסיסמתם היתה 'בית יעקב לכו ונלכה', כמעט 130 שנה אחרי שהוקמה, צאצאי המקימים ממשיכים את הפסוק ומוסיפים "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'".
7:00 בבוקר יום שישי חורפי, בבית חב"ד גדרה מתחילים עוד יום שישי עם 'ישיבה טיים'. כשפותחים את דלת הכניסה, עולה רעש של סדר חסידות בזאל של ישיבה גדולה, אך המראה החיצוני של היושבים סביב השליח הרב בני קרניאל ומקשיבים לשיעור במאמר באתי לגני, רחוק מלהראות של בחורי ישיבה.
למעשה, למעט הרב קרניאל והכותב, איש מהנוכחים לא חווה שיעור חסידות או סדר חסידות בישיבה.
את שיעור החסידות, הם התחילו כבר ב-6:45, רובם אחרי טבילה במקווה המפואר של בית חב"ד. ככל שעובר הזמן, הולך וגדל מספרם של המשתתפים בשיעור.
הרב קרניאל, מסביר על עולם התוהו ועולם התיקון ונראה שמשתתפי השיעור 'שוחים' במושגי חסידות עמוקים. בערך שעה אחר כך, כשהנוכחים יתארגנו לתפילת שחרית, יאתגר אותי הרב קרניאל לנסות לספור כמה 'גארטעלים' יש בין המתפללים, יותר קל יהיה לספור כמה אנשים מתפללים בלי גארטעל...
כבר כמה חודשים שמתנהל פרוייקט 'ישיבה טיים' בבית חב"ד גדרה בכל יום שישי. את הפרוייקט יזם ומנהל השליח הרב חנוך גכטמן, חתנו של הרב קרניאל. בזמן שאצל רוב התושבים מתחיל סוף שבוע מנומנם, קמים עשרות מתושבי גדרה לבוקר של לימוד תורה עד אחרי השעה 10 בבוקר.
סדר היום ב'ישיבה טיים', מתנהל כמו בכל ישיבה רגילה. סדר חסידות, תפילת שחרית, ארוחת בוקר וסדר בוקר. כן, גם ארוחת הבוקר כלולה ב"ישיבה טיים".
כמתחייב משמו של הפרוייקט, ארוחת הבוקר היא בסגנון אמריקאי. "יותר קל לפתוח את הלב והמוח, אחרי ששאר הצרכים החומריים של הגוף נענו", אומר הרב גכטמן, כשהוא מסביר את ההשקעה והדגש הרב בתחום ארוחת הבוקר.
על ההצלחה והאווירה המיוחדת, חתומה קבוצת אברכים צעירים מנחלת הר חב"ד, שמתייצבים עם שחר ללמוד בחברותות עם תושבי המקום. האברכים מתיישבים לאחר התפילה, ולומדים בחברותות או בקבוצות עם באי בית חב"ד, בשלל נושאים. חלק לומדים תניא, אחרים לקוטי שיחות, גמרא, ושולחן ערוך. באחת מפינות ה'זאל', יושב מקורב, עדיין ללא חתימת זקן ומשנן את מאמר באתי לגני בעל פה. "הוא התחייב לחזור את המאמר ביו"ד שבט בבית חב"ד", מסביר לי הרב קרניאל.
כשהזאל כבר מלא והומה קול תורה, מתפנה הרב קרניאל להציג בפני את פירות עבודתו – מקורבי בית חב"ד גדרה. "לכל בית חב"ד, יש את המיוחדות שלו" הוא אומר, "אצלי זה האנשים. התברכתי בחבר'ה טובים".
אחד-אחד, הוא סוקר והסיפורים שלהם מדהימים. "אתה רואה אותו?" הוא מצביע על יהודי מבוגר שנמצא באמצע להתלהב מפשט של הרבי על פרשת שבוע, "הוא עדיין לא שומר תורה ומצוות, אבל כל יום שישי הוא בא לכאן ללמוד".
הפסיפס האנושי שממלא את הזאל, כולל אברכים חב"דיים שורשיים, לצד חוזרים בתשובה. בעלי מקצועות חופשיים, לצד קציני צבא ואנשי קבע. אנשי הייטק, ואנשי עסקים מצליחים. כולם יושבים מול ספרים פתוחים, ומתנתקים לשעות אחדות מהמולת היום.
לצד חברותא עם גמרות פתוחות, יושב הרב גכטמן ולומד מאמר חסידות עם החברותא שלו, אייל סוויסה. אני לא רוצה להפריע ללימוד, אבל מסקרן אותי לדעת מה גורם לאייל לשבת בשעות הבוקר של יום שישי וללמוד חסידות. "לפני שאני אספר לך את הסיפור שלי" אומר אייל, "אני רוצה שתבחן אותי קצת". הוא פותח ספר תניא, ובאופן מעורר קנאה, מדקלם בעל פה את פרק כ"ו מילה במילה. "כל פעם שאני קצת עצוב, זה מכניס לי אווירה חיובית לנשמה".
כשהוא חוזר תניא בע"פ, קשה לחשוב שעד לפני שנתיים הוא לא קיים תורה ומצוות. "בגלל תאונת דרכים שעברתי, היד שלי נהייתה משותקת", הוא פותח את סיפורו. "לילה אחד חלמתי שהורו לי ללכת להניח תפילין, דבר שלא עשיתי מאז הבר מצווה. התלבטתי ארוכות אם להקשיב לחלום או להתעלם, בסוף החלטתי ללכת לקנות זוג תפילין. כששמעתי בחנות שהמחיר לזוג תפילין הוא 2000 שקל, ויתרתי על התפילין. כשחזרתי הביתה, חיכתה לי מעטפה בדואר עם מענק על שירות מילואים בסך אלפיים שקל. הבנתי את הסימן וחזרתי לקנות את התפילין. ברגע שהנחתי תפילין, היד המשותקת התחילה לזוז".
כל עוד שקול התורה נשמע בארצנו, יצאתי עם הרב קרניאל לסיבוב היכרות עם בית חב"ד והמקווה הצמוד. בלובי הכניסה עומדת אישה של אחד הלומדים, מחכה שבעלה יצא כדי ללכת איתו לטקס אזכרה של אביה.
בפנים נבוכות, היא מתנצלת שהיא מפריעה לבעלה באמצע לימוד תורה. "אני כל כך שמחה שהוא מקדיש כמה שעות ללימוד תורה, זה עושה לו טוב וזה מקרין אווירה נינוחה ושלווה גם על הבית והילדים".
בעשר וחצי, כשהלומדים מתחילים להתפזר לבתיהם להכין את השבת, הרב קרניאל מחייך חיוך של ניצחון. "את גדרה הקימו הבילויים שסיסמתם היתה 'בית יעקב לכו ונלכה', כמעט 130 שנה אחרי שהוקמה, צאצאי המקימים ממשיכים את הפסוק ומוסיפים "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
