השנה, תשע"ד, היא שנת 'מעשר עני'. מה משמעות הדבר?
תשובה: שנה זו היא השישית במניין שהחל אחרי שנת השמיטה האחרונה, שחלה בשנת תשס"ח. בשנה הראשונה והשנייה, הרביעית והחמישית, מפרישים מיבול הארץ, בין השאר, 'מעשר שני', ואילו בשנה השלישית והשישית לשמיטה מפרישים במקומו 'מעשר עני'.
דיני שנת המעשר חלים על הירקות הנלקטים מראש-השנה והלאה (ועל הפירות שהגיעו לשליש הבשלתם, ולדעות אחרות לשליש גודלם, אחרי ט"ו בשבט, ראש-השנה לאילנות. בין הפירות הללו אפשר למנות שקד, שסק, אפרסק ומקצת הלימונים). מרוב הירקות המגיעים בימים האלה לשווקים, ומהפירות שיגיעו באביב, צריך להפריש 'מעשר עני'.
ההבדל העיקרי בין 'מעשר שני' ל'מעשר עני' הוא, שב'מעשר שני' יש קדושה ופודים אותו במטבע; לעומתו, 'מעשר עני' אמנם חייבים להפרישו או לפחות לקבוע לו מקום, אבל אין בו כל קדושה, אלא הוא שייך לעניים.
בפירות ובירקות שבוודאי לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, חייבים גם לתת את ה'מעשר עני' לעניים. בירקות הנמכרים בשוק, שהם 'ספק טבל', אין צורך לתת לאחר ההפרשה את ה'מעשר עני' לעניים, מכיוון ש"המוציא מחברו – עליו הראיה".
את ה'מעשר' הוודאי, לאחר הפרשתו כדין, יש למסור לעניים או למוסד חינוך שמאכיל גם בני עניים. כדי להקל את הנתינה בהפרשות עתידיות, פסק בעל 'מנחת שלמה' שאפשר להלוות לעני סכום מראש, שיתקזז מן המעשר, וגם לקבוע אותו כ'מַכִּיר' שכל ה'מעשר עני' שייך לו עם הפרשתו, ולפטור בכך את נתינת כל ה'מעשר' של כל השנה (מכוני 'התורה והארץ' ו'תנובות שדה' עושים זאת בעבור כל מנוי).
מקורות: גיטין ל,א. חולין קלד,א. רמב"ם מעשר פ"ז ה"ה-ו. פי"ג ה"כ-כא. שו"ע יו"ד סי' רנט ס"ה וביאור הגר"א ס"ק טו. התורה והארץ א,49. משפטי ארץ תרו"מ פט"ז ופי"ז. קצירת השדה פט"ו.
מאפשרים לכם לקבל
