מערכת COL
|
יום ג' שבט ה׳תשע״ד
04.01.2014
כתב-יד-קודש בפרסום ראשון ● השבוע לפני ארבעים שנה
השבוע בעז"ה ילמדו רבים מאנ"ש והתמימים שיחיו את 'הליקוט השבועי' לפרשת בשלח שיצא לאור מוגה לפני ארבעים שנה, בשנת תשל"ד, ונדפס לאחר מכן ב'לקוטי שיחות' כרך יא (מודפס גם בחוברת "דבר מלכות" השבועית, במסגרת הרעיון של "ואתם תלוקטו") ● שבועון "כפר חב"ד" רואה לעצמו זכות לסייע לקהל הלומדים והמעיינים על ידי פרסום ראשון מתוך עלי ההגהה של ה'ליקוט' כתב-יד-קודש בפרסום ראשון
העמוד כפי שנדפס בלקוטי שיחות לצד עלי ההגהה
השבוע בעז"ה ילמדו רבים מאנ"ש והתמימים שיחיו את 'הליקוט השבועי' לפרשת בשלח שיצא לאור מוגה לפני ארבעים שנה, בשנת תשל"ד, ונדפס לאחר מכן ב'לקוטי שיחות' כרך יא (מודפס גם בחוברת "דבר מלכות" השבועית, במסגרת הרעיון של "ואתם תלוקטו").
מדובר בשיחה שנאמרה בהתוועדות של ש"פ בשלח תשכ"ז, והוגהה כאמור בשנת תשל"ד. השיחה עוסקת בדברי רש"י על מה שנאמר "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות".
"כפר חב"ד" רואה לעצמו זכות לסייע לקהל הלומדים והמעיינים על ידי פרסום ראשון מתוך עלי ההגהה של ה'ליקוט'.
הסדר היה, כי בתחילה היו מקלידים את השיחה במכונת כתיבה, והיו מכניסים לרבי להגהה ראשונה. לאחר מכן היו משלבים את הגהות ותיקוני הרבי ומסדרים את השיחה באותיות דפוס; ואז שוב היו מכניסים להגהה שניה ואחרונה. (יצויין, כי בהגהה השניה היה לעתים הרבי משנה דברים שהוא עצמו כתב בהגהה הראשונה).
עלי ההגהה שלפנינו הם מתוך ההגהה הראשונה, ויש לציין כי בקצוות ישנם מקומות שהדף חתוך. העמוד שלפנינו מודפס ב'לקוטי שיחות' חלק יא ע' 59.
בתוך העמוד שלפנינו כמה וכמה סוגים של הערות ותיקונים:
חלק מהם "קלים" יחסית, לדוגמא: בציטוט הפסוק "ותצאן כל הנשים אחרי' וגו'" מחק הרבי את האות ו' כך שנשאר "גו'" (בלי וא"ו). דוגמא נוספת: במקום "הנביאה מקודם", כתב הרבי "הנביאה מאז";
בכמה מקומות מוסיף הרבי קטעים שלמים בכתב יד קדשו, שנדפסו כמות שהם ב'לקוטי שיחות';
ובכמה מקומות מוחק הרבי קטעים, וכגון: בשיחה מבואר שאם היה נאמר "מרים אחות משה" היה הפירוש שיש אחווה ודמיון בין נבואת משה לנבואת מרים. על כך שהביטוי "אחות" יכול להתפרש במובן של דמיון והשוואה, מובאת הדוגמא ממה שכתוב "שמעון ולוי אחים" ורש"י מפרש "בעצה אחת". – בעלי ההגהה הובאה דוגמא נוספת, ממה שכותב רש"י על הפסוק "באנו אל אחיך אל עשו": "שהיית אומר אחי הוא אבל הוא נוהג עמך כעשיו הרשע וכו'", אולם הרבי מחק את כל הדוגמא.
תודתנו למטה "ואתם תלוקטו" שמסרו את כתב-היד לפרסום ב"כפר חב"ד", באדיבותו של הרה"ג הרה"ח ר' יהודא לייב שפירא שליט"א, ראש ישיבת חב"ד בפלורידה, שהיה מהעוסקים במלאכת הקודש באותה תקופה (ראיון נרחב עם הרב שפירא שליט"א, שבו הוא מגלה פרטים מעניינים על עבודת הקודש בהכנת ה"לקוטי שיחות" של השנים תשל"ג-תשל"ד – התפרסם ב"כפר חב"ד" בגליון של ג' תמוז אשתקד).
מדובר בשיחה שנאמרה בהתוועדות של ש"פ בשלח תשכ"ז, והוגהה כאמור בשנת תשל"ד. השיחה עוסקת בדברי רש"י על מה שנאמר "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות".
"כפר חב"ד" רואה לעצמו זכות לסייע לקהל הלומדים והמעיינים על ידי פרסום ראשון מתוך עלי ההגהה של ה'ליקוט'.
הסדר היה, כי בתחילה היו מקלידים את השיחה במכונת כתיבה, והיו מכניסים לרבי להגהה ראשונה. לאחר מכן היו משלבים את הגהות ותיקוני הרבי ומסדרים את השיחה באותיות דפוס; ואז שוב היו מכניסים להגהה שניה ואחרונה. (יצויין, כי בהגהה השניה היה לעתים הרבי משנה דברים שהוא עצמו כתב בהגהה הראשונה).
עלי ההגהה שלפנינו הם מתוך ההגהה הראשונה, ויש לציין כי בקצוות ישנם מקומות שהדף חתוך. העמוד שלפנינו מודפס ב'לקוטי שיחות' חלק יא ע' 59.
בתוך העמוד שלפנינו כמה וכמה סוגים של הערות ותיקונים:
חלק מהם "קלים" יחסית, לדוגמא: בציטוט הפסוק "ותצאן כל הנשים אחרי' וגו'" מחק הרבי את האות ו' כך שנשאר "גו'" (בלי וא"ו). דוגמא נוספת: במקום "הנביאה מקודם", כתב הרבי "הנביאה מאז";
בכמה מקומות מוסיף הרבי קטעים שלמים בכתב יד קדשו, שנדפסו כמות שהם ב'לקוטי שיחות';
ובכמה מקומות מוחק הרבי קטעים, וכגון: בשיחה מבואר שאם היה נאמר "מרים אחות משה" היה הפירוש שיש אחווה ודמיון בין נבואת משה לנבואת מרים. על כך שהביטוי "אחות" יכול להתפרש במובן של דמיון והשוואה, מובאת הדוגמא ממה שכתוב "שמעון ולוי אחים" ורש"י מפרש "בעצה אחת". – בעלי ההגהה הובאה דוגמא נוספת, ממה שכותב רש"י על הפסוק "באנו אל אחיך אל עשו": "שהיית אומר אחי הוא אבל הוא נוהג עמך כעשיו הרשע וכו'", אולם הרבי מחק את כל הדוגמא.
תודתנו למטה "ואתם תלוקטו" שמסרו את כתב-היד לפרסום ב"כפר חב"ד", באדיבותו של הרה"ג הרה"ח ר' יהודא לייב שפירא שליט"א, ראש ישיבת חב"ד בפלורידה, שהיה מהעוסקים במלאכת הקודש באותה תקופה (ראיון נרחב עם הרב שפירא שליט"א, שבו הוא מגלה פרטים מעניינים על עבודת הקודש בהכנת ה"לקוטי שיחות" של השנים תשל"ג-תשל"ד – התפרסם ב"כפר חב"ד" בגליון של ג' תמוז אשתקד).
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
